קאקה – אחרון דור הנפילים

מימיו במילאן הגדולה של אמצע שנות האלפיים, דרך ההחמצה במעבר לריאל מדריד ועד זכייתו בתואר האישי הגדול מכולם. זהו סיפורו של הגאון הברזילאי

לעיתים אנו נוטים לשכוח, אך לפני ימי השליטה של עידן מסי ורונאלדו הגדולים היינו עדים לתקופה שונה לחלוטין של כדורגל, מלאה בגיבורים וגאונים שונים שסחפו את רגשותינו על כר הדשא. אותם שחקנים הגיעו ממגוון קבוצות ולאומים שונים, אך מי שהיה השריד האחרון של אותה תקופת נפילים, וסימן באופן מובהק את אותו פרק זמן, הוא הגאון הברזילאי קאקה.

ילדות והצטרפות לסאו פאולו

ריקארדו אייזקסון דוס סנטוס לייטה, או כפי שהוא נודע בכינויו “קאקה”, נולד בגמה, ברזיל, בשנת 1982 לאם סימון, מורה בבית ספר יסודי, ולאב בוסקו, מהנדס אזרחי במקצועו. בניגוד לסיפורים המוכרים על ברזילאים שגדלו בעוני רב והפכו לכוכבים בקנה מידה בינלאומי, סיפורו של קאקה הוא שונה, אך פרט זה אינו גורע במהומה ממורשתו. משפחתו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי בינוני, דבר שאפשר לו לקבל חינוך בטוח מבחינה כלכלית, שבא לידי ביטוי בכך שהתמקד גם בלימודיו בבית הספר וגם בכדורגל בו זמנית. אחיו הצעיר רודריגו (הידוע בעיקר בשם דיגאו) ובן דודו אדוארדו דלאני הם גם כדורגלנים מקצועיים. דיגאו היה זה שהעניק לו את הכינוי “קאקה” בשל חוסר יכולתו לבטא את שמו הפרטי ריקארדו כשהיו צעירים. בסופו של דבר הכינוי התעלה על השם ותפס חלק משמעותי מחייו. עם זאת, למילה אין תרגום ספציפי בפורטוגזית.

כשהיה בן שבע, משפחתו עברה לסאו פאולו, אחת הערים המוכרות במדינה. בית הספר שלו סידר לו מקום במועדון כדורגל מקומי בשם “אלפאווילה”, שהעפיל לגמר של טורניר מקומי, בו הוא התגלה על ידי מועדון עיר הולדתו סאו פאולו, שהציע לו מקום באקדמיית הנוער שלו. בגיל 18, קאקה סבל משבר בעמוד השדרה שאיים על המשך הקריירה כתוצאה מתאונה בבריכת שחייה, אך החלים ממנו לחלוטין. הוא מייחס את החלמתו לאלוהים ומאז הידק את קשריו לכנסייה, לה היה תורם עשרה אחוזים מהכנסותיו.

קאקה החל את הקריירה שלו בסאו פאולו בגיל שמונה. הוא חתם על חוזהו הראשון בגיל 15 והוביל את קבוצת הנוער לזכייה בגביע נוער מקומי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-1 בפברואר 2001 וכבש 12 שערים ב-27 הופעות, ובנוסף הוביל את הקבוצה לאליפות ריו-סאו פאולו הראשונה והיחידה שלה, בה כבש שני שערים תוך שתי דקות כמחליף נגד בוטאפוגו בגמר, בו ניצחה 2–1.

הוא כבש עשרה שערים ב-22 משחקים בעונה שלאחר מכן, ובשלב זה הופעתו משכה עד מהרה תשומת לב ממועדונים אירופיים. קאקה רשם בסך הכל 59 הופעות עבור המועדון הברזילאי, בהן מצא את הרשת 23 פעמים.

תחילת דרכו בנבחרת ברזיל

קאקה זומן לאליפות העולם לנוער של פיפ”א בשנת 2001, אבל הברזילאים נכנעו לגאנה ברבע הגמר. מספר חודשים לאחר מכן, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של ברזיל במשחק ידידות מול בוליביה. הוא היה חלק מהנבחרת שזכתה במונדיאל 2002 שנערך בקוריאה ויפן, אך שיחק רק 25 דקות בטורניר, כאשר כולן הגיעו בניצחון 5–2 בסיבוב הראשון נגד קוסטה ריקה.

בשנת 2003, קאקה היה הקפטן של הנבחרת בטורניר אליפות צפון ומרכז אמריקה, שבו ברזיל, שהתחרתה עם הנבחרת האולימפית שלה, סיימה כסגנית לאלופה מקסיקו. הוא כבש שלושה שערים במהלך הטורניר.

מעבר למילאן

העניין האירופי בקאקה הגיע לשיאו בחתימתו אצל אלופת אירופה, המועדון האיטלקי מילאן, בשנת 2003 תמורת סכום של 8.5 מיליון יורו, שתואר בדיעבד כ”בוטנים” על ידי בעלי המועדון סילביו ברלוסקוני. תוך חודש, הוא פילס את דרכו להרכב הפותח, בו החליף את רוי קוסטה בעמדת הקשר ההתקפי מאחורי החלוצים פיליפו אינזאגי ואנדריי שבצ’נקו, איתם יצר שיתוף פעולה נהדר והיה למרכז היצירתי של הרוסונרי.

בעונתו הראשונה כבש עשרה שערים וניפק כמה בישולים חשובים, כשבין היתר הוא מספק את ההגבהה שהובילה לשער של שבצ’נקו שהכריע את מאבק האליפות באיטליה. בנוסף לכך, קבוצתו סיימה כסגנית בגביע הבין יבשתי ובסופרקאפ המקומי, אך לא השכילה לשמור על תוארה כאלופת אירופה כאשר הודחה כבר ברבע הגמר של המפעל הבכיר ביבשת. עם זאת, בזכות הופעותיו בעונת הבכורה שלו, בשנת 2004 נבחר קאקה לכדורגלן השנה בסרייה א’.

הוא היה חלק מחמישיית קישור אדירה בעונת 2004/05, אשר נודעה ברחבי איטליה ואירופה כולה. הוא בדרך כלל שיחק מאחורי החלוץ האוקראיני ונתמך על ידי קשרים בעלי שם עולמי כגון ג’נארו גאטוסו, קלרנס סיידורף, אמברוסיני, פירלו וקוסטה. הנוכחות של השניים הראשונים שחררה אותו לשחק בחופשיות את תפקידו ולהיות אחראי על יצירת המצבים של מילאן. הרוסונרי החלו את העונה עם זכייה בסופרקאפ האיטלקי, אך נכשלו בהגנה על תוארם כאלופי איטליה והודחו גם מהגביע המקומי.

עם זאת, על הבמה הנוצצת של אירופה הם זהרו, בראשותו של קאקה הנפלא. הקשר שיחק תפקיד מרכזי בקמפיין של מילאן באותה עונה, כשסייע לה להגיע לגמר מול ליברפול בכך שכבש שני שערים וסיפק שישה בישולים. מילאן, במשחק שזכה לכינוי נס איסטנבול“, הובילה 3–0 במחצית, לפני שליברפול ביצעה קאמבק, הבקיעה שלושה שערים בשש דקות, ובסופו של דבר ניצחה את המשחק 3–2 בפנדלים. במשחק שנחשב באופן נרחב כאחד ממשחקי הגמר הגדולים בתולדות המפעל, קאקה היה אדיר במחצית הראשונה. הוא זכה תחילה בבעיטה החופשית המוקדמת שהובילה לשער הפתיחה של פאולו מלדיני, החל את המהלך שהוביל לשער הראשון של הרנן קרספו והשני של מילאן, ואז ביצע מסירה ארוכה שחדרה את הגנת ליברפול והתגלגלה לקרספו שהבקיע את השלישי. בזכות יכולתו באותה עונה הוא נבחר לקשר הטוב ביותר מטעם אופ”א לשנת 2005.

באותה עונה מיצב את עצמו כאחד השחקנים הטובים ביותר בעולם, כאשר הראה על המגרש את מלוא סט היכולות שלו. הוא היה גולש ללא מאמץ על פני יריבים, סיפק מסירות חותכות הגנה וכבש בעקביות ממרחק. את כל אלו הוא ביצע בזכות היותו מהיר, יצירתי עם שליטה נהדרת בכדור ובעל טכניקה עילאית.

קאקה המשיך את יכולתו המרהיבה במהלך שנת 2006, בה נכלל לראשונה הן בנבחרת השנה של אופ”א והן בתאומה שלה מפיפ”א. עם זאת, הוא כשל פעם נוספת במשימתו להוביל את הרוסונרי לתואר משמעותי. הכל השתנה בקיץ של שנת 2006.

עוד טרם נדבר על מה שהתרחש בצד השחור-אדום של מילאנו, יש לציין את פועלו במדי הסלסאו. שנה אחת לפני מונדיאל 2006, היה שותף קאקה לזכייה בגביע הקונפדרציות, סוג של טורניר הכנה למונדיאל, בו שותף בכל המשחקים ותרם שער אחד. בגביע העולם עצמו, כבש שער אחד במשחק הפתיחה אך לא הצליח להביא את יכולתו ממילאן אל הבמה הגדולה ביותר בעולם, ונבחרתו הודחה ברבע הגמר. על הכישלון הזה נכתב: “ב-2006 היה חלק מ”רביעיית הקסמים”. קאקה ורונאלדיניו במרכז השדה, בגיבוי החלוצים רונאלדו ואדריאנו. הקבוצה הייתה כבדה ובלתי מאוזנת, ונאלצה לעבוד בחזרה במרכז השדה, קאקה שילם את המחיר.

שנת 2007

עזיבתו של אנדריי שבצ’נקו לצ’לסי בעונת 2006/2007 אפשרה לקאקה להפוך למוקד ההתקפה של מילאן, כאשר הוא התחלף בין עמדות מרכז השדה והחלוץ, פעל לפעמים כחלוץ או כחלוץ שני מאחורי פיליפו אינזאגי, כמו גם בעמדת הקשר ההתקפי האופיינית לו. ב-2 בנובמבר 2006, הוא הבקיע את השלושער הראשון שלו בליגת האלופות בניצחון 4-1 בשלב הבתים על אנדרלכט הבלגית. הוא סיים כמלך השערים בקמפיין ליגת האלופות באותה עונה עם עשרה שערים. אחד השערים עזר לאדומים-שחורים לעבור את סלטיק בשמינית הגמר, והוא כבש שלושה שערים נגד מנצ’סטר יונייטד בחצי הגמר. מילאן גם הגיעה לחצי גמר הגביע האיטלקי באותה עונה, וסיימה במקום הרביעי בסרייה א’, בה קאקה קטף את תואר שחקן השנה והשחקן הזר של השנה.

קאקה זכה בתואר ליגת האלופות כאשר מילאן ניצחה את ליברפול ונקמה על ההפסד בפנדלים שנתיים קודם לכן. אף על פי שסיים ללא שער, הוא זכה בבעיטה חופשית שהובילה לשער הראשון מבין שני השערים של פיליפו אינזאגי, וסיפק את הבישול לשני. באוגוסט, קאקה נבחר על ידי אופ”א כשחקן ההתקפה הבולט של עונת ליגת האלופות וגם לכדורגלן העונה במועדוני אופ”א, וכן נבחר להיות חלק מנבחרת השנה של אופ”א בפעם השנייה. הוא סיים כספק הבישולים השני בטיבו בליגת האלופות עם חמישה ונבחר לפליימייקר הטוב בעולם מטעם IFFHS ב-2007.

מלבד ליגת האלופות, הוביל את מילאן לזכייה בסופר קאפ האירופי ואליפות העולם לקבוצות, בה נבחר לשחקן המצטיין גם כן. כדי לחתום את שנתו המופלאה, זכה בתואר שחקן השנה של פיפ”א העולמי ב-2007 (בעקבותיו אמר עליו פלה שהוא “שחקן שלם”) וכן בכדור הזהב היוקרתי, שהגיעו רגע לפני הדומיננטיות של מסי ורונאלדו בעשור הבא. קאקא הוא השחקן היחיד שחלק את פודיום כדור הזהב עם שתי האגדות הללו ויצא עם ידו על העליונה.

הברזילאי הרביעי שזוכה בפרס האישי היוקרתי, ושחקנה השמיני של מילאן שעשה זאת לאורך ההיסטוריה, הוא גם אחד מתשעה שחקנים בלבד לאורך ההיסטוריה שזכו בגביע העולם, ליגת האלופות וכדור הזהב.

חברו לנבחרת ברזיל, רונאלדיניו, הצהיר, “במשך שתיים, אולי שלוש עונות במילאן, הוא היה השחקן הטוב בעולם. לא היה שום דבר שהוא לא יכל לעשות”, בעוד חברו לקבוצה אנדריאה פירלו הוסיף, “היתה נקודה שבה לקבוצות פשוט לא היה מושג איך לעצור אותו.” בנוסף ליכולת הדריבל שלו מהאמצע, קאקה היה ידוע גם בראיית המשחק וביכולת המסירה שלו, מה שאיפשר לו ליצור הזדמנויות לחבריו לקבוצה.

תרומותיו על המגרש ומחוצה לו גרמו לכך שמגזין טיים כלל אותו ברשימת 100 מאה האנשים המשפיעים של השנה בשנת 2008, הישג אותו שחזר שנה מאוחר יותר. קאקה משמש כשגריר נגד רעב עולמי עבור תוכנית המזון העולמית של האו”ם מאז נובמבר 2004, הצעיר ביותר שעשה זאת בזמן מינויו. בנוסף, הוא נוצרי אוונגליסטי אדוק, אשר דאג להראות זאת לעולם במספר הזדמנויות לאורך שנות פעילותו. ב-14 באוקטובר הטביע את טביעות רגליו בשביל התהילה שליד אצטדיון המרקאנה, המוקדש לגדולי הכדורגלנים של ברזיל. קאקה סיים את עונת 2007/2008 עם 15 שערים בסרייה א’, ונבחר לנבחרת השנה של פיפ”א בפעם השלישית בקריירה.

בתחילת שנת 2009 דווח כי מנצ’סטר סיטי הגישה הצעה עבור הכוכב בסכום אסטרונומי לאותם ימים של יותר מ-100 מיליון פאונד. בתגובה לשמועות אמר קאקה שהוא רוצה “להזדקן” במילאנו וחלם להיות קפטן המועדון יום אחד, אבל מאוחר יותר אמר, “אם מילאן תרצה למכור אותי, אני אשב ואדבר. אני יכול להגיד את זה כל עוד מכיוון שהמועדון לא רוצה למכור אותי, אני בהחלט אשאר.” ב-19 בינואר, סילביו ברלוסקוני הודיע ​​כי מנצ’סטר סיטי סיימה רשמית את הצעתה לאחר דיון בין המועדונים, וכי קאקה יישאר במילאן. הוא סיים את עונתו האחרונה עם מילאן בהבקעה של 16 שערים, ועזר למילאן לסיים במקום השלישי בטבלה, ושוב נבחר לנבחרת השנה של אופ”א בפעם השלישית בקריירה שלו.

הברזילאי בילה שש שנים בסן סירו, ולמרות שקמפיין הפתיחה היה היחיד שהניב אליפות מקומית, הייתה עוד הרבה הצלחה – קבוצתית ואינדיווידואלית – להנות ממנה, שכן הסגנון המיוחד והגאונות שאין דומה לה של קאקה הפכו אותו לשם המוכר בכל בית.

ללבן של מדריד

ב-8 ביוני 2009 הושלמה עסקת העברתו של הגאון הברזילאי לבירת ספרד תמורת סכום של 67 מיליון אירו, והוא חתם על חוזה לשש שנים בסנטיאגו ברנבאו. למשך ימים אחדים נחשבה ההעברה לשנייה בשוויה בהיסטוריה של הכדורגל, אך עם מעברו של כריסטיאנו רונאלדו ממנצ’סטר יונייטד לריאל מדריד תמורת 94 מיליון אירו היא דורגה מחדש במקום השלישי. אדריאנו גליאני, סגן הנשיא של מילאן, התראיין לכלי תקשורת בכיר באיטליה מספר ימים לפני ביצוע העסקה והסביר כי הסכמתו והסכמת קאקה למהלך נובעת ממניעים כלכליים.

קאקה היה אחד משחקנים רבים שהצטרפו לריאל מדריד באותו קיץ, בהם כאמור כריסטיאנו רונאלדו, כרים בנזמה, צ’אבי אלונסו וראול אלביול. נראה היה כי פלורנטינו פרז מקבץ בבלאנקוס את פרוייקט הגלאקטיקוס השני שלו.

באותו קיץ, השתתף קאקה בגביע הקונפדרציות השני ברציפות שלו, בו סחף את ברזיל לזכייה נוספת כשהוא זוכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר, בו כבש פעמיים ובישל מספר דומה של שערים, ובפרס איש המשחק בגמר. במונדיאל שנה אחת קדימה, הוא אמנם סיים כמלך הבישולים המשותף עם 3, אך נחל אכזבה כאשר נבחרתו כשלה לעבור את שלב רבע הגמר בפעם השנייה ברציפות.

מה שהייתה צריכה להיות התקדמות טבעית, הפכה למרבה הצער להתחלה של ירידה ביכולתו ומורשתו, שהוכתמה בצורה לא הוגנת, ונשכחה יתר על המידה בכמה מקומות. אל השחקנים הרבים שהגיעו למדריד באותה שנה, הצטרפו אלו שכבר היו חלק אינטגרלי במועדון כמו ראול, גוטי, גונסאלו היגוואין ורפאל ואן דר וארט. משמעות הדבר הייתה עומס בחוליית ההתקפה, ולמרות שהיכולת (ותג המחיר הגבוה) שהביא עימו קאקה גרמו לכך שהוא יקבל מקום בהרכב בקלות, הייתה זו הגעתו של רונאלדו –  ודרכיהם שהתפצלו בצורה שונה לחלוטין לאחר מכן –  זו שהובילה לכך שהזוהר של הברזילאי נמוג מהזיכרון די מהר ממה שהיה אמור להיות.

עדיין היה לו קמפיין טוב במיוחד ב-2011/12 – הזכייה בתואר הלה ליגה הייתה רק פרס לשנה נפלאה שלו, אך זה לא היה הקאקה הסוחף והדומיננטי של פעם מימיו במדי הרוסונרי.

“הייתי משוכנע שריאל מדריד תהיה טובה, אני חושב שהייתי מתמיד, הגעתי הכי רחוק שיכולתי, עד לקצה גבול היכולת שלי”, הוא אמר בראיון בסוף שנת 2018. “הבעיה שלי במדריד הייתה קודם כל המשכיות ואחר כך המאמן. ביליתי שלוש שנים בניסיון לשכנע את מוריניו שהוא צריך להעניק לי יותר הזדמנויות, אבל זו הייתה הבחירה שלו, זה לא היה בשליטתי”.

התקופה שלו בריאל אופיינה, בין היתר, בכך שהיה פציע ולא הצליח להיכנס לשטף משחק לאורך זמן, מה שהוביל לכך שלא היה על המגרש בתדירות שבה רצה. “בשנה הראשונה הייתה לי בעיה בירך, ואז נותחתי. הייתי מחוץ לפעילות חצי שנה וכשחזרתי, זה היה מוריניו. הייתי מקצוען מצוין, והיום אני יכול להגיד בשמחה גדולה שאני יכול ללכת לריאל מדריד והדלתות תמיד פתוחות. פלורנטינו אומר שאני אחד הספורטאים הכי מקצועיים במועדון”.

עם זאת, ברגע שהמאמן הפורטוגלי עזב, המצב לא השתפר עבור הברזילאי. “בעונת 2013/14, עם הגעתו של קרלו אנצ’לוטי, הנשיא פרז רצה לחדש את קבוצה עם תוצרים מהאקדמיה ושחקנים חדשים, ואנצ’לוטי היה מאוד ברור איתי הוא אמר לי שהנשיא ביקש שהשחקנים האלו ישחקו, ואני אמרתי לו שאני חייב לשחק כי אני רוצה להיות במונדיאל, מה שהוביל לכך שהאפשרות הטובה ביותר הייתה לעזוב.”

ארבע שנים במדריד הותירו איזו תחושה המומה מהתרומה של קאקה. האם רק פציעות ראו אותו מציג יכולת מתחת למה שהוא מסוגל? או שעכשיו הוא נמדד בסולם של רונאלדו, שהתעלה לא רק על עליו, אלא על כל שחקן בעולם מלבד מסי בשלב זה? על רונאלדו אמר קאקא: “הוא סופר קשוב לכולם, בחדר ההלבשה אנשים יודעים איך הוא מתנהג. הוא תמיד עזר לי מאוד, בכל פעם שהוא יכל היה מעודד אותי”.

ב-29 באוגוסט 2013, קאקה הביע את רצונו לעזוב את ריאל מדריד, לאחר שכבש 29 שערים וסיפק 39 בישולים ב-120 הופעות בכל המסגרות במשך ארבע עונות במועדון, במהלכן זכה באליפות אחת, גביע אחד ובסופרקופה אחת. הוא נפרד מריאל מדריד ומאוהדיה במכתב פתוח בטוויטר.

הקדנציה שלו בבלאנקוס נחשבת עד היום כהחמצה גדולה, ולנו רק נותר לדמיין מה יכל היה לקרות אלמלא הפציעות הרבות אותן ספג בתקופתו בלבן.

חזרה למילאן, ארה”ב ופרישה

מילאן אישרה שקאקה יצטרף למועדון ב-2 בספטמבר 2013 מריאל מדריד בהעברה חופשית עם בונוסים הקשורים לביצועים המגיעים למדריד. לאחר שסיכם את תנאיו האישיים, הוא חתם על חוזה לשנתיים וקיבל את החולצה מספר 22, אותה ספרה שלבש עבור מילאן במהלך הקדנציה הראשונה שלו. בנוסף, הוא מונה לסגן הקפטן עם הגעתו.

הקאמבק למילאנו החזיק מעמד שנה אחת בלבד, בה רשם הקשר 9 שערים וסיפק 7 בישולים לחבריו בכל המסגרות. בקיץ 2014, נכנס למשא ומתן מתקדם עם אורלנדו סיטי, שעל הפרק עמדה הצטרפות לקבוצה בינואר 2015, הזמן בו היא הייתה עתידה להיכנס ל-MLS. בסוף יוני חוזהו במילאנו הותר בהסכמה הדדית למרות שנותרה שנה נוספת, בעקבות הפעלת סעיף שחרור כתוצאה מכך שהקבוצה לא העפילה לתחרויות אירופיות.

לאחר מכן, חתם על חוזה בקבוצה מפלורידה. הוא הפך לשחקן בעל השכר הגבוה ביותר בתולדות הליגה המקומית, עם שכר בסיס של 6.6 מיליון דולר לשנה, ועם פיצוי מובטח של 7.2 מיליון דולר בשנה. הוא הצהיר ש”תמיד” רצה לשחק באמריקה, וציין את הבעלים הברזילאי פלביו אוגוסטו דה סילבה כסיבה לחתימה. עד לפתיחת העונה בארה”ב הוא הושאל לקבוצת נעוריו סאו פאולו, וכשנשאל על המהלך אמר שזה “מאוד מספק” מבחינתו. במהלך 78 הופעות, שהתפרשו על פני 3 שנים, הוא כבש 25 שערים ובישל 19 נוספים.

לאחר תקופתו באורלנדו ודחיית הצעות ממועדוניו לשעבר סאו פאולו ומילאן, קאקה הודיע ​​על פרישה בדצמבר 2017.

על השחקן נאמרו מספר רב של דברי שבח לאורך הקריירה הענפה שלו, אחד מהם הוא: “ההליכה שלו, במיוחד כשהכדור היה ברשותו, הייתה מהפנטת. קומה יוצאת דופן למדי עבור פלימייקר, קאקה עדיין יכול היה להסתובב ולהאיץ על פני מגן באותה צורה שמספרי 10 הקטנים והנמוכים הצליחו – אבל אותה אלגנטיות, אותם צעדים ארוכי רגליים, אלה הפכו אותו לבלתי ניתן לעצירה בריצה”.

כפי שרשמתי בפתיחה, למוח האנושי יש נטייה לשכוח את מאורעות העבר לעיתים, ועקב כך להפחית מן הכבוד הראוי לאנשים חשובים לאורך ההיסטוריה, ובמקרה שלנו, לקאקה. הקרדיט לו ראוי הברזילאי לא ניתן לו בהרבה מקרים, הזוהר וההילה שלו נעלמו מן הזיכרון של אוהדי הכדורגל מהר יותר ממה שהיה צריך להיות. מדובר בשחקן על, גאון אמיתי על המגרש, שפילס את דרכו ממדינת הסמבה, דרך החממה האיטלקית במילאן ועד לזכייה מפוארת בכדור הזהב בשנת 2007, שגרמה לכך שהטביע את חותמו לעד בספרי ההיסטוריה של הכדורגל. לכן, בפעם הבאה שמתעורר דיון על הכוכבים הגדולים ביותר ששיחקו את המשחק, אל תשכחו מאחד, יחיד ומיוחד, שריד דור הנפילים, קאקה.

5 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    כל כל אוהב את הכתבות של להב

  2. אלכס כותב

    נפלא!!

  3. אלון פיאלקוב כותב

    כתיבה נפלאה ומלאת השראה, תודה להב

  4. פורצה מילאן כותב

    שחקן קסום שמגרה את הדמיון, השבחים שנאמרו עליו על ידי שועי הענף כמו אנצלוטי, מוריניו, שבצנקו אומר הכל.

    שחקן טהור, מענג (כמו הכתבה), הנסיך של ברזיל.

    תודה שזכינו!

  5. חוליט כותב

    כתבה מקסימה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן