קרוב אבל רחוק: ביתר ירושלים מסכמת סיבוב ראשון

פרוייקט מחצית העונה הוא פרוייקט שאפתני. בפרוייקט זה נסכם את מחצית העונה של הקבוצות הגדולות בכתבה מיוחדת ובפרק פודקאסט.

ביום ראשון האחרון ביתר ירושלים סגרה את הסיבוב הראשון בליגת העל לעונת 2023/24 עם ניצחון 2:3 על מכבי פתח תקווה. הנה 13 נקודות סיכום על 13 המחזורים הראשונים:

1. הציפיות לקראת העונה הנוכחית:

איך הסתיימה העונה שעברה כולנו זוכרים. בתום גמר הרואי, גביע המדינה חזר לבירה. התואר המשמעותי הראשון מזה 14 שנה. את האופוריה של אוהדי ביתר קשה אפילו לתאר למישהו זר. הציפיות, בקרב האוהדים ובקרב ההנהלה כאחד, נסקו לשמיים. פליאוף עליון היה נדמה כמטרה ברורה מאליה, והציפיות כוונו אפילו להתברגות בטופ 3. אלא, שהקיץ שעבר על המועדון מבחינה משפטית, הקשה מאוד על ההכנה המקצועית. שחקני מפתח כמו דנילו אספריה, יון ניקולאסקו ואבישי כהן עזבו, ובמקומם – התחליפים לא הגיעו. רק כדי להסביר את המצב המקצועי של ביתר, בתחילת העונה נהוראי דבוש ואמיר ברקוביץ היו שחקני ההתקפה בקבוצה שכבשה עונה קודם לכן 52 שערים. ולכן, נוצר פער גדול בין הציפיות שהתהוו במועדון ובקהל, לבין מה שהקבוצה והסגל הנוכחיים יכלו להביא בפועל.

2. פתיחת העונה:

הסיבוב הראשון נחלק לשני חלקים – עד פגרת המלחמה (7.10), ואחרי פגרת המלחמה. ב 5 המחזורים הראשונים ביתר ירושלים נראתה כרכבת הרים מטורפת. קודם כל, הקבוצה מהבירה התחילה את העונה עם 2 חסרונות משמעותיים: 2 משחקי הרדיוס, ומינוס 4 נקודות. אין מה לעשות, כמה שלא נרצה להתעלם מאותו מינוס – הוא קיים, הוא יושב בראש של השחקנים, והוא משפיע. במחזור הראשון בבלומפילד בית”ר כבר הובילה, אבל הפסידה 2-1. לאחר מכן ביתר ניצחה 2 משחקים ברציפות – אשדוד וחדרה. אבל אז שוב שמטה יתרון בריינה, והתבזתה מול הפועל תל אביב ומול טדי מלא. לפני היציאה לפגרת המלחמה, ביתר ירושלים הייתה במקום ה 13 עם 2 נקודות, 6 מ 15 אפשריות. בית”ר ירושלים של תחילת העונה הביעה בעיקר חוסר יציבות. פעם מנצחת, ופעם מפסידה.

3. החזרה מפגרת המלחמה:

אחרי חודשיים בלי כדורגל, ואחרי לא מעט בלאגן סביב הזרים וסביב החל”ת, ביתר ירושלים חזרה לשחק. בהתחלה, החזרה לא הייתה מעודדת בכלל. ביתר ירושלים הפסידה להפועל פתח תקווה, נשארה מתחת לקו, והליגה כבר התחילה לברוח. אבל אז הגיע השינוי. תוך 25 ימים, ביתר ירושלים צברה 12 נקודות ב7 משחקים(0.57% הצלחה), הוציאה נקודות נגד מכבי חיפה והפועל באר שבע, כמעט הביכה את מכבי תל אביב, וסיימה את הסיבוב בתנופה אדירה. השינוי העיקרי שחל בביתר ירושלים היה בהתקפה. הקבוצה שכבשה 6 שערים ב6 המחזורים הראשונים – כבשה 13 ב7 המשחקים שלאחר מכן, כמעט פי 2 בכל משחק. ביתר ירושלים חזרה לשחק את הכדורגל של סוף העונה שעברה. כדורגל שמח והתקפי. ממשחק למשחק, משבוע לשבוע, הקבוצה עומדת טוב יותר על המגרש. יש תיאום, יש תבניות התקפה, יש חילופי מקומות – תאווה לעיניים. השיא היה בשבוע שעבר כשרביעיית ההתקפה של ביתר יונה-שועה-פריידי-מוזי לא הפסיקה לשנות מיקומים, להחליף מסירות, לבלבל את היריב – ולכבוש לא מעט שערים. אם העונה של ביתר תראה יותר כמו החלק של אחרי הפגרה – ביתר ירושלים תגיע רחוק. אם העונה תראה כמו החלק של לפני הפגרה – ביתר ירושלים בבעיה.

4. הצעירים מחזיקים את ביתר:

על השינוי הגדול שעבר החלק ההתקפי של ביתר ירושלים אחרי הפגרה, אחראיים בעיקר שני שחקנים: עדי יונה וטימוטי מוזי. שני הילדים הצעירים הם אולי הפתעת העונה בליגה עד כה. יונה שיחק לא מעט בביתר בעונה שעברה, אבל התקשה מאוד להביא מספרים. טימוטי מוזי ירד ליגה 3 פעמים ברציפות, לא התאקלם בכלל בהתחלה, והתבקש אפילו לפני כחודש לחפש קבוצה. אבל אז הוא השתלב בהרכב, וזה היה בינגו. ב4 המשחקים האחרונים של ביתר – עדי יונה עם 2 שערים ו2 בישולים, טימוטי מוזי עם 2 שערים ובישול. במשחק היחיד בו השניים לא כבשו – ביתר ירושלים לא כבשה. 10 שערים כבשה ביתר ירושלים ב4 המשחקים האלו – ב7 מהם מעורבים יונה ומוזי. אבל זה הרבה יותר מזה. המהירות, הטכניקה והחוכמה שהשניים האלה מביאים להתקפה של ביתר, גורמים לכל כך הרבה מצבים. ההגנות היריבות פשוט לא יודעים איך לאכול אותם. וכשאתה מחבר להם את ירדן שועה וחלוץ חוד – זה כבר לא כוחות. המסקנה: תנו לצעירים לשחק, יש להם מה להביא. כן, גם לקורסיה ולאליגון.

5. המפגשים מול הגדולות:

המפגשים מול הגדולות בשנים האחרונות היו משחקים שבית”ר ירושלים פשוט התייאשה מהם מראש. ולכן, כשבלוח המשחקים הופיעו מכבי חיפה, הפועל באר שבע ומכבי תל אביב – הציפיות היו ל 0 מ9. בפועל, ביתר ירושלים לא הייתה רחוקה מזה, והשיגה 2 מ 9. אומנם, כל הגדולות רחוקות מהשיא שלהן ומהכדורגל שהן רגילות להציג, אבל בכל 3 המשחקים ביתר ירושלים הגיעה והראתה שהיא לא נופלת מאף קבוצה אחרת. גם לא כאלה שהסגל שלהן שווה 30-50 מיליון יותר.

 

6. קצב צבירת הנקודות:

הטבלה משקרת. חד משמעית הטבלה משקרת. בטבלה רשום לביתר 14 נקודות, אבל אנחנו נתייחס לקצב צבירת הנקודות. ב13 משחקים ביתר ירושלים השיגה 18 נקודות. 6 ניצחונות, 7 הפסדים ו0 משחקים שהסתיימו בתיקו מציבים את ביתר ירושלים על 0.46 אחוז הצלחה. 5 קבוצות בלבד הצליחו להשיג יותר נקודות ממה שהשיגה ביתר ירושלים בסיבוב הראשון, 3 מתוכן לא השיגו יותר מ3 נקודות. אז נכון שביתר ירושלים סיימה את הסיבוב במקום ה9, אבל בקצב צבירת הנקודות היא מהטובות בליגה, בוודאי אם מסתכלים על הקצב מאז הפגרה.

7. השוער – סילבה/ששון?

עמדת השוער הציבה בפני אוהדי ביתר ירושלים העונה שאלה קשה במיוחד: מצד אחד ניצב מיגל סילבה, השוער הפורטוגלי שהגיע בינואר שנה שעברה, הציל את העונה, והתחבר נפלא למועדון. מנגד, ניצב לו רוי ששון, שוער צעיר, תוצר מחלקת הנוער, שקיבל הזדמנות ותפס אותה בשתי ידיים. אין ספק שרוי ששון הוא תחליף ראוי לסילבה, ואולי בסוף העונה גם ישתמשו בו כדי לפנות מקום של זר. אבל נכון לכרגע – מיגל סילבה הוא אחד השוערים הטובים בישראל. ואין שום סיבה לא לתת לו לשחק. רוי ששון ימתין להזדמנות שלו, שתגיע ממש בקרוב.

8. ההגנה:

לא ברור מה עבר על מקבלי ההחלטות בביתר ירושלים כשהם ניגשו להרכיב את הגנת ביתר ירושלים לשנה הקרובה. במקום ללמוד ממה שלא עבד בעונה שעברה, הם נשארו עם אותו דבר ואולי גם הפכו אותו ליותר גרוע. וזה היה נראה רע מאוד בהתחלה. אדי גוטליב עשה כאילו דווקא, אוראל דגני וגרגורי מורוזוב ירדו מאוד, אורי דהן אף פעם לא היה בלם גדול, ובן ביטון ידוע יותר בזכות היכולות ההתקפיות. ההגנה של ביתר ירושלים היא פשוט לא מספיקה, לא לקבוצה תחתית ובטח שלא לקבוצה שרוצה לרוץ גבוה. ועם פתיחת החלון בעוד 3 ימים זו תהיה העמדה הראשונה בה יתחזקו. עם זאת, במשחקים האחרונים חל שיפור רציני בהגנה של ביתר. אדי גוטליב משתפר ממשחק למשחק. מורוזוב מתחיל לחזור לשחקן של העונה שעברה, ליאון מזרחי קיבל הזדמנות ומנצל אותה מצויין, וגם אורי דהן נראה טוב. לא שאני מסתפק בזה, בוודאי שצריך רכש – אבל חשוב לראות את גרף השיפור שחל. וקבלו עוד נתון: בעונה שעברה ההגנה של ביתר ירושלים הייתה השנייה הכי גרועה בליגה. העונה, ביתר ירושלים ספגה 18 שערים. 7 קבוצות ספגו יותר ממה שספגה הגנת ביתר, עוד 2 ספגו רק שער 1 פחות. אז שוב, לא שאנחנו מסתפקים באיך שההגנה נראית, אבל ביחס לליגה ההגנה של ביתר לא כזאת גרועה, אולי אפילו מהטובות.

9. ההתקפה:

נגענו כבר בהתקפה של ביתר ירושלים, בשיפור המטורף שחל בשבועות האחרונים. אבל יש משהו מאוד צורם בהתקפה של ביתר ירושלים – אין חלוץ. 19 שערים כבשה ביתר ירושלים העונה – על 4 בלבד אחראיים שני החלוצים שלה, וכל השערים נכבשו עד המחזור השלישי. מאז, בעשרה מחזורים פרד פריידי ומיירון ג’ורג’ לא כבשו שער אחד. אז נכון, לא צריך אותם. שועה ויונה ומוזי עושים בית ספר וכבר עומדים על 19 שערים – מקום רביעי בליגה אחרי שלושת הגדולות. אבל תתארו לכם – מה היה קורה אם בנוסף לטריו המצויין, היה גם חלוץ טוב?

10. הזרים:

והחולשה של פריידי וג’ורג’ מובילה לסוגיה הכואבת מכל העונה בביתר ירושלים – סוגיית הזרים. בעונה שעברה, 5 מתוך 6 הזרים ששיחקו בביתר היו בינגו. ניקולאסקו, אספרייה, טומא, סילבה ופריידי היו פשוט פנטסטיים. וזה מה שאתה מחפש כשאתה מביא זרים – שחקנים שידעו לתת לך יותר ממה שהשוק המקומי נותן. העונה, זה פשוט לא שם. סילבה – נשאר בדיוק באותה יכולת. פריידי וג’ורג’ – כמו שכבר כתבנו לא פוגעים בכלל. טרזיי תומא – עושה טובה כשהוא משחק. דני הוצ’קו – ברח. ואיסמעילה סורו – השתפר במשחקים האחרונים ולכן אני לא אגע בו. מתוך 6 הזרים ששיחקו בביתר – 1.5 אולי פוגעים. מערכת הסקאוטינג צריכה לעשות חשבון נפש רציני לקראת החלון הקרוב ולקראת הקיץ הבא.

11. החיזוקים לינואר:

ביתר ירושלים צריכה להתחזק ב3-4 עמדות בקיץ:

בלם – בלם זר, איכותי, שיוכל להיות גיים ציינג’ר בהגנה.

מגן ימני – הפציעות והעומסים חשפו את הסגל הקצר שיש לביתר בעמדה הזאת. צריך להביא מגן טוב שיוכל להוות תחרות/רוטצייה לבן ביטון, ושמורוזוב יוכל לחזור ולתת את הגיבוי באגף שמאל.

כנף ימין – כרגע טימוטי מוזי נכנס לנעליים ועושה את העבודה בצורה מצויינת. ביתר אולי צריכה להביא שחקן לרוטציה, בטח אם טומא/ג’ורג’/פריידי יעזבו בחלון הקרוב.

חלוץ – חלוץ רחבה, ישראלי, מהיר. בדיוק ההפך ממה שיש היום. סגנון גיא מלמד ושלומי אזולאי.

12. יוסי אבוקסיס:

אני חושב שכרגע בשוק הישראליים אין מאמן שמתאים לביתר ירושלים יותר מיוסי אבוקסיס. אין מאמן שיידע להוציא מביתר יותר מיוסי אבוקסיס, ואין מאמן שיצליח להביא הישגים עם ביתר יותר מיוסי אבוקסיס. כמו בכל עונה בקריירה שלו, יוסי אבוקסיס צריך זמן, וכשנותנים לו אותו – הוא מוכיח כמה הוא מאמן איכותי.

רק יוסי אבוקסיס יצליח להוציא מירדן שועה את ירדן שועה שאנחנו מקבלים שבוע אחרי שבוע. רק יוסי אבוקסיס יצליח להפוך שחקן שעם רגל וחצי מחוץ למועדון – לשחקן מהטובים בהרכב. רק יוסי אבוקסיס יצליח לקחת שחקן שכבש שער אחד בעונה שלימה – ולגרום לו לכבוש 2 שערים ולבשל 2 ב13 משחקים. בקיצור, רק יוסי אבוקסיס יודע להוציא את הכי טוב מביתר ירושלים – ועל זה מגיע לו שאפו!

13. השחקן המצטיין – ירדן שועה:

זו כבר עונה שניה שירדן שועה עושה בית ספר לליגת העל. בעונה שעברה, מסירות המפתח שלו הפכו פעם אחר פעם לשערים. אבל המשפט ביציעים היה תמיד – “ירדן שועה לא יודע לכבוש”. ואז קיבלנו את ירדן שועה של העונה הנוכחית, וזה ירדן שועה שיש בו הכל. הוא יודע לכבוש, יודע לבשל, יודע לעשות דריבלים, יודע למסור מדוייק, אין משהו שהוא לא יודע. 7 שערים כבש העונה ירדן שועה, ועוד 3 בישולים. אחראי על יותר מחצי מהשערים שביתר כבשה עד כה העונה. ירדן שועה הבין שבהעדרם של ניקו ואספרייה הוא ייצטרך לכבוש יותר. הבין – והוכיח, ומוכיח, ויוכיח. ירדן שועה הוא ביתר ירושלים, אבל לא פחות מכך ביתר ירושלים היא ירדן שועה.

3 תגובות
  1. דוד כותב

    יאללה ביתר,
    יאללה אבוקסיס
    יש גביע גם העונה!!

  2. דוד כותב

    אחלה כתבה

  3. בוצי כותב

    אחלה סיכום

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן