Ballerz
הליגה האיטלקיתהמגזין

פרויקט מחצית העונה | אינטר מילאן

אביעד בלולו

פרויקט מחצית העונה הוא פרויקט שאפתני. בפרויקט זה נסכם את מחצית העונה של הקבוצות הגדולות בכדורגל האירופי בכתבה מיוחדת ובפרק פודקאסט.

הציפיות:

בקיץ האחרון, הנהלת אינטר בראשות סטיבאן ז’אנג העבירה לתקשורת האיטלקית מסר ברור וחד – מה שהגענו אליו בשנה שעברה: גביע, סופר קאפ וגמר צ’מפיונס היה מעולה, אבל השנה מעניין אותנו דבר אחד – הסקודטו. אנחנו רוצים אליפות 20 במספר שתוסיף לסמלה של אינטר את הכוכב השני שהיא כל כך מייחלת לו, ואנחנו רוצים לעשות את זה לפני שהיריבה העירונית מילאן תעשה זאת כשלשתי הקבוצות 19 אליפויות נכון לעכשיו.

לא מעט אוהדים הרימו גבה למשמע ההצהרות האלה. המאבק על האליפות באיטליה הוא אף פעם לא קל ובטח כאשר קבוצות כמו מילאן, שהתחמשה היטב בקיץ האחרון עם רכש ב-120 מיליון יורו ונאפולי שזכתה באליפות היסטורית ונראתה נהדר מתחרות מולך. אם מוסיפים לזה את הפרידה מלא מעט שחקני מפתח כמו אנדרה אוננה, רומלו לוקאקו, מילאן שקריניאר, אדין דז’קו, מרסלו ברוזוביץ’ ועוד ואת תקציב הרכש הדל יחסית שעמד על 64 מיליון יורו בלבד, הכרזת המועדון לגבי כוכב שני נראתה יותר כמו משאלת לב מאשר קריאת תיגר של ממש.

מימוש הציפיות – הסוויץ’ של אינזאגי:

ובכל זאת, חצי עונה עברה לה ואינטר ניצבת בראש הטבלה עם 44 נקודות מתוך 51 אפשריות, כשרק יובנטוס, עם 40 נקודות, מאיימת עליה בטופ בעוד שהפער בינה לבין המקום השלישי בו נמצאת מילאן הוא 9 נקודות. לשם השוואה, בעונה שעברה אינטר צברה רק 34 נקודות עד לשלב זה ובעונה שלפניה רק 40 וזו פתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז עונת 2019/2020.

מי שמכיר את סימונה אינזאגי יודע שבטבע שלו הוא מאמן של גביעים יותר מאשר שהוא מאמן של ליגה. כמאמן הוא זכה עם לאציו ואינטר ב-3 גביעים וב-4 גביעי סופר-קופה סך הכל ובנוסף בעונתו השנייה במועדון הוביל את אינטר לגמר הצ’מפיונס לראשונה מאז הזכייה בעונת 2009/2010 ובפעם השישית בתולדותיה. לעומת זאת בליגה האיטלקית הוא עדיין לא זכה למרות שהוא מאמן בסריה א’ ברציפות משנת 2016. לאורך העונות האחרונות אפשר היה לראות שהוא יודע להכין את הקבוצות שלו למפגשי נוקאאוט חד פעמיים יותר מאשר שהוא יודע לשמור על המשכיות ויציבות לאורך זמן. לכן לפעמים הוא מתקשה לפעמים מול הקבוצות הקטנות יותר מאשר הגדולות. לדוגמה, בעונה הקודמת למרות היכולת המעולה של הקבוצה, היו לה גם לא מעט הפסדים מיותרים מול קבוצות כמו ספציה, מונזה ואמפולי. לכן כדי לעמוד במשימה שהוטלה עליו העונה, אינזאגי נאלץ לעשות סוויץ’: השנה, הליגה מעל הכל, וכל משחק הוא נוקאאוט, כל משחק הוא גמר. ניתן לראות שזו הייתה הגישה שלו מהרגע שהתחילה העונה – לכל חמשת המשחקים הראשונים הוא עלה עם ההרכב החזק ביותר שלו, גם מול קבוצות כמו מונזה וקליארי. כך גם לאורך כל מחצית העונה עד כה – את השחקנים החזקים הוא תיעדף לליגה, ואת הניסויים והשחקנים המחליפים הוא שומר דווקא לליגת האלופות, שבה אינטר אמנם הייתה עדיפה על הנייר מול שאר הקבוצות אבל בכל זאת מדובר היה ביריבות לא קלות – זלצבורג, בנפיקה וריאל סוסיאדד המצוינת.

ובכן, אחרי חצי עונה אפשר לומר שאינזאגי מקבל את מה שהוא מבשל. אינטר אמנם סיימה את שלב הבתים של ליגת האלופות במקום השני בלבד בגלל הפרש שערים מול סוסיאדד ועפה מהגביע האיטלקי כבר בשלב שמינית הגמר מול בולוניה המפתיעה, אבל בליגה הקבוצה פשוט פורחת: 41 שערי זכות כשהיא במקום החמישי בחמשת הליגות הגדולות אחרי לברקוזן, באיירן, פריז וג’ירונה, 7 שערי חובה בלבד, הכי פחות בחמשת הליגות הגדולות, יחס של 34 שערי זכות שמייצבים אותה במקום הראשון יחד עם באיירן ולברקוזן וכאמור 44 נקודות ב-17 מחזורים עם 14 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו, והפסד אחד בלבד. הקבוצה כולה מודעת למטרה הזו ורתומה אליה, ותוצאות כמו 5-1 מול מילאן, 3-0 מול נאפולי ו2-0 מול לאציו רק מדרבנות את הקבוצה להמשיך לדהור לעבר הכוכב המיוחל.

השיטה הטקטית וסקירת הקבוצה:

אינזאגי הוא חסיד של 3-5-2 וכמעט כל משחקי הקבוצה משוחקים במערך זה מאז שהגיע לאינטר. הטקטיקה של אינזאגי מבוססת על שותפות מלאה של כל הקבוצה, כולל ההגנה. במשחק ההתקפה – אינזאגי משתמש בבלמים שמסוגלים לשלוח מסירות ארוכות מדויקות להפליא – אלסנדרו בסטוני הנהדר עם 6 כדורים ארוכים למשחק ב-70% דיוק ואצ’רבי הותיק שמספק 3.5 מסירות ארוכות למשחק ב-70% דיוק גם הוא. לבנג’מין פבאר יש גם את איכויות המסירה הדרושות ואמנם הוא לא שיחק מספיק בגלל פציעות והתאקלמות איטית אך ברגע שהוא ישחק באופן קבוע ויתרגל לסגנון ולמערך אני משוכנע שהוא יתרום רבות באספקט הזה. גם האגפים, שבשנים קודמות תרומתם הייתה הגנתית בעיקרה, הפכו לשותפים פעילים יותר בהתקפה. לשם השוואה, ב-13 הופעות בליגה העונה הגיע דנזל דאמפריס ל-5 מעורבויות בשערים, מספר אליו הגיע לאורך כל העונה שעברה, כמו גם פדריקו דימארקו שב-15 ההופעות עד כה העונה הוא הגיע ל-7 מעורבויות בשערים, מספר אליו הגיע לאורך כל העונה שעברה.

 

התרומה ההתקפית לא באה על חשבון העליונות ההגנתית – כאמור, אינטר היא הקבוצה שספגה הכי פחות שערים בחמשת הליגות הגדולות העונה ושמרה על שער נקי ב12 מתוך 17 משחקים העונה, כולל במפגשים מול קבוצות כמו נאפולי רומא ולאציו. יאן זומר נכנס היטב לנעליו הגדולות של אנדרה אוננה שהיה אחד ממצטייני העונה שעברה ועד כה נראה טוב מאוד.

במרכז המגרש ניצבת שלישיית קשרי רחבה לרחבה שמניעים את המשחק קדימה ביעילות – ניקו בארלה, הקאן צ’להאנולו והנריק מחיטריאן. בהקשר ההגנתי, היו לא מעט חששות העונה בעקבות עזיבתו של מרסלו ברוזוביץ’, שתפקד בקבוצה כקשר ההגנתי יותר וכמכסה השטחים העיקרי של הקבוצה. למזלה של אינטר, הקאן ומחיטריאן לקחו צעד קדימה באספקט הזה וצעד אחורה על המגרש כששניהם משחקים בצורה יותר אגרסיבית ומבצעים יותר תיקולים מוצלחים. ניקולו בארלה פתח את העונה בצורה לא מרשימה לעומת העונה שעברה וכשנשאל על כך, אמר שהראש שלו היה בתוך עניינים מחוץ לכדורגל שלא נתנו לו לשחק כמו שהוא רוצה, אבל במשחקים האחרונים נראה היה שהוא חוזר לעצמו.

לבסוף, אי אפשר שלא להתייחס לצמד החלוצים האימתני של אינטר: לאוטרו את תוראם. אחרי שנים טובות אבל לא מדהימות באינטר וקמפיין מונדיאל עגום ברמה האישית, לאוטרו בא להוכיח שהוא שייך לטופ העולמי של החלוצים ושהוא ראוי לסרט הקפטן, כשאת המחצית הראשונה של העונה הוא מסיים כמלך שערי הסריה א’ עם 15 שערים ב-16 הופעות. אבל עם כל הכבוד ל’אל טורו’, את השיפור הטקטי המשמעותי שהקבוצה חווה אני נוטה לייחס דווקא למרקוס תוראם, שהגיע לאינטר בהעברה חופשית שעשויה להתברר כאחד ה’בינגואים’ הגדולים בעידן בפה מארוטה. תוראם מספק לאינטר איכויות שהיא לא הייתה רגילה אליהן: הוא חלוץ מהיר, עם סיומת לא רעה כשהוא רושם כבר 7 שערים בליגה ומעמיד 6 בישולים כשהוא מוביל את מלכי הבישולים בקבוצה. הצרפתי גם מגיע למפגשים גדולים והיה מעורב בשער במשחקים מול יובנטוס, רומא, לאציו, נאפולי ומילאן. הוא גורם לאינטר להיראות יותר קלה ויותר ורסטילית, תכונות שהיו חסרות לה בשנים שעברו.

המשימות להמשך

אינטר תצטרך לשמור על המשכיות בליגה, ולמרות המחצית המופלאה שהייתה לה עד כה, היא תהיה חייבת להמשיך להציג יכולת משכנעת מול הקבוצות הגדולות ולהיזהר שלא למעוד מול הקטנות, שכן ‘הגברת הזקנה’ נושפת בעורפה ותחכה להזדמנות הראשונה שתהיה לה לצמצם את הפער. בליגת האלופות היא תפגוש בשמינית הגמר את אתלטיקו מדריד לקרב קשוח ומעניין שאין בו פייבוריטית מובהקת.

חיזוקים לינואר

מכיוון שגל הפציעות הנרחב במיוחד העונה לא פסח גם על הנראזורי, אינטר תהיה חייבת לדאוג לכמה חיזוקים על מנת שהקבוצה תוכל להמשיך לרוץ כמו שצריך. בעקבות הניתוח שעבר חואן קואדרדו בגיד אכילס וישאיר אותו בחוץ לכמה חודשים והעובדה שגם דאמפריס לא כשיר במאה אחוז בשבועות האחרונים, העמדה הבולטת ביותר שלה אינטר תחפש גיבוי היא אגף ימין, כשהשם הבולט ביותר הוא זה של טיג’ון ביוקנן, הקנדי בן ה24 ששיחק בקלאב ברוז’ ומעורב ב-4 שערים ב-12 הופעות העונה בליגה הבלגית וחתם בשבוע האחרון בקבוצה.

עוד עמדה שבה לא יזיקו חיזוקים היא עמדת החלוץ, שם מלבד לאוטרו ותוראם משחקים מרקו ארנאוטוביץ’ ואלכסיס סאנצ’ז, שניהם בעל ניסיון מוכח אך גם מבוגרים ופציעים יחסית ולא מסוגלים תמיד להוות גיבוי ראוי לחלוצים הפותחים. בהקשר הזה עלה שמו של מהדי טארמי חלוצה של פורטו, שקושר לאינטר וגם למילאן בקיץ האחרון, אך ייתכן שפורטו תדרוש עליו סכום גבוה ממה שאינטר תהיה מוכנה לשלם.

בנוסף, בחודש הקרוב אינטר תנסה להגיע לסיכום עם הקשר הפולני הנהדר פיוטר ז’יילינסקי שמסיים חוזה בנאפולי בקיץ והביע את רצונו להגיע למועדון לאחר שדחה הצעה מפתה מאל אהלי הסעודית. גם טיאגו דז’אלו הבלם הפורטוגלי של ליל מקושר לקבוצה, אך אינטר תחכה לראות כיצד הוא משחק לאחר שהוא נעדר מהמגרשים מאז מרץ שעבר בעקבות קרע בצולבת. שניהם, אם יחתמו, יעמדו לרשות הקבוצה רק החל מהעונה הבאה.

בקיץ אינטר תצטרך להשקיע קצת יותר כסף, בעיקר בעמדת הבלם, שכן אצ’רבי, דרמיאן ודה פריי מבוגרים, נוסף לעובדה שבאסטוני ופבאר נוטים להיפצע ובעונות האחרונות היא נתקלת שוב ושוב בבעיה של חוסר בלמים באמצע העונה. כמשאלת לב שלי הייתי שמח אם אינטר תצליח להנחית אצלה את ניקו שלוטרבק מבורוסיה דורטמונד, בלם צעיר גבוה ומוכח עם רגל שמאל לא רעה ויכולת מסירה ארוכה מהטובות בליגה הגרמנית, שפשוט מתאים כמו כפפה ליד לשיטה של המועדון ויכול להיות תמונת מראה של בסטוני בצד ימין, אבל ככל הנראה עסקה כזו לא תצא לפועל.

ציון למועדון: 8.5/10

בליגה אין בכלל על מה לדבר – אינטר בעונה חלומית מכל הבחינות. בליגת האלופות היה אפשר לצפות מהקבוצה לסיים במקום הראשון, אך זה נסבל בגלל שבכל זאת לא מדובר בבית מאוד קל ובגלל שבאופן מודע אינזאגי בחר לשחק עם סגל חסר מאוד ולשמור כוחות לליגה לאחר שהבטיח העפלה לשלב הבא.

ציון למאמן: 8/10

אחרי שנתיים לא פשוטות במועדון שבהם חווה עליות וירידות ואחרי שבשנה שעברה כמעט פוטר לאחר רצף הפסדים אומלל, נראה שאינזאגי סוף סוף מצא את המקום שלו באינטר. הוא יודע מה הוא רוצה ויודע להעביר לשחקנים מה הוא רוצה מהם. הוא מנהל את הסגל וההרכב בצורה מרשימה לפי התחרויות שההנהלה בחרה להתמקד בהם. כן הייתי מצפה ממנו להתנהלות יותר חכמה ויותר יעילה בכל הנוגע לחילופים, אבל עד כה הוא עושה עבודה נהדרת.

השחקן המצטיין: לאוטרו מרטינז 9/10

אל טורו נמצא בעונה חלומית, ואם ימשיך כך הוא ייזכר כאחד הקפטנים המשפיעים והאהובים בתולדות הקבוצה.

השחקן המאכזב: ניקו בארלה 6.5/10

קשה לבחור שחקן מאכזב מכיוון שבאמת כולם עושים עונה נהדרת עד כה, אבל בהתחשב בפתיחת העונה המגמגמת של בארלה ובהתחשב ליכולת שהרגיל אותנו, אתן לבארלה את התואר המפוקפק. אל תדאגו, הוא כבר יתנער ממנו עד סוף העונה.

הפתעת העונה: יאן זומר

זה לא שזומר הוא שוער לא מוכח, אבל המהירות שבה השוויצרי התאקלם והצליח לתפוס את מקומו של אנדרה אוננה וההצלות הפנומנליות שהוא מספק משחק אחרי משחק הצליחו להרשים את האוהדים בגדול.

אולי תאהב גם עוד מהמחבר
1 תגובה
  1. נעם כותב

    אחלה תוכן

    השב
השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן