ריאל מדריד עם 25 נקודות, ברצלונה עם 24. ריאל מדריד עם 103 נצחונות בקלאסיקו, ברצלונה עם 100. צפוף בצמרת.
חבל קסטיליה מול חבל קטלוניה. ריאל מדריד כמייצגת הממשל והמלוכה הספרדית, לעומת ברצלונה כמייצגת האופוזיציה. הימים של מוריניו נגד פפ גווארדיולה. כריסטיאנו מול לאו.
זהו אחד המשחקים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי כי יש בו בעצם הכל. יריבות היסטורית ארוכה, שתי שושלות של מצוינות והרבה דם רע. בשבת הקרובה (17:15), ברצלונה תארח את ריאל מדריד באצטדיון “הר היהודים”, זאת בעקבות השיפוצים הנרחבים בקאמפ נואו.
בדרך כלל, כשניגשים לכתיבת קדם משחק למפגש שכזה, התמונה די ברורה.
כל צד עולה למשחק עם הרכבו החזק ביותר והפרשנים והכתבים השונים יודעים בגדול מה הם עומדים לסקר ב 24 השעות שלפני שריקת הפתיחה.
זה לא המצב כאן.
הפציעות הרבות גרמו לשני המאמנים לנסות הרכבים שונים ומשונים, וכעת, כ 24 שעות לפני שריקת הפתיחה, אפשר רק לנחש את שני ההרכבים הפותחים של שתי הקבוצות ולהתפלל ל 100% הצלחה בניבוי.
במארקה הספרדי פרסמו את ההרכב הצפוי של ריאל מדריד והוא נראה כך:
בברצלונה לעומת זאת, מחכים לראות מה מצב הכשירות של מספר שחקנים בכירים כגון ז’ואו פליקס (שצפוי לפתוח) ובעיקר רוברט לבנדובסקי שנפצע במשחק ליגת האלופות נגד פורטו בתחילת החודש.
לפי אפליקציית Sofascore הנפלאה, ההרכב של ברצלונה צפוי להיראות כך:
לכן, כשאני עם הפנים לקלאסיקו, אתייחס אל שתי הקבוצות והגישות שלהן לפי ההרכבים האלו שפורסמו.
במאמר שפורסם כאן לפני כחודש, הסביר רוני קרסינקר על ההבדלים בגישה בין פפ גווארדיולה לקרלו אנצ’לוטי.
הסבר זה תואם גם למשחק הקלאסיקו מחר, כי צ’אבי דוגל גם הוא במה שנקרא “משחק עמדות” או “כדורגל עמדתי“.
כדורגל עמדתי מחלק את המגרש לשטחים קטנים ואפילו ממספר אותם, בשיטה זו השחקנים מתרגלים תבניות משחק שחוזרות על עצמן כמו מהלכים קבועים בשחמט, הם מתרגלים כיצד להשתחרר מלחץ לפרטי פרטים וכיצד לעקוף שחקן באגף בעשרות מקרים שונים. היתרון המובן מאליו הוא, שהמאמן שולט באופן מוחלט בשחקניו. כולם שמעו את הסיפורים על ההכנות הטקטיות המסובכת של פפ וראו את הסרטון שלו עם הלוח והמגנטים. גם החיסרון מובן מאליו – מדובר בתרגול קשוח שדורש משמעת מוחלטת מהשחקנים, ואם המאמן של הקבוצה היריבה הצליח לחשוב על מהלכים חדשים – קבוצה שתנקוט בכדורגל עמידתי תהיה בצרות צרורות.
כדורגל עקרוני לא מבוסס על תבניות חוזרות ומתורגלות היטב. הוא מבוסס על עקרונות אותם השחקנים צריכים ליישם על מנת להתקדם, לשחקנים אין צורך לחשוב על התבנית הספציפית ולהיזכר בה כמו חומר במבחן, מספיק לדעת כיצד המערכת עובדת על מנת לבצע כראוי את עבודתך. השחקנים יכולים להרגיש יותר חופשיים, ולהביא לידי ביטוי רב יותר את היצירתיות שלהם ואת כישרונם. משכך, כדורגל עקרוני דורש מעט יותר סבלנות מצד אחד, מאחר שהמהלכים על המגרש זורמים פחות ואקראיים יותר, מצד שני הוא שם דגש על חיבור בין השחקנים [link up] ולכן מהלכים נפלאים, בעיקר של פסים קצרים ומהירים, עלולים להיווצר. כך נוצר הצמד הקטלני כרים – ויני.
בזכות הכדורגל העקרוני, כמה דאבל פאסים באגף, תנועה חכמה של שחקן נוסף והופ, הובקע השער. אם פפ וצ’אבי מייצגים את האסכולה העמדתית וקרלו את האסכולה העקרונית – ניתן לומר כי פפ מתמקד במשחק, וקרלו מתמקד בשחקנים.
ברצלונה מגיעה אל המשחק בידיעה שריאל מדריד משחקת את הכדורגל המנוגד לעקרונותיה, ולכן להערכתי צ’אבי יעשה ככל הנדרש בכדי ליישם שני עקרונות בולטים:
- שליטה בכדור
- קצב משחק נמוך
כל עוד הכדור ברגליים של ברצלונה, היא מונעת מריאל מדריד את מה שהיא הכי טובה בו – יציאה קדימה באמצעות כושר האלתור והמשחק העקרוני.
כל עוד קצב המשחק נמוך, ברצלונה תוכל לשמור על הכדור אצלה בכמה שיותר מהלכים ולהמנע מאיבודי כדור מיותרים ומשחק מרחבה לרחבה.
הבעיה היא, שעם סגל השחקנים הנוכחי ועם ההרכב הצפוי שמולנו, אין לברצלונה יותר מדי שחקנים שמתמחים בשליטה בכדור ויצירת קצב משחק נמוך.
פרנקי דה יונג ופדרי לדוגמא הם שניים כאלו ובלעדיהם, השחקן היחיד שבאמת יודע איך לנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר אצל צ’אבי זה גונדואן.
רומאו לא היה ולא יהיה שחקן שמתקרב כלל לסט האיכויות של בוסקטס, והאופי של ברצלונה הנוכחית קצת יקשה על צ’אבי ביצירת ברצלונה שהוא רוצה לראות מול יריבה אלסטית כמו ריאל מדריד, אך אני מניח שברצלונה כן תצליח לבסס שליטה בכדור וגם בקצב המשחק, דווקא בעזרתה של ריאל מדריד.
הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי מחבקת את הרנדומליות ואת כושר האלתור.
לא סתם ריאל מדריד מודל 2023/24 היא הקבוצה של ג’וד בלינגהאם.
ג’וד הוא קשר היברידי שלם, כזה שיכול לעשות כל תפקיד במרכז המגרש ברמה הגבוהה ביותר, אך נדמה שכוח העל האמיתי של בלינגהאם הוא קריאת המשחק והתנועה ללא כדור. הוא עושה זאת ברמה הגבוהה ביותר המתקרבת לזו של שניים ששכללו את התכונה הזו לאומנות של ממש: תומאס מולר וכריסטיאנו רונאלדו.
שני השחקנים הטובים ביותר שראיתי בחיי בכל הקשור לתנועה ללא כדור על המגרש.
קרלו אנצ’לוטי רוצה לייצר לשחקני ההתקפה שלו שני מצבים אופטימליים:
- שטח פנוי בחצי היריבה בו הם יכולים לרוץ בכל הכוח ולנצל את היכולות האישיות, הכימיה ביניהם ואת הרנדומליות שבמשחק.
- אך חשוב לא פחות, שירוצו מאיזורים קרובים יחסית לשער ולא בהתקפות מעבר על מגרש שלם – גם בכדי שלא יאבדו אנרגיה וגם כי אין באמת מחליפים ראוייל על הספסל שיכולים לרוץ כמו רודריגו, ויניסיוס ובלינגהאם.
אז מה יעשה קרלו בקלאסיקו?
להערכתי, קרלו אנצ’לוטי יאפשר לברצלונה להניע כדור די בשקט בשליש ההגנתי שלה – משמע בין הבלמים והמגנים וקצת גם עם רומאו, ואת פעולות הלחץ וניסיונות החטיפה בכדי לצאת להתקפות מעבר, אנו נראה בעיקר כשהכדור נמצא בשליש המרכזי של המגרש.
בשפה המקצועית קוראים לזה – “בלוק מרכזי”, וכך זה נראה.
קבוצות שמשחקות בבלוק מרכזי, שומרות על קו הגנה קצת גבוה – לא הרפתקני מדי אך גם לא כזה שיושב ממש על הרחבה, ומצד שני, הקבוצות האלו מרכזות את כל האנרגיה ההגנתית של שחקני הקישור וההתקפה בשליש המרכזי כפי שאפשר לראות בתמונה.
משמע, יש לנו ברצלונה שתרצה לשמור על הכדור אבל אין לה את הקשרים המתאימים לכך, ומולה יש לנו ריאל מדריד שלא בדיוק רוצה את הכדור, אבל ממש רוצה לרוץ איתו, ויש לה את השחקנים המתאימים לכך, ובעקבות זאת, אני חושב שאם אכן אלו יהיו ההרכבים בשבת, למרות שזה משחק חוץ לריאל מדריד, בתחושותיי היא מעט יותר עדיפה.
אבל אולי דווקא העובדה שברצלונה חסרה מספר שחקנים משמעותיים יכולה להיות לה לעזר.
אם אכן ברצלונה תוכל לנהל משחק שקט יחסית בשליש ההגנתי שלה, יהיה מעניין לראות אם צ’אבי ישתמש בתכונות “המדרידיסטיות” של ז’ואו פליקס ופרמין לופס.
הכוונה היא כמובן לעובדה שפליקס ולופס מראים שיש להם יותר מה לתת כשהם נעים אל השטח ללא הכדור, דווקא מאשר תכונותיהם עם הכדור.
פליקס ופרמין, צמד ה F, אולי אפילו שלישייה במקרה ופראן טורס יפתח, עושים תנועה ללא כדור ברמה מאד גבוהה.
מול הבלוק המרכזי של ריאל מדריד ואולי עם המסירות הארוכות של רונלד אראוחו ואילקאי גונדואן, צמד ה F יוכל להיות הנשק הקטלני ביותר של צ’אבי במפגש.
נשק בלתי צפוי לקבוצה שאוהבת את הכדור, אך כזו שגם יודעת שיש מולה יריבה אלסטית נפלאה.
אם עליי לשים את האצבע על השחקנים הקריטיים ביותר בברצלונה, אצביע עם פליקס, פרמין וגונדואן, בעיקר בגלל אספקט התנועה.
בצד השני ישנה שלישייה מרתקת.
לריאל מדריד יש את רודריגו, ויניסיוס וג’וד בלינגהאם, כשהאחרון נראה כעת כמתמודד ראוי על תואר השחקן הטוב בעולם.
אני מניח שצ’אבי ישתמש ברומאו כשומר אישי של בלינגהאם כשהוא מעביר לו שני מסרים עיקריים:
1. אתה תמיד שומר ממנו מרחק של מטר לפחות – הוא מהיר ממך, ומשמעותית.
2. אתה תמיד מסתכל לו בלבן של העיניים – אין מצב שהוא חומק ממך ומסתתר לך מאחורי הגב.
כנ”ל מי שיופקד בשמירה על ויניסיוס ג’וניור, חלוץ בתוך היהלום אך עדיין אחד משחקני הכנף האימתניים בעולם.
לכן, אם ישנם שניים במדריד שיכולים לחמוק מתחת לרדאר הם רודריגו ופדה ואלוורדה.
שניהם ניידים בצורה בלתי רגילה ומושלמים למשחק הרץ של ריאל מדריד.
שניהם כינורות שניים לויניסיוס ובלינגהאם, ולכן יהיו לא מעט רגעים במשחק שהם יקבלו קצת פחות תשומת לב הגנתית.
שניהם שחקנים מגוונים מאד ויש להם את היכולות לתקוף את ההגנה דרך קו שני, גם מהמרכז וגם מהכנף.
לסיכום
כדורגל זה משחק של גישה ויהיה מעניין לראות האם צ’אבי יתגמש במעט וינסה לעשות התאמות עם כדורים ארוכים אל תוך הרחבה והאם קרלו אנצ’לוטי באמת ישחק את רוב המשחק בבלוק אמצעי עם המחשבה של להכות בברצלונה כשהיא נכנסת אל השליש המרכזי של המגרש.
פרמין, פליקס, גונדואן…
ויניסיוס, רודריגו, בלינגהאם… אולי ואלוורדה.
כל כך הרבה מאצ’אפים מרתקים מחכים לנו בשבת הקרובה.
אם אצטרך להמר על תוצאה כלשהי מחר, אלך על הקצה עם ניצחון דחוק וקשה מאד לאורחת ממדריד.
👍
כתבה מעולה!