תופעה ושמה סרביה: על העליונות הפיזית של הסרבים

עם פתיחת טורניר יורו 2024, כל העיניים היו על נבחרת אנגליה, זאת עם סגל הכוכבים הנוצצים ואחת הפייבוריטיות המובהקות לזכייה. אלא שאמש נבחרת שלושת האריות ניצחה במשחק הפתיחה שלה בצורה לא מרשימה במיוחד, כשמולה ניצבה נבחרת סרביה העיקשת שנלחמה על הדשא עד טיפת הדם האחרונה ובסופו של דבר יצאה בידיים ריקות.
בעודי נכנס למיטה אחרי עוד יום של צפייה ממושכת במשחקי היורו, נכנסה לראשי מחשבה שגרמה לי לתהות – במה מאכילים אותם שם בסרביה? איך זה הגיוני שכל שחקן בסגל שלה מתנשא לגובה של שני מטרים ומתחזק גוף של ‘באדיבילדר אימתני?
יצאתי לחקור את הנושא לעומק וגיליתי דבר מדהים. לא מדובר רק בכדורגל, אלא בתרבות ספורט שלמה אשר בנויה על מורשת בת מאות שנים של פיזיות, תוקפנות ונחישות צרופה. האומה הסרבית החזקה וחסרת הרחמים אגרה במרוצת השנים גורמים גנטיים ואתוס של לוחמים שמושרש עמוק בתרבות הסרבית שלא דומה לשום מקום אחר בעולם.

תרבות הספורט הסרבית היא תרבות של חוצפה ועוצמה בלתי מתפשרת, שנוצרה במשך מאות שנים של מאבק צבאי ומצוקה גיאוגרפית באזור הבלקן. מילדותם, לספורטאים סרבים, בכל הענפים, מחדירים רוח לחימה ומאמנים אותם להיות מתחרים חסרי רחמים ופחד שמוכנים להקריב כל אשר יידרש לניצחון.

הפילוסופיה הזו מתגלמת במבנה הגוף העצום ובסגנונות המשחק האכזריים של הנבחרת הסרבית הנוכחית.

“אנחנו צאצאיהם של מפקדים צבאיים מימי הביניים ושל מורדים שלחמו באימפריה העות’מאנית. כוח, הפחדה ואי-כניעה הם חלק מה-DNA ומהתרבות שלנו”, אמר בעבר קפטן הנבחרת, דושאן טאדיץ’. אומנם ביחס לחבריו בנבחרת הוא אולי נראה נמוך, אך טאדיץ’, 1.81 מטר, הוא התגלמות “השחקן הסרבי המרשים” אשר מסמל את הסגנון הסרבי האגרסיבי והפיזי.

לצדו של קפטן טאדיץ’ החזק, עומד סגל של ענקים אמיתיים, כשבראשם ניצבת המפלצת בעלת ראש הברזל, אלכסנדר מיטרוביץ’. 1.89 מטר על 90 קילו של עוצמות בלתי ניתנות לעצירה.

בשל הנוכחות של מיטרוביץ’ ברחבה והאיום שהוא מהווה בהרמות כדורים מהאגפים, הוא היעד שסביבו נבנתה ההתקפה הסרבית. הפיזיות שלו והמיומנות האווירית שלו הופכת אותו לאחד החלוצים המאתגרים ביותר לשמירה, בטח ובטח כאשר הוא עובד בצוותא לצידו של דושאן ולאחוביץ’ העצום (1.90 מטר), עוד סקורר גדול שמטיל אימה על הסרייה A בזכות מבנה גופו שנוצר מהגנים הסרבים שיצרו גימור מדויק.

מאחורי מגדלי התאומים, שניצבים בחוד ההתקפה הסרבית, ניצב בלוק במשקל 85 ק”ג המתנשא לגובה של 1.92 מטר, או במילים אחרות סרגיי מילינוביץ’-סאביץ’. קשר 50-50 מהפיזיים בעולם, כזה שקובע את הטון במרכז המגרש בזכות האיזון המושלם שהוא מצליח לייצר בין הפיזיות לבין היכולת האתלטית שלו. האגרסיביות של מילינוביץ’-סאביץ’ מדגימה באופן מושלם את התרבות הסרבית של משחק חסר רחמים.

עוד דוגמא נהדרת לתופעה עליה אני מדבר הוא ניקולה מילנקוביץ’ בלמה של פיורנטינה, שגובהו 1.95 מטר. מילנקוביץ’ מתפקד כלב ההגנה הסרבית ובאמצעות היתרון שלו בגובה ובעזרת רגליו הארוכות קשה מאוד לנצח אותו בקרבות אוויר וקרקע.תפקידו של מילנקוביץ’ נועד בעיקר לדכא את המורל של היריבה כשלפניה ניצבת חומה סרבית בלתי חדירה שמטילה דומיננטיות פיזית. מילנקוביץ’ הוא כמובן לא ה”סרבי הטיפוסי” היחיד בקו האחורי של נבחרתו, כשלצידו משחקים עוד שני לוחמים ספרטנים בדמות פבלוביץ’ (1.94 מטר) ו-וליקוביץ’ (1.88 מטר).

הגובה הממוצע של סגל נבחרת סרביה ליורו 2024 הוא לא פחות מ-1.86 מטר. תנו לזה לחלחל.
לשם השוואה הגובה הממוצע של שחקני נבחרת ישראל הוא 1.79 מטר. פסיכי.

“גודל, כוח מכריע ומנטליות חסרת רחמים ובלתי פוסקת הם תנאי הכרחי להצלחת הנבחרת שלנו”, אמר המאמן הסרבי הלאומי דראגן סטויקוביץ’. “אם נבחרות שישחקו נגדנו ישחקו פחות חזק מאיתנו, הן פשוט ימחצו נפשית ופיזית מרמת האינטנסיביות שאנו נדרוש בכל משחק”.

לאתוס הזה של פיזיות מוחצת יש שורשים עמוקים אשר נמתחים לאורך ההיסטוריה והגנטיקה הסרבית. הגיאוגרפיה של האומה, הממוקמת בצומת הדרכים של אימפריות והגירות אתניות, העניקה לתושבים המקומיים יכולת פיזית חזקה שהלכה והתפתחה במשך אלפי שנים. מאות שנים של חיי איכרים כפריים מוקפים בשטח הררי, דרישה לעבודה פיזית וסכסוכים אלימים על אדמת המולדת חיזקו עוד יותר את התגלמותו של העם הסרבי כאחת הקבוצות האתניות הגבוהות והחזקות ביבשת אירופה.

“אנחנו צאצאיהם של שבטי איכרים ששרדו והדפו הסתערות מתמדת של כוחות פולשים מיוונים, עות’מאנים ועד אוסטרו-הונגרים”, אומרת ההיסטוריונית הסרבית מיליקה רדוביץ’.

“רק הלוחמים הגדולים, החזקים והבלתי מתפשרים שרדו את התנאים הקשים האלה – ה-DNA האכזרי הזה מושרש עמוק בתרבות הסרבית וזו הסיבה שבאופן טבעי אנחנו מייצרים כל כך הרבה ספורטאים ולוחמים שנבנים בעוצמה.”

המורשת הזו של עליונות גנטית מעורבת עם תרבות מושרשת שמתעדפת כושר גופני ותוקפנות חסרת מעצורים מעל הכל היא מה שהפך את הכדורגל הסרבי לפס ייצור של מפלצות ספורטיביות לאורך דורות. האומה היוגוסלבית לשעבר יצרה בעברה כמה מהשחקנים החזקים, המרשימים פיזית והמפחידים בעולם, ממכונת כיבוש השערים של דראגאן דזאג’יץ’ בשנות ה-60, שמכהן כיום כנשיא ההתאחדות הסרבית לכדורגל, ועד לסלע ההגנה האייקוני, דושאן בייביץ’ שניהל את הקו האחורי של יוגוסלביה בשנות ה-70 וה-80.

עם כניסתינו לעידן המודרני, התפוקה הפורה של לוחמים סרבים חסרת התקדים נמשכה ללא הפוגה, בניהם אפשר למנות בפס הייצור הקשוח את מתיאה קז’מן, סאבו מילושביץ’ וכמובן, ניקולה זיגיץ’, מלך השערים של סרביה במהלך שנות ה-90 וה-2000. ככל הנראה השמות הללו לא יגידו לכם יותר מידי אבל באופן כללי כולם מייצגים פחות או יותר את אותו הסגנון: שחקנים מאוד גבוהים עם נוכחות פיזית מרשימה. שם קצת יותר מוכר שיצא בשנים האחרונות מפס הייצור של סרביה הוא נמניה מאטיץ’, 1.94 מטר ובעל מבנה גוף של מתאגרף במשקל כבד.

“אנחנו משחקים בסגנון לוחץ, אגרסיבי מאוד ופיזי שנועד להכריע ולהשפיל פסיכולוגית כל יריב מהשנייה הראשונה”, הצהיר המאמן סטויקוביץ’.

“כניעה היא פשוט לא אופציה עבור סרבי – המנטליות שלנו היא שצריך לגרום ליריב להיכנע לדומיננטיות הפיזית והנפשית שלנו במהלך 90 דקות באמצעות הסתערות של לחץ ועוצמה בלתי פוסקת”.

עם רשימה בלתי נגמרת ספורטאים-לוחמים מודרניים בסגל, נראה שנבחרת סרביה לא הולכת לעשות חיים קלים לאף יריבה שתעמוד מולה. אומנם הסרבים הם לא הפייבוריטים הכי גדולים לזכות בטורניר, או אפילו להעפיל לשלבי הנוקאאוט מהבתים, אך תהיו בטוחים שכל עוד הם יעמדו על הדשא הם יתנו הכל. המשמעת והחינוך ה’לוחמני’ שמקבלים בסרביה אולי יכול להישמע קצת אגרסיבי ואולי אפילו אלים, אבל דווקא בזכות הקפדנות היתרה של האומה והדגש על הערך הספורטיבי צצים להם הכוכבים שכולנו מכירים בקבוצות הגדולות של אירופה.
מתוך הפטריוטיות, האהבה למדינה, צמח לו עם שלם שנלחם עבור הסמל, פיזית. על הדשא.

לסרביה נותרו עוד שני משחקים בטורניר, נגד דנמרק וסלובניה, ודווקא אחרי ההפסד לאנגליה יהיה מרתק לעקוב אחר הנבחרת הכי פיזית בטורניר ולראות האם הלחימה וההקרבה של הסגל יוכלו לגרום לה להעפיל לשלבים המכריעים. “אנחנו התגלמות הרוח הסרבית – לעולם לא נוותר, נילחם עד הנשימה האחרונה, ונכפה את העליונות הפיזית השולטת שלנו עד שלא תהיה ליריבינו ברירה אלא להישבר לפנינו”, אומר מיטרוביץ’ בהתרסה. שדה הקרב של יורו 2024 – היזהרו ממערבולת הזעם שהדור האחרון שהלוחמים הסרבים מתכונן לשחרר.