שנת 1982 – נפילתו של המשטר הצבאי בארגנטינה.
ברצלונה משלמת לבוקה ג’וניורס 4.5 מיליון דולר על הקוסם הצעיר מארגנטינה, ההעברה היקרה בהיסטוריה.
מספר 10 חדש נוחת בקאמפ נואו.
חיי הלילה של העיר הנוצצת, מחלת הצהבת, קרסול שבור מכניסה ברוטאלית של שחקן בילבאו, אנדוני גויקוצ’אה.
עם כל אלה ועוד שדים פנימיים ניסה להתמודד דייגו מראדונה.
ללא הצלחה.
בגמר גביע המלך 1984, מול אותה בילבאו ואותו גויקוצ’אה דייגו הפסיד לשדים, מראדונה התעורר לחיים, נגח ובעט לכל עבר באחת הקטטות הגדולות שידע הכדורגל הספרדי.
שנת 1984 – נאפולי מדרום איטליה הענייה מהמרת על כל הקופה ומשלמת גם היא את ההעברה היקרה בהיסטוריה- 7.4 מיליון דולר על דייגו מראדונה.
בטיסה לאיטליה שאלו את דייגו – מה הוא ירצה למצוא בקבוצתו החדשה?
“שלווה, אבל חשוב מכך – כבוד”.
בליווי משטרתי וכשהעיר כולה נצבעה בתכלת לבן לכבודו, הגיע דייגו אל המנהרות של אצטדיון הסאן פאולו שם חיכה לו הקהל ביציעים והעיתונאים בחדר הראיונות הדחוס במה שנראה כמו מרתף מימי הביניים.
דייגו המבולבל יושב לו מול עשרות עיתונאים מיוזעים ששואלים על הקשר של קבוצתו החדשה נאפולי למאפיה, ומבהירים לדייגו הצעיר שעליו להבין לאן הוא הגיע.
לפתע, אפשר להבחין בעיניו של דייגו נפערות.
הקירות רועדים, המצלמה עולה מעלה אל כיוון פתח בגג שם אפשר לראות עשרות אוהדים צורחים את שמו של הכוכב הארגנטיני.
האצטדיון חי, הקירות רועדים, מכל פינה אפשר לשמוע את השירה מהדהדת – “דייגו, דייגו, דייגו”.
כשדייגו עולה לראשונה על הדשא הוא נבלע לרגע בין עשרות העיתונאים.
כשהוא שוב צץ מול המצלמות, זהו כבר מראדונה אחר.
לא עוד בחור צעיר ומבולבל אלא אדם דמוי אל שממלא את חזהו בגאווה.
הוא לוקח את הכדור ואחרי מספר הקפצות שובות עין הוא בועט אותו אל השמיים.
הרי הגעש מתפוצצים.
הסאן פאולו, עם כל עוצמתו, לא משתווה להר הגעש שהוא מראדונה.
דייגו מתאהב בעיר הענייה, התכולה לבנה, זו שכל כך מזכירה לו את הבית.
נאפולי מתאהבת במראדונה, מכירה בעובדה שאדם דמות אל ירד אליה מן השמיים.
בניגוד לכוכבי הכדורגל של היום, איש לא עטף את דייגו בנייר צלופאן.
איש לא הגן עליו.
ההפך הוא הנכון.
כולם רצו לגעת בחלק קטן ממראדונה, ובכל נגיעה כזו הם לקחו חלק קטן מדייגו.
הילד המקסים מעיירת הצריפים “ויז’ה פיוריוטו”, פרבר עני בבואנוס איירס, מבין שכל עוד שהכדור ברגליו, אין כח בעולם שיכול עליו.
הסרט התיעודי המצויין של HBO על הכוכב הארגנטיני שם מולינו את הקונפליקט הפנימי שהוא דייגו הצעיר והמבולבל מול מראדונה כדמוי איקרוס שעף קרוב מדי אל השמש לאורך כל 130 הדקות שלו, ובעיקר בא להראות את ייחודו האנושי של אותו דייגו מראדונה, האיש שבאמת חי את הרגע בשיא העוצמה וללא פילטרים.
אוסיף זאת בנימה אישית.
גדלתי על האגדה שהיא דייגו מראדונה ולא פעם אני “נאלץ” להתמודד מול חברים ומכרים שמדברים כדורגל בשאלה – מי הוא הגדול מכולם?
או יותר מדוייק, מסי או מראדונה.
ובכן, אני מאלו שהיו רוצים לראות את מסי עוזב את ברצלונה, ביחד עם גווארדיולה אגב, ומאלו שטוענים שדווקא הצמר גפן בו הוא נעטף, הוא זה שמנע ממנו לגלות את הר הגעש ששוכן בתוכו.
לבסוף, הר הגעש האמיתי על שם לאו מסי התגלה והתפוצץ בשיא תפארתו בגביע העולם האחרון.
האפר מאותה התפרצות כיסה את כל כדור הארץ ועד היום, הוא משפיע עלינו בתוך המסע הזה שהוא משחק הכדורגל.
ומראדונה, עם כל מגרעותיו, חי את המשחק כמו שאף אחד לפניו או אחריו, עשו זאת.
אל עלי אדמות עם כל כך הרבה שדים פנימיים.
הסרט מראדונה יצא בשנת 2019 ברשת HBO ואני משוכנע שתוכלו למצוא אותו די בקלות.
הצפייה חובה.
