“מתישהו אהיה חייב לעזוב” – קיליאן אמבפה בראיון מיוחד

כמו בכל חלון ההעברות מהשנים האחרונות – קיליאן אמבפה הוא השם החם ביותר באירופה. גם בחלון הנוכחי של ינואר, הכוכב הצרפתי בן ה25 הוא נושא השיחה הגדול ביותר. בחודש נובמבר האחרון התיישב אמבפה לראיון מיוחד למגזין האופנה האמריקאי GQ. הראיון התפרסם היום וכבר הכה לא מעט גלים ברחבי העולם.

“כדורגל הוא דבר מורכב ואתה שוכח מהר את החוויות החיוביות וגם את השליליות”, אומר אמבפה עם תחילת הראיון. “אתה תמיד צריך להסתגל ולהמציא את עצמך מחדש.”

“היום”, אומר אמבפה, “כבר למדתי מה נדרש כדי לשמור על הגוף במצב שיא: לעשות יותר מתיחות לפני משחקים, יותר זמן אצל הפיזיותרפיסטים אחרי המשחקים. זו העבודה הבלתי נראית, שבמידה רבה מאפשרת לי לשחק בהרבה משחקים, ושעוזרת לי לחזור בקלות רבה יותר מכל פציעה”.

Kylian Mbappé gets in front of the camera for @GQ_France 📸 pic.twitter.com/y07fZfEzuJ

— B/R Football (@brfootball) January 17, 2024

עם זאת, אמבפה מדגיש שבניגוד לשחקנים מסוימים הוא מעדיף למתוח קו ברור בין חייו המקצועיים והפרטיים: “יש לי חדר כושר ביתי מאובזר היטב, אבל אני מעדיף לבלות כמה שיותר זמן במרכז האימונים ולעשות שם כל מה שאני צריך לעשות, גם אם זה אומר להישאר מאוחר. ההחלמה היא גם נפשית. המועדון הוא עבודה, והבית הוא חלל שבו אני רגוע יותר ושבו אני יכול לבלות זמן עם המשפחה שלי, שאותה אני לא זוכה לראות מספיק”.

אמבפה התייחס לעובדה שלא מעט שחקנים בחרו לעזוב את אירופה בקיץ האחרון: “לא מעט שחקנים גדולים שעיצבו את ההיסטוריה של הכדורגל עזבו את אירופה הקיץ. ואנחנו ללא ספק נכנסים לעידן חדש. זה הפך לחלק מהמחזור של הספורט הזה, ובשלב מסוים יגיע גם תורי לעזוב. אני לא מודאג מהשינויים האלה. אני פשוט חושב על המשך הקריירה שלי וללכת בדרך המיוחדת שלי”.

“הרצון לנצח, לחרוג מגבולות האפשריות ולעשות דברים גדולים טבוע בי עמוק”, אומר אמבפה שלא מנסה להסתיר את הווינריות שלו. “אני חושב שאני חייב את זה לחינוך וההדרכה שקיבלתי גם על המגרש וגם מחוצה לו, שעזרו לי לבנות את עצמי כשחקן וכאדם. אנחנו נוטים לשכוח את זה, אבל אנחנו ילדים לנצח כשאנחנו משחקים כדורגל. הרמה שבה אנחנו משחקים את המשחק משתנה, אבל המנטליות לא. התשוקה היא קבועה לאורך השנים”.

לאמבפה יש גישה הוליסטית לגבי האימון שלו: “אני חושב שמעבר להיבטים הטכניים של להיות טוב יותר עם, למשל, רגל שמאל או ללהיות טוב יותר עם הראש, מה שהכי חשוב זה להרחיב את החזון שלך על הספורט”, הוא אומר. “בכך ששיחקתי תחת שישה או שבעה מאמנים שונים, למדתי שש או שבע דרכים שונות לעשות את העבודה שלי. פיתחתי היבטים שונים של המשחק, וכל הזמן גדלתי והתפתחתי. המסגרת הנפשית הנכונה דורשת יכולת להקשיב ולהסתגל”.

ברשימת הדמויות שמהוות השראה עבור אמבפה, ניתן למצוא לא מעט כוכבי ספורט שאינם כדורגלנים. רוג’ר פדרר, רפאל נדאל, נובאק ג’וקוביץ’ וכוכב הכדוריד הצרפתי ניקולה קרבאטיק אלו רק חלק מהדמויות שאמבפה מציין כמודל לחיקוי.

לאחרונה, מונה אמבפה לקפטן נבחרת צרפת, והוא מתייחס גם לכך: “ההבדל הגדול בהשוואה לקודם הוא שאז תשומת הלב שלי התמקדה נטו בביצועים שלי ובמה שאני אישית יכול להביא לקבוצה. תפקיד הקפטן מספק לי חזון חדש ורחב יותר לגבי המשחק”.

גם לטורניר היורו והציפיות הרבות מנבחרת צרפת התייחס אמבפה: “אנחנו אחת הקבוצות שחיכינו להן ביותר בטורניר הזה ואנחנו מוכנים ובטוחים בעצמנו. עשינו קמפיין מוקדמות טוב מאוד ועכשיו המטרה שלנו היא לנצח. איבדנו כמה אלופים גדולים השנה, כמה שחקנים חשובים ביותר כמו הוגו [לוריס] ורפאל [וראן], אבל בסופו של דבר הקבוצה לא הושפעה. זה מראה על לכידות אמיתית ויכולת ההסתגלות שלנו כנבחרת”.

גם לגבי האולימפיאדה שתיערך השנה בפריז יש לאמבפה שאיפות, בעיקר אישיות: “הגעתי לשלב בחיי ובקריירה שלי שבו אני לא רוצה להכריח דברים יותר. אם ישאלו אותי – אשמח לייצג את המדינה ולהשתתף, אבל אם זה לא אפשרי, אני אבין. עבור כל ספורטאי, האולימפיאדה תופסת מקום מיוחד. רציתי ללכת לטוקיו [ב-2020] כי אני רוצה לזכות בהכל ולכתוב את שמי בהיסטוריה של נבחרת צרפת כשחקן שהיה הכי חשוב בנבחרת”.

אמבפה מתייחס גם לעומס הרב איתו מתמודדים שחקנים מקצוענים כיום, ולביקורות הרבות שיש על מודל זה: “אנחנו מתקרבים למודל ה-NBA, עם עונות של 70 משחקים” אומר הצרפתי. “באופן אישי, אני לא נגד שנשחק כל כך הרבה, אבל צריך להבהיר שאנחנו לא נוכל להיות טובים בכל פעם ולתת לציבור את המחזה שהוא מצפה לו”. ב-NBA, שחקנים לא משחקים בכל משחק, וכך מתאפשר להם לנוח ולמנוע פציעות. אבל אני לא יכול לנוח. אם הייתי אומר ‘אני עייף, אני לא משחק בשבת’, זה לא היה יכול לקרות. הצופה שמשלם על הכרטיס שלו, ואולי יראה אותך רק פעם אחת במהלך העונה, רוצה לראות הופעה ראויה לשמה, וזה מובן לגמרי. אני לא רוצה להטיף, אבל אנחנו צריכים לחשוב ביחד איך להציע את הפתרון הטוב ביותר כדי שהרצונות של השחקנים, הצופים וגופי הכדורגל השונים יוכלו להשתלב יחד”.

הדבר היחיד אליו אמבפה לא התייחס בבירור בראיון היא הסוגיה הכי חמה סביבו – סוגיית העתיד. השחקן, שבכל חלון ההעברות בשנים האחרונות שמו מקושר למועדונים הגדולים בעולם, נמנע להכריז בבירור לאן מופנות פניו. עם זאת, לאמבפה חשוב להבהיר שלא משנה מה הוא יבחר – הוא יכול לשחק בכל מקום ובכל רמה: “הראיתי שלחץ לא משפיע עליי לרעה, ואפילו הייתי אומר שאני צריך את זה כדי להופיע במיטבי. הלחץ מאפשר לי לשמור על מידת המצוינות הנדרשת כדי לשחק ברמה הגבוהה ביותר”.

עוד על עתידו של אמבפה תוכלו למצוא כאן.