מחממים מנועים | 100 ימים לאולימפיאדה

בעוד קצת יותר משלושה חודשים ייערך טקס הפתיחה לאירוע הספורט הגדול בעולם, ואנו כאן כדי לתת טעימה היסטורית לקראת החגיגה

ב26 ביולי תצא לדרך האולימפיאדה ה-32 בעת החדשה, שתיערך בבירת צרפת פריז. זוהי הפעם השלישית שהעיר תארח את המשחקים, והיא תעשה זאת 100 שנים אחרי שאירחה את המשחקים בפעם האחרונה.

המשחקים האולימפיים הם הבמה הגדולה ביותר בעולם הספורט הבינלאומי, בה עולים לגדולה ספורטאים חדשים, נשברים שיאים בלתי נתפסים ונכתבים סיפורים מעוררי השראה. כל ספורטאי חולם לרשום את שמו באותיות זהב בספר ההיסטוריה של האולימפיאדה, וכל ארבע שנים מתקבצים להם עשרות אלפים מהם מרחבי העולם במטרה לעשות זאת.

באופן מסורתי, שלושת הענפים המובילים במשחקים הם השחייה, התעמלות המכשירים והאתלטיקה, כאשר בכל אחד מהם ישנם כוכבים בעלי שם עולמי.

טורניר הכדורגל

משחקי הכדורגל ייפתחו ב 24.7, יומיים לפני טקס הפתיחה הרשמי של המשחקים, ומשחק הגמר ייערך ב 10.8. בטורניר ישתתפו 16 נבחרות ומשחקיו יתקיימו בערים נוספות ברחבי צרפת מלבד פריז. ניתן לשתף את כדורגלני שנתון 2001 ואילך (כלומר: ילידי 1 בינואר 2001 ומאוחר יותר) ועוד 3 כדורגלנים נוספים ללא הגבלת גיל.

סקירה היסטורית

פרט לאולימפיאדת הקיץ המודרנית הראשונה ב-1896 ומשחקי לוס אנג’לס ב-1932, כדורגל הגברים היה מרכיב קבוע בכל מהדורה של מופע הראווה הארבע-שנתי. כדורגלנים מקצוענים הורשו להשתתף במשחקים רק מאולימפיאדת לוס אנג’לס 1984, ובשנות ה-90 הוכנסו החוקים שקבעו את הגבלת גילאי המשתתפים.

הונגריה ובריטניה זכו במספר הרב ביותר של מדליות זהב – שלוש כל אחת, בעוד ארגנטינה, ברית המועצות, אורוגוואי וברזיל ניצחו פעמיים כל אחת, כשמדינת הסמבה קוטפת את המקום הראשון בשתי המהדורות האחרונות (ריו 2016 וטוקיו 2020). באופן כללי, ברזיל – האלופה המכהנת מחזיקה במספר הרב ביותר של מדליות, כשבאמתחתה 3 מדליות כסף ושתיים מארד בנוסף לשתיים הזהובות, אשר מעמידות את מאזנה הכולל על 7. בזכייה שלה כמארחת, הוביל את הנבחרת ניימאר, כשהביא גאווה למדינתו שניצח את גרמניה בפנדלים. כמוהו, גם חברו לשעבר בברצלונה ובפ.ס.ז ליונל מסי קטף את המדליה המוזהבת כאשר הוביל את האלביסלסטה לזהב באולימפיאדת בייג’ינג 2008 כשלצידו מככבים אנחל די מריה, קון אגוארו וחואן רומן ריקלמה.

הזווית הישראלית

בשל הישגי הנבחרת הצעירה (עד גיל 21) ביורו 2023, בה העפילה לחצי הגמר, הבטיחה את ההשתתפות הנבחרת האולימפית עד גיל 23 במשחקים, אותה ידריך גיא לוזון. זוהי הפעם השלישית בה הנבחרת שלנו תשתתף במשחקים האולימפיים, לאחר שעשתה זאת במקסיקו סיטי 1968 ומונטריאול 1976. בפעם הראשונה במעמד הנבחרת הודחה ברבע הגמר, לאחר תיקו 1:1 מול בולגריה והפסד אכזרי בהגרלה (שיטת הפנדלים לא הייתה קיימת אז). שמונה שנים לאחר מכן הודחה החבורה בכחול לבן באותו שלב לאחר הפסד לברזיל 4:1. לפי שעה, טרם ידוע מי יהיו שלושת חריגי הגיל אשר יזומנו על ידי גיא לוזון למשחקים.

ריצת 100 מטר

האתלטיקה, או בכינויה “מלכת הספורט”, כוללת בתוכה מגוון רחב של ענפי ספורט. אחד מהם הוא גם המוכר ביותר לחובבי המשחקים. הריצה הקצרה ביותר באולימפיאדה היא גם אירוע השיא של המשחקים, בה עיניהם של כל הצופים באצטדיון על מסלול הריצה, וכל אוהדי הספורט בעולם עוצרים את נשימתם לקצת פחות מעשר שניות.

סקירה היסטורית

במשך שנים נחשבת ריצה זאת ליוקרתית ביותר על המסלול, כאשר המנצח בה מוכתר באופן לא רשמי כאדם המהיר ביותר בעולם. מג’סי אוונס, דרך קרל לואיס ועד השליטה של יוסיין בולט, הריצה הזו התפתחה ושכללה את עצמה במרוצת השנים. הג’מייקני הוא ללא ספק הפנים של הריצה הזו, כשהוא זוכה שלוש פעמים ברציפות במדליית הזהב (2008-2016), מחזיק בשיא האולימפי ובשיא העולם ונחשב לגדול האצנים בריצות קצרות בהיסטוריה. כמו כן, הוא כיכב גם בריצה למרחק הכפול וגם עם נבחרת השליחים של מדינתו במקצה 4X100. בנוסף להישגיו על המסלול, בולט מאופיין באישיות מוחצנת ומרהיבה, אחד שאוהב לחגוג, מושך אליו את מלוא תשומת הלב וגורם לקהל להתאהב בו. שיא העולם אותו קבע עומד על 9.58, שעומד בעינו מאז שנת 2009.

לאורך ההיסטוריה, ארה”ב היא האומה המצליחה ביותר במקצוע זה באולימפיאדה, לאחר שזכתה ב-16 מתוך 29 מדליות הזהב לגברים עד כה(האחרונה בשנת 2004), וב-9 מתוך 21 כאלו לנשים(האחרונה בשנת 1996). השליטה של ג’מייקה בשנים האחרונות מאופיינת גם אצל הנשים, כשארבע הזוכות האחרונות הגיעו מהמדינה.

שיא העולם לנשים נקבע על ידי פלורנס גריפית’ ג’וינר האמריקנית בשנת 1987 והועמד על 10.49, ועד לאחרונה היה נדמה כי אף אתלטית לא מסוגלת אפילו להתקרב אליו, עד שהגיעה אליין תומפסון-הרה באולימפיאדת טוקיו והעמידה את התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים, 10.54 שניות.

סביב שיאה של האתלטית האמריקנית ישנה מחלוקת רבה, כאשר ישנם חשדות גדולים על שימושה בחומרים אסורים כדי להגיע לתוצאה המופלאה שהשיגה. היא פרשה בשנת 1988, שנה לפני שהוכנסו לספורט בדיקות סמים אקראיות. כמו כן, בעת קביעת שיאה, מד הרוח הורה על רוח גבית שעמדה על 0 קמ”ש, מה שנראה מוזר מכיוון שבכל אותו יום תחרויות היו רוחות בשאר המקצים.

הזווית הישראלית

ריצת מאה המטרים היא מקצוע בו ישראל לא מצטיינת באופן היסטורי בלשון המעטה. השיא הישראלי שייך לאלכס פורחומובסקי והוא עומד על התוצאה של 10.20 שניות. שיא זה נקבע באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בסביליה, ספרד ב-21 באוגוסט 1999. השיא השווה על ידי בלסינג אפריפה, אתלט צעיר ומוכשר שמצטיין גם בריצה למרחק הכפול, ב-21 במאי אשתקד. אצל הנשים השיא עומד על 11.06 ומי שמחזיקה בו דיאנה ויסמן, שקבעה אותו ביולי לפני כשנתיים.

ריצת מרתון

מהריצה הקצרה ביותר לארוכה ביותר במשחקים. מרחקה של הריצה המתישה הוא 42.195 ק״מ, אותם עוברים המשתתפים במהירות מדהימה.

מאז תחילתם של המשחקים האולימפיים המודרניים, נוצרה מסורת לפיה מרוץ הגברים הוא האירוע הנועל את המשחקים, כאשר הוא מסתיים באצטדיון האולימפי זמן קצר לפני תחילת טקס הנעילה. השנה, ובפעם הראשונה, המרתון יהיה פתוח לכולם. כלומר, ישנה אפשרות להירשם ולרוץ על המסלול בו ירוצו אתלטי העל. יש לציין כי האירועים לא ייערכו במקביל, אלא הריצה האולימפית תחול כמה שעות לפני פתיחת המסלול לקהל הרחב.

סקירה היסטורית

ריצת המרתון לגברים נמצאת כחלק מהאולימפיאדה מאז שהוצגה לראשונה בעת המודרנית בסוף המאה ה-19, ולנשים מאז שנת 1984. בתחילה, לא נקבע אורך ריצה מדויק, אלא הושם דגש שכל המשתתפים יעברו דרך אותו מסלול.

השיאים האולימפיים באירוע הם 2:06:32 שעות לגברים, שנקבעו על ידי סמואל וואנג’ירו ב-2008, ו-2:23:07 שעות לנשים, שנקבעו על ידי טיקי גלנה ב-2012. לעומת זאת, שיאי העולם מרשימים הרבה יותר, והתקדמו לאורך השנים בין היתר בעקבות שיפורים טכנולוגיים בנעלי הרצים. לגברים, השיא עומד על 2:00:35 ונקבע בידי קלווין קיפטום הקנייתי, ובנשים על 2:11:53 ונקבע בידי טיגיסט אספה האתיופית. בשנים האחרונות, התבססו מדינות אפריקה כמובילות במקצה זה, כאשר קניה ואתיופיה שולטות בו כמעט לחלוטין באולימפיאדות האחרונות.

הזווית הישראלית 

לישראל אין היסטוריה משמעותית בריצת המרתון באופן כללי ובפרט במשחקים האולימפיים, אך נראה כי ישנה התקדמות שהולכת וגוברת בשנים האחרונות.

בין הנשים ניתן לציין את לונה צ’מטאי-סלפטר, כאשר המרתוניסטית שנולדה בקניה ומייצגת את ישראל מחזיקה בתואר אלופת אירופה לריצה, שאליו מצטרפים מדליות ממגוון תחרויות שלה בשנת 2022. באולמיפיאדת טוקיו הייתה מסומנת כאחת ההבטחות הבולטות למדליה, אך היא נאלצה להאט את קצב ריצתה כאשר הייתה במקום השלישי בתחרות ולבסוף סיימה בשליש התחתון שלה.

בין הגברים נרשם הישג נפלא כאשר הנבחרת הקבוצתית שלנו זכתה במדליית הזהב האירפוית בתחרות במינכן 2022. כמו כן, השניים המובילים בריצה הארוכה במדיתנו הם מארו טפרי וגשאו איילה. הראשון ייצג את ישראל בריצת המרתון בשתי אולימפיאדות (ריו 2016 וטוקיו 2020) ובשלוש אליפויות עולם (לונדון 2017, יוג’ין 2022 ובודפשט 2023). הוא סגן אלוף עולם וסגן אלוף אירופה, ומחזיק במספר שיאי ישראל למרחקים ארוכים, ובעבר היה שיאן ישראל במרתון.

חברו לנבחרת שזכה איתו בתחרות הקבוצתית, הוא זוכה מדליית ארד בתחרות ליחידים ממינכן 2022, לאחר שהגיע מקום אחד לאחר טפרי. כמו כן, הוא מחזיק בשיא ישראל בריצה זו בתוצאה של 2:04:53 שעות, אותה קבע בפברואר השנה במה שהבטיח לו את המקום באולימפיאדה הקרובה, וכולנו תקווה אשר יביא לישראל מדליה היסטורית.

שחייה

אחד מענפי הליבה של המשחקים האולימפיים הוא השחייה. ישנם ארבעה סגנונות שחייה: חתירה (חופשי), חזה, גב ופרפר, אשר בכל אחד מהם ישנם מספר מקצים לפי מרחקים שונים(לדוגמא: 100 מ’, 400 מ’, 200 מ’). בנוסף, ישנם משחים אשר נקראים “מעורב” ומכילים את כל הסגנונות, ובהם משתתפים שחייני העל של הבריכה.

סקירה היסטורית

כאשר אומרים לאדם הממוצע את צמד המילים ״שחייה באולימפיאדה״, הדמות הראשונה שהוא ככל הנראה יראה בראשו היא של מייקל פלפס. “הקליע מבולטימור”, כפי שהוא מכונה, הוא האדם המעוטר ביותר שאי פעם השתתף במשחקים, כשזכה ב-28 מדליות לאורך הקריירה המופלאה שלו. לאורך שנים הוא שלט ביד רמה בבריכות, קבע שיאי עולם אחרי שיאי עולם ודחף את קצה גבול היכולת האנושית מתחת למים. כמו כן באולימפיאדת בייג’ינג 2008, הוא זכה במספר מופרך של 8 מדליות זהב, ובכך הפך לאדם היחיד שסיים 8 פעמים במקום הראשון באולימפיאדה יחידה. כאשר פרש באוגוסט 2016, היו באמתחתו יותר מדליות מאשר ל-161 מדינות שונות. הוא נחשב לשחיין הגדול בכל הזמנים ולעתים קרובות נחשב לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים.

קייטי לדקי לשחייה הנשית היא מה שפלפס בשביל הגברים. האמריקנית, המצטיינת בשחייה למשחקים ארוכים, מחזיקה בשלל שיאי עולם בבריכות קצרות וארוכות, ושולטת ביד רמה במשחים הארוכים שנים ארוכות. במהלך הקריירה שלה, היא זכתה בשבע מדליות זהב אולימפיות ו-21 מדליות זהב באליפויות עולם, הכמות הגבוהה ביותר בהיסטוריה לשחיינית. היא זכתה בתואר ‘שחיינית השנה בעולם’ 5 פעמים, מספר שיא לנשים, ומחזיקה במספר נוסף של שיאים משוגעים בבריכה.  הבכורה שלה הייתה בלונדון 2012 כשהייתה בת 15.5, ובמשך 12 שנים היא לא הורידה רגל מהגז ורק דחפה את השחייה הנשית עוד ועוד קדימה. היא לחלוטין נחשבת לאחת האתלטיות הגדולות בכל הזמנים, קל וחומר באולימפיאדה, ולשחיינית הגדולה ביותר.

הזווית הישראלית

באולימפיאדת טוקיו (2020) השתתפו 12 שחיינים (3 שחייניות ו-9 שחיינים), במה שהיווה את מספר השיא של משתתפים ישראלים במשחקים. במסגרת תחרות זו נקבעו שניים משלושת הישגי השחייה הטובים ביותר שלנו בכל הזמנים, אחד בבריכה ואחד מחוצה לה. מתן רודיטי סיים במקום הרביעי במקצה ל-10 ק”מ במים פתוחים, במה שהקנה לו את המקום הראשון מחוץ לפודיום. באשר לבריכה, יעקב טומרקין הוא בעל הישג השיא לגברים, כשסיים במקום ה-7 במקצה ל-200 מטר גב במסגרת אולימפיאדת לונדון 2012. בנשים, במשחקים האחרונים העפילה אנסטסיה גורבנקו לגמר ה-100 מטר גב, שם סיימה במקום האחרון, אך זהו הישג השיא של השחייה הנשית. באשר לשחיינית הצעירה, אין ספק שהיא אחת הספורטאיות המובילות כיום במדינה ואחת התקוות הגדולות שלנו להישג משמעותי במשחקים. גורבנקו שחיינית ברמה עולמית ושמה מוזכר לצד הגדולות ביותר, כשלזכותה מדליות זהב באליפויות אירופה בבריכות קצרות וארוכות, ובאליפויות עולם בבריכות קצרות. היא מחזיקה בשיא ישראל במספר רב של משחים, והיא השחיינית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי.

התעמלות מכשירים

ענף ליבה נוסף של המשחקים, ובדומה לשחייה גם הוא כולל בתוכו מספר סגנונות. סוג תחרויות זה כולל בתוכו 6 סוגי מכשירים לגברים ו-4 לנשים, כאשר ישנן מדליות עבור כל מכשיר בנפרד וכמו כן תחרות שנקראת ״קרב רב״, ובה מתחרים הספורטאים בכל המכשירים וניקודם המצטבר קובע את סדר המדליות.

סקירה היסטורית

התעמלות המכשירים הוא ענף שנמצא באולימפיאדה מרגע היווסדם של המשחקים המודרניים. הספורט הזה עבר דרך ארוכה ובתוכה שינויים רבים, מהשורשים ביוון העתיקה ועד שליטתן של מדינות כגון יפן, רוסיה וארה”ב, שתמיד הציגו אתלטים נהדרים בתחום. שניים מהם נחשבים לספורטאים הטובים ביותר בהיסטוריה של הענף.

בין הגברים ניתן למנות את שמו של קוהיי אוצ’ימורה היפני, כאשר בידיו 7 מדליות אולימפיות, 3 זהובות ו-4 מכסף. הוא הוכתר פעמיים כאלוף אולימפי בקרב רב(2012,2016), התחרות בה מתחרים ספורטאי העל, ורשם את שמו כמתעמל הגדול בהיסטוריה. הוא ידוע כמי שלקח סיכונים רבים בתרגילים שלו והיה מבצע אותם בדרגת קושי גבוהה משאר יריביו. בנוסף להישגיו באולימפיאדה, הוא מחזיק ב-21 מדליות מאליפויות עולם, ונחשב כמי ששלט בספורט ביד רמה למשך שנים רבות.

בגזרת הנשים, בלתי אפשרי להתעלם מקיומה של סימון ביילס הנהדרת. האמריקנית מחזיקה ב-7 מדליות אולימפיות, כאשר 4 מתוכן הן זהב, ואלו מצטרפות אל 30! מדליות שזכתה באליפויות עולם(23 מזהב), במה שמביא את סך המדליות שלה ל-37 במצטבר. באולימפיאדת ריו 2016 היא הדהימה את העולם עם היכולות המהפנטות שלה, שכללו(ועוד כוללות) קפיצות מרהיבות באוויר ותרגילים עוצרי נשימה. לאולימפיאדת טוקיו 2020 הגיעה כאחת מכוכבות המשחקים, אך נאלצה לפרוש מהם לאחר קשיים מנטליים. בעקבות כך, הפכה לאחד הסמלים הגדולים בעולם הספורט להתמודדות מנטלית של ספורטאים והיא ידועה כאחת הדמויות המשפיעות בקרב אתלטים בנושא.

הזווית הישראלית

בשונה משחייה, בהתעמלות מכשירים המדינה שלנו נוחלת הצלחה גדולה יותר, בייחוד עם שני מתעמלים. הראשון, ומי שהתווה את הדרך עבור השני, הוא אלכס שטילוב. הוא הישראלי הראשון שהעפיל לשלב הגמר במסגרת המשחקים האולימפיים, ולמרות שלא צלח בניסיונו לזכות במדליה, דרכו פתחה את המחסום שהיה שרוי על הענף בארץ. אלכס הוא אלוף אירופה בהתעמלות מכשירים ובעל שתי מדליות ארד מאליפות העולם. הוא המתעמל הישראלי הראשון שזכה במדליות זהב וכסף באליפות אירופה. לכל ההישגים הללו הגיע במסגרת תרגיל הקרקע בו הצטיין.

המתעמל השני הוא ארטיום דולגופיאט, ממשיך דרכו של שטילוב. נדמה כי התלמיד עלה על רבו, כאשר באמתחתו 6 מדליות מאליפויות אירופה(2 מזהב בתרגיל הקרקע), 3 באליפויות העולם(1 מזהב בתרגיל הקרקע), וגולת הכותרת, מדליית זהב היסטורית מהמשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. מדליה זו של דולגופיאט היא הראשונה בהיסטוריה עבור ישראל בענף התעמלות המכשירים והייתה השנייה בהיסטוריה באופן כללי בכל המשחקים האולימפיים, עד אשר הגיעה לינוי ארשם והעלתה את סך המדליות המוזהבות שלנו לשלוש. המתעמל הוא אחת התקוות הגדולות של ישראל לקראת המשחקים בפריז, וכבר עתה נחשב לאחד הספורטאים הגדולים ביותר שלנו.

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אתה לא מפסיק להפתיע עם הכתבות שלך, להב.
    נהדר שווה קריאה ממש!

  2. אופק כותב

    איזה שינוי מרענן, כדורסל ועכשיו האולימפדיה. תודה להב . כייף לקרוא.

  3. טל גונן כותב

    מעניין, מחכה לסיקור שלך על המשחקים והתחרויות . תודה

  4. אסי כותב

    אחלה להב הכתב האהוב עליי, גם שאתה כותב על כדורגל וגם שאתה מגוון לנו.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן