סיוט ברחוב צ’אמפיונס: ברצלונה 1 – 4 פ.ס.ז (6-4)

---

1.2. ראפיניה, ברצלונה:

מהעבר השני, השחקן שבלט בקמפיין הזה של בארסה, והיה המצטיין במשחק הראשון, הוא שחקן כנף שמאל של בארסה, ראפיניה.

“השד הטאזמני” הברזילאי אומנם לא השחקן הכי אתסטי ומלוטש בעולם, ורחוק מלהיות הכי טכני , אבל לפחות עד עתה בקמפיין, היה יעיל מאד עבור הבלאוגראנה:

 בליגת האלופות:

• 6 משחקים (810 דקות)
• 2 שערים
• 3 בישולים.
• 5.16 בעיטות לשער במשחק (!) — נתון מאד מפתיע עבור שחקן מסוגו.
• 2.81 בעיטות למסגרת למשחק.
• 82% דיוק במסירה
• 15.94 מסירות לשליש האחרון.

2. ההרכבים הראשוניים:

2.1. בארסה: 

עלתה כרגיל ב-4-3-3 של צ’אבי. כשהפעם פדרי חזר להרכב במקום פרמין, שנלחם רבות במשחק הראשון.

פה, בעיני, בארסה הפסידה את המשחק. לשבץ שחקן שהיה פצוע חודשים ארוכים, ורק לא מזמן חזר מהפציעה, ועוד לא הספיק ממש להכנס לדינמיקה הקבוצתית ולקצב – ישר בהרכב הראשון ולקוות שזה יעבוד – זה לא פחות מקצרות רואי. טעות קשה בשיקול הדעת של צ’אבי שלטעמי הפסידה לו את המשחק עוד לפני שהחל.

מעבר לכף היה ברור שפריז ואנריקה יבואו לתקוף, כדי למחוק את יתרון השער הכל כך שברירי הזה מהמשחק הראשון, והיה די ברור שפדרי לא יוכל לסייע מספיק: ראשית, לא בלחץ ובאגרסיביות במרכז המגרש, ושנית, לא בסגירות ההגנתיות, כדי לעזור לקאנסלו להתמודד עם דמבלה וחכימי הסילונים והטכניים.

2.2. פאריז:

עלתה הפעם ב-4-5-1, כאשר אנריקה שטעה במשחק הראשון עם הצבת הקשר ההתקפי הספרדי אסנסיו כחלוץ שפיץ, ואמבפה בעיקר באגף, שנכנס מדי פעם פנימה, הפעם תיקן את טעותו. הוא הזיז את אמבפה לאמצע, לעמדת חלוץ השפיץ (קולו מואני וראמוס נשארו שוב על הספסל), והמשיך עם דמבלה כקיצוני בצד ימין אך כשהפעם מצטרף אליהם בראדלי בארקולה הצעיר והנפלא בצד שמאל. כבר במשחק הראשון ניתן היה לראות בקלות שהגנת בארסה מתקשה מאד להתמודד עם המהירות של בארקולה, והיה ברור שהפעם קונדה יקבל במקום את אמבפה את בארקולה – שזה מתכון לאסון.

גם באגף ימין של פריז, שמאל של בארסה, היה מתכון לקטסטרופה מבחינת הבלאוגראנה, כאשר חכימי חזר ויחד עם דמבלה הרכיבו צבת קטלנית באגף מול קאנסלו, שקיבל מעט מאד עזרה מפדרי, שתופקד בקישור המרכזי.

וזה אסון שאכן התממש. בארקולה היה נפלא,נ כנס שוב ושוב לרחבה של בארסה בכדרור, הביך את קונדה הכבד והאיטי שראה את הגב שלו שוב ושוב, ובעצם, היה שחקן המפתח של פריז, גם אם לא השחקן המצטיין מבחינה סטטסיטית. האקס פקטור.

3. הסטטיסטיקה של המשחק:

---

3.1. הסטטיסטיקה הכללית:

מטווח על השער של בארסה, שבקושי בעטה לשער הפריזאי מנגד.

פריז פשוט ניצחה בהכל, עקב ההרחקה הקטסטרופלית באדום של אראוחו:

• פוזשן:  67% לפאריס מול 33% בלבד לבארסה. — שיא שלילי עונתי?
• בעיטות לשער:  21 לפאריס מול 7 לבארסה.
• קרנות:  10 לפאריס מול 3 לבארסה.
• הוצאות חוץ:  32 לפאריס מול 19 לבארסה.
• אחוז דיוק במסירות:  90 לפאריס מול 72 לבארסה.
• דו-קרב אווירי:  8 לפאריס מול 15 לבארסה. — בעיקר התגוננה.
• הרחקות:  8 לפאריס מול 17 לבארסה. — נלחצה לשערה.
• פאולים:  12 לפאריס מול 10 לבארסה. –שיוויון.
• כרטיסים צהובים:  4 לפאריס מול 5 לבארסה.
• כרטיסים אדומים:  0 לפאריס מול2 לבארסה.

---

3.2. הסטטיסטיקה המתקדמת:

• פאסים:   534/589 לפריז מול 214/282 לבארסה.
• תאקלים:  5 לפריז מול 22 לבארסה. — רק על עצמי להתגונן ידעתי.
• סה”כ התקפות:  103 פריז מול 62 בלבד לבארסה.
• התקפות מסוכנות: 66 פריז מול 24 בלבד לבארסה.
• מרחק כיסוי כולל:  117 ק”מ פריז מול 114 ק”מ לבארסה.

---

3.3. מפת המומנטום ההתקפי:

לאחר האדום של אראוחו, ומול פריז שבלאו הכי היא קבוצה מצויינת והתקפית מאד- המשחק איבד מערכו הספורטיבי, כשבארסה רק התגוננה וניסתה לשמור על היתרון הכפול שלה, אך ללא הצלחה.

פאריז השתלטה על המשחק ותקפה שוב ושוב, ובארסה צריכה להודות לאלילת המזל שלא נגמר גם 6-1.

שחיטה כשרה.

החל מההרחקה באדום של אראוחו:  חומה קטלאנית מאחור, בלוק פריזאי ששוכב על הרחבה של בארסה כמעט כל הדקות. לא כוחות.

4. בולטים מעל כולם:

4.1. השחקן המצטיין – קיליאן אמבפה, חלוץ הכנף של פסז –  ציון 9.2 (!) בפוטמוב. הבקיע שני שערים (אחד בפנדל), היה נייד מאד, והיה מאד מסוכן התקפית עם כניסות לרחבה, ובעט שוב ושוב לשער 

  ”סופר אמבפה”, שהבקיע צמד מכריע, למרות שנעזר לא מעט ביכולת נהדרת של דמבלה ובארקולה, סיפק היום:

 התקפית:

• 90 דקות.
• 2 גולים — הגיע במאני טיים, גם אם בעזרת הגנת בארסה.
• xG 1.76. — נתון של קבוצה, לא של שחקן.
• 5 בעיטות לשער (1 נחסמה).
• 0 אסיסטים.
• 45 נגיעות. — מעורב מאד, לא התחבא.
• 27/29 מסירות ב-92% דיוק — מדוייק מאד, למרות הצפיפות בהגנת בארסה.
• 2 מסירות מפתח. — גם מוסר היטב לחבריו להתקפה, בניגוד ללבה.
• 1 הזדמנות גדולה שיצר.
• 10 נגיעות ברחבת היריב. — נתון מדהים, שמראה כמה היה מסוכן, ושלא כבש במקרה.
• 4 פאסים לשליש השלישי.
• 2/3 דריבלים מוצלחים.
• 1/2 כדורים ארוכים.
• 7 איבודים. — מעט מאד באופן יחסי לעמדתו הקדמית ולניסיונותיו היצירתיים.

הגנתית:

• 2/4 נצחונות בקרבות.
• 2/3 נצחונות בקרבות על הקרקע.
• 0/1 נצחונות בקרבות  באוויר.
• 1 פעולות הגנתיות: 1 חטיפות /0 שחזורי כדור/ 0 פאולים. — לא ציפיתם שיחליף את מרקיניוס נכון?

— ובסה”כ, חלוץ הכנף הצרפתי הקטלני שוב הגיע למשחק גדול (כמו השלושער במשחק הזכור עם ה- 4-1 על בארסה ופיקה), עם הופעה מצויינת ומלאת נוכחות, כשכבש 2 שערים מכריעים, והיה מאד מסוכן ברחבת ברצלונה. לאחר המשחק הראשון וכל הביקורת שהוא קיבל – התעשת והופיע בענק למאני טיים, כמו הגדולים ביותר. ככה צריך להיות. ריאל מדריד כבר לא יכולה לחכות לקבל את “סופר אמבפה” וליצור את ההתקפה הטובה באירופה.

---

4.2. השחקן המאכזב:  או שאולי כמה?

1. רוברט לבנדובסקי – משחק נפל, חלש בצורה בלתי רגילה לחלוץ הפולני הדועך: החמיץ מצבי פז, בזבז הזדמנויות פז כשבעט במקום למסור, מסר בצורה גרועה (57% בדיוק במסירה), איבד אינספור כדורים עם הגב לשער, פגע קשות במשחק היציאה קדימה של בארסה להתקפה. אולי הגיע הזמן למעבר לערב הסעודית ומתן יותר הזדמנות לחלוצים הצעירים רוקה וגויו? – ציון אפקטיבי 1.0.

2. פדרי גונזאלס – חזר ישר להרכב שלא באשמתו, אך היה חלש ברמות על, לא ביצע כמעט שום פעולה, לא בהגנה ולא בהתקפה – ציון אפקטיבי 2.0.

3. רונאלד אראוחו – הכשיל את בארקולה כשהוא אחרון בדרך לשער וקיבל אדום, בצעד שממש גמר לברצלונה את המשחק, למרות שבעיני, אין זו אשמתו שבארסה לא התכוננה כראוי לבארקולה, שברח לקונדה שוב ושוב – ציון אפקטיבי 5.0.

4. ז’ול קונדה – בארקולה סיבסב אותו ועבר אותו כאילו הוא אוויר שוב ושוב, לא רק שלא תמך כלל בהתקפה, אלא גם היה חלש מאד בהגנה, ואף בישל (כמו בקלאסיקו) שער קל לאמבפה, שאמר תודה ונעץ את השני שלו מ 6 מטר – ציון אפקטיבי 3.5.

5. צ’אבי הרננדס – שוב השתולל והורחק, לאחר שמחה ללא סיבה מצודקת בפני השופט, לא הכין את קבוצתו היטב למשחק, והיה נראה שבארסה כלל לא מאומנת– ציון אפקטיבי 0.5.

---

4.3. עוד בלטו במיוחד:

*פאריס סן ז’רמן- בלטו לטובה:

• בראדלי בארקולה: עוד לפני המשחק ידענו שהוא יהיה האקס פקטור, לאור ההצטיינות שלו במשחק הראשון, כשלבארסה לא היתה תשובה כלל אל הקיצוני הצרפתי הסילוני. ואכן, גם במשחק עצמו הוא היה מצויין, תקף את קונדה באגף שמאל שוב ושוב עם הכדרור שלו, השפיל את המגן הצרפתי שוב ושוב, נגע 11 פעמים ברחבת היריבה (!), וכמובן, סחט את האדום מאראוחו כשחקן אחרון לאחר פריצה מרהיבה שלו, במהלך שבעצם הכריע את המשחק. אחד השחקנים הצעירים המוכשרים שיש לאירופה להציע היום, וכוכב עולה עם פוטנציאל בלתי רגיל.
• עוסמאן דמבלה:  עוד משחק מעולה ל”עכברוש” הצרפתי, שלא נפצע כלל השנה, בניגוד לתקופתו בבארסה, וכבש מול בארסה גם בפריז וגם היום, כשהיום אף סחט את הפנדל הקריטי, שהכריע את ההתמודדות. אבל מעבר לגול הכל כך מכריע, פרץ שוב ושוב באגף שלו עם הדריבל הקטלני שלו, ועשה כאב ראש להגנת בארסה, שלא ידעה איך לעצור אותו.
• ויטיניה:   שוב הקשר 50/50 הסופר טכני ונייד סיפק משחק מצויין, היה בכל מקום במגרש, היה מאד מעורב במשחק עת קיבל שוב ושוב את הכדור, היה מכריע בבילדאפ של פאריז, ויצא היטב עם הכדור קדימה. מנהיג שקט. איזה הבדל לעומת פדרי החיוור של ברצלונה, שהיה חלש ביותר היום ובקושי נגע בכדור.

*בארסה – בלטו לרעה:

• רוברט לבנדובסקי: שוב לא הצליח לכבוש, כמו במשחק הראשון בפריז. שוב בעט רע ממצבים טובים. שוב איבד אינספור כדורים עם הגב לשער. שוב מסר הרבה כדורים ליריב, ובנוסף, במצב פז בתוך הרחבה, כששלושה שחקני בארסה בעמדות מצוינות ומתחננים לכדור- בחר לבעוט בצורה רעה ונחסם, כך שההזדמנות אבדה – לתסכולם של חבריו להתקפה. דועך ונעלם.
• פדרי:  לא הצליח להחזיק בכדור, לא הצליח למסור, לא הצליח לקבל את הכדור, לא הצליח להגן. לא הצליח בשום פעולה לזכותו ייאמר, שלאחר האדום של אראוחו וכשבארסה ב-10 שחקנים, היה מאד קשה לפתח משחק תקין. ובכל זאת, היה מצופה ממנו שיציג יכולת משופרת בהרבה.
• פראן טורס, המחליף: נכנס כמחליף לאחר שגם המגינים של פאריס כבר התעייפו, ולמרות שקיבל כדור פז בתוך הרחבה במצב נהדר לכיבוש, התרשל בעצירת הכדור, אך שהכדור הורחק והלכה ההזדמנות.

5. לסיכום: עשרת “מכות מצריים” נחתו על בלאוגראנס:

כמו בסיפור אגדת מצריים, בארסה באה אופטימית ומלאת תקוות למשחק הזה, וחטפה מכה אחר מכה, ביום מסוייט ביותר, שעושה דז’ה וו לכל התבוסות הכואבות והרגעים הכי משפילים של המועדון המפואר הזה במפעל ליגת האלופות – “במשחק הסיוט” של בארסה:

• דמבלה שבגד בבארסה עם עזיבתו למרות כל התמיכה שקיבל מהמועדון, דווקא הוא הבקיע במשחק בפאריז, וגם במשחק היום.
• אראוחו הבלם קיבל אדום כבר בדקה ה-30.
• כתוצאה מהאדום, צ’אבי החליף דווקא את הסטאר-בוי ימאל שהיה מצויין בתחילת המשחק ואף בישל, והיה השחקן ההתקפי המסוכן ביותר של בארסה – כדי לנסות להתגונן.
• גונדואן היה במשחק חושך מצריים.
• פדרי יותר חשוך גם ממנו, עד כמה שזה אפשרי.
• קאנסלו שהגן מצויין עד אותו רגע, עשה עבירה גבולית מאד על דמבלה, והשופט שרק לפנדל, שאומנם היה, אבל מעט גבולית, כאשר אמבפה הבקיע את הפנדל, וקיבל ממנו המון בטחון.
• ויטיניה, שבדר”כ לא מדוייק בבעיטות שלו מרחוק, הביא בעיטת פצצה חדה ומדוייקת על הרצפה מצד לצד, ישר לפינה של טר שטגן, בבעיטת אומן שמזכירה את אלו של ליאו מסי.
• קונדה החלש ממש בישל לאמבפה שער בצורה ישירה עם הרחקה מזעזעת, כך שהצרפתי הבינלאומי, שסה”כ לא הצליח ממש להגיע למצבים מסוכנים, כבש בקלות ובקור רוח, בדרך ל-4-1 משפיל.
• לבנדובסקי כבר הגיע למצב נהדר כשהיו ארבע מול שניים, אבל בחר לבעוט רע ובצורה מרושלת, במקום למסור לחבריו הפנויים – כך שבעיטתו נחסמה והמצב אבד.
• עד שכבר בארסה הגיעה לשער, בעיטה של גונדואן ממצב טוב פגעה בקורה והלכה החוצה.

גם בסיוטים הכי שחורים שלהם, אוהדי ברצלונה לא חשבו שכך יפתח המשחק. דומה שב-10 מתוך 10 משחקים מול פאריז, הקולרס לא ייקלעו לתרחיש כה גרוע (הגם שפאריס פשוט קבוצת כדורגל טובה יותר, וזו האמת).

“סיוט ברחוב צ’אמפיונס”, כשהכוכב: דמבלה קרוגר.

שמישהו יעיר אותם מהחלום הרע הזה.

אולי אז עדיין יהיה איכשהו סיכוי לעבור את פאריז.

ביקום אחר. In Another Life.

יש בכלל הלאה? העונה כבר לא.

“אין יותר שמיים”.