הקרב על צפון לונדון

הדרבי הגדול של צפון לונדון הבטיח וקיים

משחק בקצב נפלא בו כל קבוצה רשמה סך של 13 בעיטות: ארסנל המארחת עם 2.03 שערים צפויים, טוטנהאם עם מאזן של 1.46 שערים צפויים.

מהרגע הראשון ארסנל הלכה על כנף ימין שלה שם בוקאיו סאקה פגש את אודוגי.
אחד משחקני הכנף ההתקפיים הטובים בפרמיירליג אל מול מה שנראה אמש כמגן שמאלי עצלן.
אין דרך אחרת לתאר את משחק ההגנה של אודוגי.

זה אמנם שער שנרשם כעצמי של קוטי רומרו, אבל השמירה של אודוגי על סאקה הייתה על גבול הפושעת.
יש לשמור מטר מהשחקן שלך כי הוא טכני ומהיר, ויש לתת לו דונמים של אדמה.
זה בהקצנה כמובן, אבל בשער הראשון אודוגי פשוט נתן לסאקה את כל הזמן שבעולם.

כמגן בפרמיירליג, אתה יודע שזה דבר שאסור לעשות לעולם.

כפי שאפשר לראות בשער הראשון זה היה בן ווייט שעשה עקיפה מצד ימין ומשך איתו את ג’ונסון.
משום מה, אודוגי החליט שלא לצאת במהרה אל בואקיו סאקה כששחקן הכנף האנגלי חופשי לחלוטין לבצע את הפעולה ההתקפית בתוך הרחבה של התרנגולים.

מה שכן, אודוגי כיפר על הטעות שלו בשער השיוויון של טוטנהאם.
שער של יום כיפור שנכבש לפני הירידה אל חדרי ההלבשה במחצית הראשונה.

המגן השמאלי הרוויח את הכדור אחרי התקפה נהדרת של טוטנהאם.
ארסנל ניסתה להרחיק את הכדור מהרחבה אחרי עצירה נפלאה של ראיה, אודוגי השתלט על הכדור החוזר מהאוויר ונגח את הכדור למדיסון שנכנס לפעולה.

את מה שעשה ג’יימס מדיסון לבואקיו סאקה בשער הזה עוד ישדרו ללא הפסקה באולפנים השונים.
מדיסון הנפלא פשוט זרק את סאקה ליד דגל הקרן כשהוא שועט אל תוך הרחבה ומספק בישול ראשון לסון.
זו הייתה פעולה שרק קיבלה תהודה עוד יותר גדולה בעקבות ההחלטה של סאקה עצמו לחגוג את שער היתרון עם חגיגת הטריידמארק של מדיסון – תנועה של זריקת חץ אל המטרה.

העובדה שמדיסון בישל את השער על הגב של סאקה רק הגדילה כאמור את החגיגות של טוטנהאם.

נדמה שטוטנהאם התגברה היטב על עזיבת הארי קיין עם כניסתו של ג’יימס מדיסון כמספר 10 של הקבוצה.
הארי קיין היה ה 9 וה 10 של טוטנהאם.
חלוץ שהוא פליימייקר.

אצל אנג’ פסטקוגלו זה סון שמשחק כעת על עמדת החלוץ וג’יימס מדיסון שמשחק על עמדת הפליימייקר.
שניהם משלימים אחד את השני כל כך טוב, עד שאפילו משחק המילים ביניהם מובנה מראש.

מדיסון וסון.
או מדי-סון.

התרופה לעזיבתו של הארי קיין.

את החצי השני ארסנל פתחה ללא דקלן רייס שנפצע.

לפתע ארסנל הרגישה הרבה יותר פגיעה.

ולא, זו לא רק הטעות הקריטית של ז’ורז’יניו כשאיבד כדור למדיסון בדרך לשער השני של טוטנהאם.
עוד לפני השער הזה ארסנל הספיקה לעלות ליתרון מפנדל של סאקה אחרי נגיעת יד של קוטי רומרו ברחבה, אבל ללא דקלן רייס, נדמה שארסנל איבדה את המנוע שלה.

וקצת כמו מטוס דו מנועי, זה לא אומר שההתרסקות היא מיידית חלילה.
אפשר להמשיך לטוס גם עם מנוע אחד, אבל זו לא אותה איכות טיסה.
לא אותה העוצמה.

ארסנל הייתה איכותית יותר מטוטנהאם ברוב שלבי המשחק, אין ספק בכך, אבל זה הרגיש כמו משחק שהסתיים בשיוויון מוצדק.

ויקאריו בשער של טוטנהאם רשם מספר הצלות חשובות (4) אך לא באמת מנע שערים לפי הנתונים המתקדמים.
ראיה בשער של ארסנל רשם את אחת מהצלות העונה וסך של 3 הצלות כשלפי הנתונים המתקדמים הוא מנע אמש 1.15 שערים.

ובכלל, כל הסוגיה של ראיה כשוער ראשון וראמסדייל שלפתע יורד אל הספסל שווה דיון.

להערכתי ראמסדייל היה טוב לאורך תקופתו כשוער ראשון אך ארטטה רצה שוער טוב לא פחות ממנו, אבל אחד שגם יודע להתנהל עם הכדור ברגל ולמשוך אליו בכוונה לחץ מהקבוצה השנייה.

דויד ראיה עושה עבודה טובה מאד עד כה בין הקורות, מה שגרם לג’יימי קראגר, פרשנה של רשת Sky להביע דעה נחרצת בנושא בסוף המשחק.

“אני חושב שהוא יעזוב בינואר, אם הוא יקבל הזדמנות במועדון בכיר וארסנל תהיה מרוצה מזה.
הוא לא עשה עבודה רעה בארסנל. הוא הצליח ממש טוב וטוב יותר ממה שהרבה אנשים חשבו שהוא יכול. אני חושב שארסנל תסתכל על זה ותחשוב שהם יכולים לקבל כמה לירות עבורו. זה יכול להיות משהו שיקרה בינואר.
אני באמת מעריץ את ארטטה על שעשה את זה. זה חסר רחמים, אני מבין את זה. אבל למען האמת, אני לא רואה את ראמסדייל חוזר לקבוצה״.

גם הפרשן ושחקן העבר סטיבן וורנוק התייחס אמש לפרשה, רק שהוא היה הרבה יותר נחרץ.

“ראמסדייל במצב נורא, כי אם הוא יושב שם על הספסל ומחמיץ פנים, כולם ידברו עליו, ואם הוא מוחא כפיים אז הוא ציני. אני בטוח שעמוק בפנים הוא זועם”

אחרי ההצלה האדירה ההיא של ראיה, ראמסדייל בחר להראות הערכתו ועשה זאת בצורה שפשוט אי אפשר לפרש אותה כצינית.

אינני פסיכולוג או מתיימר להיות אחד שכזה, אך התגובה הזו של ראמסדייל הרגישה לי מעט מוגזמת.
אולי זו הדרך של ראמסדייל להתמודד עם הסיטואציה בידיעה שכל העיניים יהיו עליו אחרי כל עצירה של ראיה, ולכן הוא מנסה לא רק לשדר עסקים כרגיל אלא גם אני תומך ב 100% בחברי לקבוצה, למרות שהוא היריב הישיר שלי על העמדה.

גם כששתי הקבוצות ירדו למחצית, ראמסדייל דאג לגשת אל ראיה ולברך אותו על מחצית טובה.

ייתכן שראמסדייל רוצה כאמור לשדר עסקים כרגיל. לתקשורת, לחבריו לקבוצה ובעיקר למאמן.
ייתכן שראמסדייל באמת תומך בראיה לחלוטין. רק השבוע יצא לי לראות ראיון עם טרוסארד שדיבר על הקבוצה כמשפחה.
וייתכן שפשוט מאד ראמסדייל נבוך מכל הסיטואציה ומגיב בצורה כזו רק כי כל העיניים עליו והוא אכן מדוכדך אך לא רוצה להבליט את הסיטואציה.

אין לדעת.

אישית אני מאמין בשוער אחד בכיר בקבוצה.
זה תפקיד רגיש מאד.
זה תפקיד כפוי טובה ותפקיד שלפחות לטעמי אין בו צורך ברוטציה.

אבל אולי מיקל ארטטה חושב אחרת ומאמין שזו הדרך שלו לייצר תחרות ויכולת טובה יותר על כל עמדה, כן, גם על עמדת השוער.

לבינתיים זה עובד לו.
בכל הקשור לראמסדייל, בואו נחכה לינואר.

בכל הקשור למנור סולומון ששיחק אמש 27 דק’, תוכלו לקרוא בסקירה קצרה שלי על כל פעולותיו.