שיר של עצב ושמחה | טורקיה 1-2 צ’כיה

כדורגל הוא משחק מאוד אמוציונלי, לעיתים אפשר להגיד אף אכזר. למה אכזר? אפשר להסתכל על הפרצופים של אוהדי צ’כיה בדקה ה-90, כאשר טוסון נעץ סכין בתוך החלום שלהם, וניפץ לרסיסים את שביב התקווה שהייתה בהם.

הקדמה

ההתחלה לא הייתה מבטיחה עבור הצ’כים עם איבוד אנטואין ברק, כתוצאה מצהוב שני. הצ’כים ניסו, כמה שאפשר לנסות מול טורקיה החזקה, אך אט אט הבינו כי המלחמה אבודה, במיוחד אחרי שער היתרון של הקאן צ’להאנולו. סוצ’ק עוד הצליח להפריח תקווה עבור הצ’כים, שתקפו בחמת זעם את השער של הטורקים על אף האדום, אך ברגע האמת הם פשוט הרבו להחמיץ. מנגד, טוסון כבש את ה2-1 שגנז את חלומותיהם.

מן העבר השני נמצאת טורקיה, אומנם במשחק מול פורטוגל היא הייתה חסרת אונים, אך היא עשתה את שלה עם 6 נקודות בבית. הנבחרת הטורקית בראשותו של הקאן צ’להאונולו הראתה אופי לצד יכולת טובה במשחקים, ובעיקר הראתה שהיא מסוגלת להיות הסוס השחור של הטורניר.

הרכבים

סטטיסטיקה

סטטיסטיקה יבשה:

מצד אחד הטורקים באמת החזיקו יותר בכדור עם 64% החזקת כדור, דבר אשר אופייני לנבחרת שמשחקת נגד עשרה שחקנים. כמו כן טורקיה בעטה גם 18 בעיטות לשער של צ’כיה, כאשר הצ’כים בעטו רק 12 פעמים. אולם, בבעיטות למסגרת הצ’כים גברו על הטורקים עם 7 בעיטות לעומת 5, ובנוסף לכך הם יצרו גם מספר מצבים גדול יותר מאשר טורקיה עם 4 מצבים כאלו לעומת אחד בלבד של הטורקים.

אבל הבעיה של הצ’כים לא הייתה ההגעה להזדמנויות, אלא הניצול שלהם. ברגע שנבחרת נמצאת ב-10 שחקנים – היא לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ מצבים כמו שצ’כיה החמיצה במשחק הנוכחי. למרות האדום, הצ’כים יכולים לבוא בתלונות רק לעצמם וליכולת הלקויה שלהם לסיים מול השער, וזה לא המשחק הראשון שזה קורה להם.

גם במשחק מול גיאורגיה שהסתיים בתיקו 1-1, הנבחרת הצ’כית לא הפסיקה להחמיץ, כאשר היא רשמה XG של 3.07 – 12 בעיטות למסגרת. צ’כיה בהחלט נבחרת חזקה שיכלה להתקדם לשלב הבא, אך חוסר החדות שלה מול השער גרם לה למצוא את עצמה מחוץ לטורניר, בשלב מוקדם שכזה.

מסירות

על אף האדום, כפי שאמרנו לעיל, צ’כיה לא הראתה רגשי נחיתות מול טורקיה והצליחה להגיע לרחבה של גונוק עם 25 נגיעות ברחבה לעומת 30 של טורקיה. אך שוב, הטורקים היו יעילים יותר וניצלו את חצאי המצבים שיצרו לעצמם, לעומת צ’כיה שכלל לא ניצלה את המצבים אליהם הם הגיעה.

כמו כן, אם יש נתון שבו צ’כיה כן נפלה מטורקיה הוא בכמות המסירות – כאשר טורקיה רשמה כמעט פי 4 מסירות יותר מאשר צ’כיה. למעשה, לצ’כיה היו רק 158 מסירות במהלך כל המשחק. כמובן שזה לא הייתה תוכנית המשחק של צ’כיה אלא היא נתקלה בסיטואציה שבה היא הייתה חייבת לשחק ישיר.

במפת המסירות של צ’כיה ניתן לראות שהנבחרת כמעט ולא ניסתה להניע כדור, איך מגיעים למסקנה כזאת? בסיטואציה הזאת, ככל שהקו בין שחקן לשחקן הוא יותר עבה, ככה נמסרו ביניהם יותר מסירות, ואצל צ’כיה כל הקווים הם צרים ואף כמעט בלתי נראים.

אם נסתכל עמוק לתוך התמונה נראה שחקן אחד שבכלל ללא קווים, מספר 9 של צ’כיה הלוא הוא אדם הלוז’ק, שחקנה הצעיר של באייר לברקוזן. השחקן כמעט ולא נגע בכדור, ויתרה מכך הוא מסר כמות מסירות הזויה – במהלך 55 דקות הוא מסר 3 מסירות מדויקות בלבד!

התקפות ובעיטות

גם צ’כיה וגם טורקיה היו מאוד מאוזנות מבחינת אזורי ההתקפה, טורקיה תקפה יותר דרך צד ימין ודרך יילמאז הנהדר, ומהצד השני צ’כיה תקפה מעט יותר מהצד הימני של קופאל. שתי הנבחרות הן מאוד מאוזנות ובעלי איכויות משתי הכנפיים.

מבחינת מצבי בעיטה, לעומת טורקיה, צ’כיה הגיעה להזדמנויות מתוך תיבת החמש של טורקיה. בעוד טורקיה לא בעטה אף לא בעיטה אחת מתיבת החמש של צ’כיה, הצ’כים עשו זאת שלוש פעמים, שמאחד מהן גם הגיע השער. אך שוב, כפי שנאמר לעיל, שחקני ההתקפה של צ’כיה לא היו חדים מול השער, כשגם השער שהגיע היה מהקשר האחורי תומאס סוצ’ק. החיסרון בחלוץ בכושר טוב פגע מאוד בנבחרת הצ’כית ובסיכויה לעלות לשלב הבא.

גם מבחינת אחוזים ניתן לראות שצ’כיה בהחלט הצליחה להגיע למצבים טובים יותר מטורקיה, אך פעם אחר פעם היא כשלה בסיומת מול השער.

מיקומים ממוצעים

מהצד של טורקיה ניתן לראות משהו מעניין: המעבר למערך 4-3-3 שהיא שיחקה בו – השפיע בצורה מיוחדת על ארדה גולר. מספר 8 של טורקיה שיחק כשחקן הכי קדמי בהתקפת טורקיה, כשאפילו ניתן לקרוא לזה החלוץ של טורקיה. הילד נסחב לכיוון צד ימין, ששם הוא מעדיף לשחק, ובגלל זה טורקיה ניסתה לתקוף יותר מהצד הימני שלה שהיה עמוס יותר מאשר הכנף השמאלית.

מהצד הצ’כי ניתן לראות בלאגן, זה לא היה מערך אלא פשוט בלאגן. אך זה מה שקורה כאשר קבוצה נותרת בעשרה שחקנים, המערך משתנה ונעלם כלא היה, והשחקנים משתמשים נטו ביכולת האישית שלהם כדי לנסות ולהציל את המולדת. במקרה הזה, אם שחקני ההתקפה הצ’כים היו מצליחים לסיים את התקפות כמו שצריך – יכול להיות שהבלגאן הזה היה תורם לצ’כיה לעלות.

השחקן המצטיין – פרדי קדיוגלו

המגן השמאלי של טורקיה סידר מצבים נהדרים לחבריו והיה חלק אינטגרלי בהתקפת טורקיה במשחק מול צ’כיה. מבחינה הגנתית המגן לקה בכמה מאורעות, אך בזכות משחק התקפי מדהים המגן קיבל את מצטיין המשחק.

סטטיסטיקה מהמשחק:

• 90 דקות.
• 76 נגיעות.
• 48/58 מסירות מדויקות (83%).
• 5 מסירות מפתח.
• 1/1 קרוסים מוצלחים.
• 1/4 כדורים ארוכים מוצלחים.
• 6/7 מאבקי קרקע מוצלחים.
• 1/3 מאבקי אוויר מוצלחים.
• 2 תיקולים.
• חטיפה אחת.
• ציון בולרז: 7.6.

סיכום

נבחרת צ’כיה יכולה להיות שמחה מהדרך שהציגה בקמפיין הנוכחי מול גיאורגיה ומול טורקיה בעשרה שחקנים. אך למרות תצוגות כדורגל טובות של הנבחרת הצ’כית, היא לא השכילה להעפיל לשלב הבא, בעיקר בגלל הכושר הלקוי של שחקני ההתקפה.

מהצד השני, טורקיה ממשיכה לשלב הבא, שם היא תפגוש את אחת מהפתעות הטורניר – אוסטריה שסיימה במקום הראשון בביתה. מצד אחד מדובר במשחק קשה מאוד, אך מצד שני היא נמנעה ממפגש מול צרפת, דבר שיכל לגמור את סיכוייה לעלות שלב. הטורקים יכולים להיות שמחים מהסיטואציה שנוצרה, והנבחרת לגמרי יכולה להיות הסוס השחור של הטורניר, ומי יודע אולי להצליח לעשות את מה שהנבחרת של 2008 לא הצליחה לעשות, לזכות בתואר.