עוסמאן דמבלה | הפצוע הסדרתי

בעבר, התבקשתי לנסות לתמצת ב 10-15 דקות בלבד מה קרה לדמבלה ומה השתנה איתו בחצי שנה האחרונה שלו בברצלונה. כל מה שחשבתי לעצמי זה: “איך לעזאזל הולכים להסביר היסטוריית פציעות כל כך ארוכה?”.

כמה ארוכה אתם שואלים? לפי האתר Transfermrkt מדובר ב 102 משחקים שהוחמצו ע”י דמבלה מ 2017 עד היום בשל פציעות, או לחלופין 669 ימים בהם הוא לא זמין לקבוצה בשל אותן פציעות. רק כדי לסבר את האוזן, הוא היה בברצלונה 5 שנים, קרי בערך 1825 יום, אז למעשה מעל שליש מהזמן שלו בקבוצה סה”כ הוא היה פצוע (36.65%). איך זה קורה? למה זה קורה? ומעל הכל מה השתנה אצל צ’אבי עבור הצרפתי?

אחרי פציעה, אני חושב שעלייך להיות חזק מנטאלית” (אוליבייה ג’ירו)

ההתייחסות לפציעה או למחלה קיבלה תפנית אי שם ב- 1977 ע”י הפסיכיאטר ג’ורג’ אנג’ל שיצא נגד התפיסה שפציעה היא רק עניין פיזי- ביולוגי ותו לא. המודל נקרא “המודל הביו-פסיכו-סוציאלי” והוא מתחלק לפי השם שלו לשלושה חלקים עיקריים:

1. אספקט ביולוגי: מה קרה פיזית ברקמה (חבלה, שחיקה, שברים וכו’).

2. אספקט פסיכולוגי: חוויית המטופל בזמן הפציעה ברמה הנפשית (דיכאון, חרדה וכו’), כיצד הוא מתמודד איתה ברמה ההתנהגותית (איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו, איך הוא תופס את המצב הנוכחי בזמן פציעה ושיקום) וכמה היא מהווה מוקד מחשבתי במהלך היום.

3. אספקט סוציאלי: האם הסביבה שלו מאפשרת לו להתמודד עם הפציעה או המחלה כראוי. לרוב מתייחס לתמיכה משפחתית או ארגונית, יכולות כלכליות, תחבורה ועוד.

כל הנ”ל הם מרכיבים אליהם מתייחסים בתהליך שיקום מפציעות או התמודדות עם מחלה, וכל אחד מהם עשוי להיות דומיננטי ביכולת המטופל להחלים ולהשתקם. נותר רק לשאול, מה הקשר לשחקן הצרפתי?

עוסמאן דמבלה ואוליבייה ז'ירו עם קצת זמן איכות על הספסל הצרפתי (קרדיט תמונה: talkSPORT)
עוסמאן דמבלה ואוליבייה ז’ירו עם קצת זמן איכות על הספסל הצרפתי (קרדיט תמונה: talkSPORT)
“הפציעות החוזרות של דמבלה עשויות להיות בשל איבוד יכולת המתיחה של השריר באזור בו בוצע הניתוח, ופציעות נוספות החלו לקרות בשל כך (ד”ר רמון קוגאט, טראומתולוג מומחה בפציעות ספורט שנתן את דעתו על מצבו של דמבלה)

חשוב להגיד שעצם קיום המודל לא חלילה מוריד מעצם קיומן של הפציעות או חומרתן, ואכן במקרה של דמבלה יש לחלוטין על מה לדבר. בעוד שאפשר לדבר על שתי נקיעות הקרסול שחווה (בגינן היה בחוץ למשך 4 שבועות סה”כ), אפשר להכתיר את הפציעות של דמבלה תחת הכותרת: “פציעות המסטרינג”.

שרירי ההמסטרינגס הינם קבוצת שרירים שנמצאים בחלק האחורי של הירך הכוללים:

* Semi membranosus – נמצא באספקט הפנימי של הירך האחורית.
* Semi tendinosus – נמצא באספקט הפנימי של הירך האחורית צמוד לשריר Semi mebranosus.
* Biceps Femoris – שריר דו ראשי שנמצא באספקט החיצוני של הירך האחורית, הכי מועד לפורענות מבין כל קבוצת שרירי ההמסטרינגס.

קרעים בהמסטרינגס מחולקים לשלוש דרגות:

1. דרגה ראשונה – מתיחה חזקה עד קרע קטן.
2. דרגה שנייה –קרע חלקי של עד מחצית מסיבי השריר.
3. דרגה שלישית – ישנה מעורבות מעל מחצית הסיבים עד קרע מלא שכולל איבוד פונקציה והשפעה על מבנים נוספים (פחות שכיחה וההיארעות שלה היא אחוז אחד מכל הפציעות).

קוטי רומרו, בלם טוטנהאם ונבחרת ארגנטינה עם פציעה חמורה בשריר ההמסטרינג שלו (קרדיט תמונה: Eurosport)
קוטי רומרו, בלם טוטנהאם ונבחרת ארגנטינה עם פציעה חמורה בשריר ההמסטרינג שלו (קרדיט תמונה: Eurosport)

השרירים הללו כקבוצה נכנסים לפעילות מוגברת בזמן ספרינטים, קפיצות, האצות, בלימות ובעיטות, והם מועדים לפורענות לפציעות בקרב ספורטאים ככלל וכדורגלנים בפרט. במחקר שעשו לפני כמה שנים באנגליה דווח שפציעות המסטנרינגס מהוות כ-11% מסך כל הפציעות בליגות הכדורגל המקצועני, זאת גם בשל אחוז גבוה לפציעה חוזרת. המחקרים בנושא מדווחים על סיכויים של בין 12-48 אחוזים לפציעה חוזרת בשרירי ההמסטרינגס. מכל הפציעות, קרע חוזר בשרירי ההמסטרינגס סומן כבעלת האחוז הגבוה ביותר לחזרה בהשוואה ליתר פציעות הספורט כדוגמת נקעי קרסול, חבלות ירך וקרעים או חבלות ב MCL בברך.

נתון נוסף וחשוב אליו אנחנו מתייחסים הוא מיקום הפציעה לאורך השריר. ככל שהפציעה מערבת יותר סיבי גיד (גבוהה יותר) הפציעה נחשבת קשה ומורכבת יותר. זמן החזרה מקרעים חלקיים לרוב נע מ-6 שבועות עד 8 שבועות, למרות שהנטייה היא לקחת את הזמן בשיקום מעבר ל-8 שבועות לאור הנטייה לפציעות חוזרות.

עוסמן דמבלה חווה מספר פציעות בהמסטרינגס במספר אירועים שונים (כפי שדווח במספר מקורות חדשותיים):

1. קרע חלקי שרירי ב Biceps Femoris רגל שמאל. היה בחוץ ל-4 חודשים.
2. קרע חלקי בסיבי שריר ה Semi tendinosus רגל שמאל. רק 11 יום מחזרתו מהפציעה והיה בחוץ למשך חודש.
3. קרע חלקי שרירי חוזר ב Biceps Femoris רגל שמאל. היה בחוץ למשך חודש.
4. קרע חלקי שרירי ב Biceps Femoris רגל ימין. חודש וחצי בחוץ.
5. קרע חלקי שרירי חוזר ב Biceps Femoris רגל שמאל. היה בחוץ לחמישה שבועות.
6. עומס שרירי על שרירי ה Hamstrings ברגל שמאל. חודש בחוץ.
7. קרע מלא ב Biceps Femoris רגל ימין בחלק של השריר שקרוב לברך. 10 חודשים בחוץ.
8. מתיחה ב Hamstrings רגל ימין. שלושה שבועות בחוץ.
9. קרע חלקי ב Biceps Femoris רגל ימין בחלק של השריר שקרוב לברך. עבר ניתוח והיה בחוץ ל -134 ימים.

לאור כל הנאמר על פציעות המסטרינגס, ושיעור חזרת הפציעה הגבוה לפי המחקרים, ניתן באמת להניח שדמבלה היה במעגל חוזר של פציעות אשר הקשו עליו את החזרה למגרש, והצריכו ממנו עבודה מאוד ספציפית בשיקום בין אם הוא אכן עבר ניתוח ובין אם לא. זמן חזרה מהיר מידי לאחר פציעה, סגנון משחק שמושתת על שינויי קצב וכיוון יחד עם תחזוקה שוטפת לקוייה בכל הנוגע לתרגול למניעת פציעות, יכולים להיות גורמים תורמים לחזרת הפציעה בשתי הרגליים ב-9 מקרים שונים. ההשקעה במניעת הפציעות היא כמובן צריכה להיות יומיומית אצל ספורטאים פעילים, והיא מצריכה לא מעט מוטיבציה מצידו של הצרפתי כדי לשמור על עצמו לאורך זמן. דבר שמתקשר לנקודה הבאה במודל.

“אני לא פה להחליף את ניימאר. ברצלונה הייתה צריכה מישהו בתפקיד שלי והגעתי לעזור” (עוסמאן דמבלה)

אומנם זה לצערי משהו שלא מדברים עליו מספיק בקרב ספורטאים, או לפחות לא בגלוי, וזה המצב הנפשי שלהם במצבים שונים.

עוסמאן דמבלה - לא הצליח להיות היורש של ניימאר (קרדיט תמונה: Youtube)
עוסמאן דמבלה – לא הצליח להיות היורש של ניימאר (קרדיט תמונה: Youtube)

לאחר שברצלונה איבדה את אחד כוכבים הגדולים שלה לפריז סן ז’רמן, דמבלה הגיע לברצלונה בקיץ 2017 מבורוסיה דורטמונד בעודו רק בן 21 בסכום של 126 מליון יורו. סכום שלחלוטין הביא להרבה הרמת גבות באירופה, כשלכולם היה ברור שברצלונה הייתה על גבול ההיסטרית למצוא מחליף לכישרון הברזילאי. אומנם דמבלה טען שלא רואים בו כמחליף לניימאר, אבל המציאות היא שברצלונה הוציאה הון תועפות כדי שיהיה לה שחקן צעיר שעליו יוכלו לבנות להמשך כדי לשמור את ברצלונה בטופ של אירופה.

בפועל? הוא לא הפסיק להיפצע מתחילת העונה.

כמה חודשים אחרי דאגו להביא שחקן נוסף לאותה עמדה – קוטיניו הברזילאי, דבר שסימן את חוסר האמון של הקבוצה ביכולת של דמבלה לחזור לכושר משחק בזמן הקרוב. יחד עם חוסר האמון של הקבוצה, הגיע גם חוסר האמון של האוהדים, וכל קיץ נראה שהשם שלו היה מקושר למעבר לקבוצה אחרת, כשאף קבוצה לא הסכימה לקחת על עצמה את הצרפתי הצעיר בשל מצבו הפיזי ושכרו.

אומנם אנחנו לא חשופים לרגשותיו של דמבלה בתהליך, אך כשזה נוגע לספורטאים תחרותיים, מצב כזה בו למעשה השחקן לא מצליח לממש את עצמו ולבוא לידי ביטוי בקבוצה פוגע באופן ברור בביטחון, במוטיבציה וזה גורם לו להתרחק כאינדיבידואל מהקבוצה.

“החיים שלנו ככדורגלנים הם לא מציאותיים. אנחנו רגילים לקבל הכל באותו רגע, ובכל מקום בו אתה נמצא, הייתי צריך לקבל מכה חזקה רק כדי להבין איך נראים החיים האמיתיים” (ויקטור ואלדס על החיים כמשתקם מחוץ למועדון)
ויקטור ואלדס ביום שאחרי בתחילת קריירת האימון שלו (קרדיט תמונה: Football España)
ויקטור ואלדס ביום שאחרי בתחילת קריירת האימון שלו (קרדיט תמונה: Football España)

העיניין הסביבתי – חברתי הוא נושא שמעסיק לא מעט אנשים שהם לאו דווקא בתחום הספורט. ספורטאים נהיו אייקונים של אופנה, לייף סטייל ולמעשה חיים את החיים הטובים כמעט ללא הגבלה. לפעמים נראה שצריך שכדורגלן יהיה במשמעת שיא כל הזמן רק כדי להתמודד עם כל הפיתויים שעומדים מולו ולשמור על אורח החיים המקצועני שלו. דמבלה כמובן לא היה שונה.

אל סאגת הפציעות התלוו שמועות על איחורים, מסיבות, משחקי וידאו לתוך הלילה, תזונה לקוייה וכמובן חוסר רצינות בזמן האימונים במקביל לכושר ירוד. אפשר לטעון שזה תוצר ישיר של חוויית הדכדוך או ביטוי של ה”ניתוק” התודעתי של דמבלה מהקבוצה שהפריד אותו תודעתית מהסטדנרט בו כולם עומדים. היו שמועות נוספות שהוא ניסה לשנות את התזונה שלו, והחליף מאמן כושר. בכל זאת, נראה שאף אחד לא מצפה לחזרה שלו, וגם אם הוא כן חוזר נראה שכולם רק מחכים לפציעה הבאה שתבוא, בסוג של תקליט שבור עד לסיום החוזה של הצרפתי. ואז הגיע צ’אבי.

“אם ישקיע, דמבלה עשוי להיות הטוב בעולם בעמדה שלו” (צ’אבי הרננדז)

צ’אבי הגיע לברצלונה בשישי לנובמבר 2021, רק חמישה ימים אחרי שדמבלה החלים אחרי הפציעה והניתוח שעבר. בעוד שנראה שיש קונצנזוס שלם באירופה על העובדה שדמבלה לא עומד בציפיות ממנו, כשברקע יש דיבורים על כך שהוא לא מעוניין לקצץ בשכרו לאור המצב הכלכלי של המועדון, והעובדה שהוא לא מעוניין גם להאריך את החוזה שלו בתנאים שונים, השחקן קיבל שלל ביקורות וקריאות בוז מהאוהדים. צ’אבי נשאל בראיון מה הוא חושב עליו והסביר:

“אם ישקיע, דמבלה יכול להיות הטוב בעולם בעולם בעמדה שלו. אבל עלינו לעבוד ולדרוש ממנו יותר, לגרום לו להרגיש שמח ובנוח, אבל לגבי היכולות שלו אין לנו צל של ספק שהוא יכול לעשות את ההבדל בברצלונה. הוא כישרון ברמה עולמית. זה תלוי ברמה המנטאלית שלו, שחקנים בברצלונה צריכים שתהיה להם מנטאליות מנצחת. אנחנו צריכים לשמור עליו כי היו לו פציעות ויש לו קושי בביצועים, אבל אנחנו צריכים לעזור לו, ועדיין אין לי ספק שצריך לתעדף את חידוש החוזה שלו”.

קשה להגיד שבראיון אחד המאמן הקטאלאני שינה את כל הלך הרוח לגבי דמבלה, אבל הגישה שלו כלפי הצרפתי באה לידי ביטוי בריבוי מספר הדקות של הצרפתי בקבוצה, שעם הזמן הובילה לעלייה ביכולת שלו ובאינטנסיביות בה הוא משחק. צ’אבי נתן אמון בדמבלה, ודמבלה החזיר ב-13 בישולים ולמעשה כמעט בחצי עונה הוא הפך למבשל המוביל בליגה הספרדית, ולא החסיר משחקים עד סוף העונה.

צ'אבי, אחד היחידים שהאמינו בדמבלה בתוך המערכת (קרדיט תמונה: fcbarcelonanoticias)
צ’אבי, אחד היחידים שהאמינו בדמבלה בתוך המערכת (קרדיט תמונה: fcbarcelonanoticias)

אמנם חשוב לציין שצ’אבי שינה לא מעט בנוגע לכושר של הקבוצה, ביקש מחליפים בחלון ההעברות של ינואר ודאג להביא שחקן בעמדה של דמבלה ולייצר רוטציה בריאה וחלוקת דקות, אבל דווקא ההתייחסות ההוליסטית למצבו של דמבלה, הביאה למה שנראה כקאמבק יוצא דופן של השחקן במועדון.

אומנם הסיום של דמבלה עם ברצלונה היה די צורם. צ’אבי הימר על הצרפתי שיעזור לו עונה נוספת, והצרפתי כבר ראה את עצמו משחק עם אמבפה. בפועל, למרות שהוא לא ממש בולט עם הפריזאים, נראה שהצרפתי מצליח להחזיק מעמד עד כה ועוד לא נפצע העונה. קשה להגיד מה יקרה עם דמבלה בהמשך הקריירה, אבל אפשר ללמוד לא מעט מהמקרה של עוסמאן בברצלונה, וכל המרכיבים שעומדים מאחורי פציעות אצל ספורטאים.

“זה החלק הטוב בפציעה, היא מחזקת אותך בהרבה דרכים” (בוז’אן קרקיץ’ שחקן ברצלונה לשעבר).
4 תגובות
  1. רמזי כותב

    כתבה מעולה!

  2. ראם כותב

    הכתבה הכי טובה שלך נדב, אני לא אחד של טוקבקים אבל פה הייתי חייב לתת פידבק. בראבו.

  3. דן כותב

    וואו נדב תודה יא אלוף

  4. שון כותב

    ביחס לכישרון שלו הוא ממש לא מצליח וזה חבל, פוטנציאל להיות כנף טופ 3 בעולם ללא ספק בכלל.

    אישית הייתי בטוח שיתפוצץ בצרפת ובינתיים זה לא קורה.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן