Ballerz
המגזיןשאר התחרויות

אכזבה צהובה | סיכום מכבי ת”א – פנאתנייקוס

לאחר 5 משחקים מלאים באמוציות, מכבי תל אביב מוצאת את עצמה מודחת ברבע גמר היורוליג זו השנה השנייה ברציפות | סיכום הסדרה

להב גרוס

אכזבה, שיברון לב, עצבים ועצב הם רק חלק מהתחושות אותן מרגישים אוהדי מכבי תל אביב בפרט, ואוהדי ספורט ישראלי בכלל, לאחר ההפסד אמש של מכבי תל אביב באתונה לפנאתנייקוס במשחק מספר 5, שבעקבותיו סיימה הקבוצה את חלקה בעונת היורוליג הנוכחית.

סטטוס לקראת הסדרה

לאחר עונה סדירה שאופיינה בתחילתה בהמון טלטלות, בעיקר בעקבות המלחמה ופציעתו של וויד בולדווין, סיימה מכבי תל אביב במקום השביעי בטבלה וגברה על באסקוניה הספרדית בשלב הפליי-אין, מה שסידר לה סדרה נגד החבורה הירוקה מאתונה.

מכבי הגיעה לסדרה במומנטום נהדר, לאחר שניצחה ב-8 מתוך 9 משחקיה האירופיים האחרונים. היא קיבלה את בולדווין בכושר שיא, כאשר הוא נבחר לשחקן חודש מרץ של המפעל ואף נכנס לדיוני תואר ה-MVP של העונה. כמוהו, גם הסנטר בעל רגלי הקפיץ – ג’וש ניבו, הוכיח שהוא שייך לטופ של השחקנים בעמדתו ביבשת, כאשר הציג יכולת מדהימה לאורך העונה והשתלב בצורה יוצאת מן הכלל בשיטתו של קואוץ’ קטש.

לצידם עלתה שאלת לורנזו בראון, שהוא אחד משחקני המפתח של הקבוצה והכוכב השני שלה לצידו של בולדווין, עליו עברה תקופה ארוכה של יכולת ירודה ומה שלעיתים נראה כאדישות או חוסר חשק. האמריקאי-ספרדי שם את הדיבורים הללו מאחוריו, וסיפק את אחד ממשחקיו הטובים ביותר מול באסקוניה, נתן תקווה שיש על מי לסמוך והביא את הצהובים בידיעה שהם יכולים להעפיל הלאה מהסדרה הקשוחה.

רגע האמת

לפני כשבועיים יצא לדרך המשחק הראשון בסדרת המפגשים, כש-19,000 אוהדים ירוקים “קיבלו את פניהם” של הצהובים באולם ה’אואקה’, שנחשב לאחד הביתיים ורועשים באירופה. מכבי תל אביב הוכיחה כי היא יכולה לשחק בכל אולם ובכל מצב, כאשר רקדה על הפרקט היווני, שטפה את המגרש, ניצחה 91:87 וגנבה את ה”ביתיות”, אם אפשר לקרוא לבלגרד בית. מכבי הלכה על המאצ’אפים הנכונים, בונזי קולסון הגיע חם, ומה שהעיב על החגיגה היא פציעתו של בולדווין ברבע האחרון, שהתבררה כמשמעותית מאוד בהמשך הסדרה.

הרגעים ההזויים של הערב הגיעו מהמועדון היווני ומאמנו, ארגין אטאמן. האחרון התלונן ללא הרף על השיפוט במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, וסיפק הצהרות הזויות. לעומתו, המועדון, ובעצם בעלי הקבוצה דימטריס ינאקופולוס, הרחיק לכת ובמכתב רשמי טען כי “השופטים עזרו למכבי בגלל המצב בישראל”. עוד הוסיף ינאקופולוס כי “אחרי הטעויות של אתמול, (אנחנו) לא רואים סיבה אחרת. אנחנו קורבן למבצע משולב נגדנו מצד היורוליג. אנחנו קיימים 116 שנה, יותר ממדינות מסוימות. תנו כבוד”.

למשחק הבא הגיעה הקבוצה ללא הכוכב הגדול שלה, אך בידיעה שגם במקרה של הפסד, עדיין מחכים לה שני משחקים בבלגרד. הצהובים פתחו את המשחק מדהים, ויצרו בריחה בפתיחת המשחק. מי שהחזיר את פנא לתמונה הוא קוסטאס סלוקאס, שזכור כגיבור הטראגי של המשחק הראשון לאחר שאיבד כדור קריטי. הוא קלע 15 נקודות במחצית והעלה את קבוצתו ליתרון דו ספרתי. מכבי חזרה, אך זה לא הספיק בסופו של דבר והמקומיים ניצחו 95-79.

ינאקופולוס המשיך לעמוד במרכז תשומת הלב, כאשר נראה מספר פעמים שואג וגוער בשופטי המשחק, ובנוסף לזאת שולח תנועות מתריסות לספסל הצהובים ומסמן להם לשבת. ביום המשחק  העביר מסר: “כשחוסר הצדק נהיה החוק, חובה להתנגד לזה. בלגרד, אנחנו מגיעים”.

בלגרד

לאחר שני המשחקים באתונה, מהם יצאה החבורה הצהובה מעודדת מהיכולת אותה הפגינה אל מול המדורגת השנייה בטבלה, עברו הקבוצות לאולמה ה”ביתי” של מכבי בבירת סרביה למשחקים 3 ו-4.

לעיני כ-1,000 אוהדים צהובים שצבעו את היכל ה’פיוניר’, וללא ווייד בולדווין הפצוע, מכבי הגיעה בידיעה שניצחון יקרב אותה לאירוע הגדול ביותר של היורוליג, בו היו בפעם האחרונה כשזכו בתואר לפני עשור בדיוק – הפיינל-פור. כבר משריקת הפתיחה ניתן היה להבין לאן הרוחות נושבות, כאשר רק קבוצה אחת הייתה על הפרקט, הקבוצה בצהוב-כחול. בעזרת הגנה חזקה ויכולת נפלאה של הזרים המובילים שלה, ירדה מכבי ביתרון נוח להפסקה. גם כאשר השחקנים חזרו מחדרי ההלבשה, המשחק הלך לכיוונה של מכבי, כשבשיאו היתרון עמד על 18 נקודות לזכותה. דווקא ברגעים בהם היה נדמה כי היא תשייט לניצחון במשחק הקריטי, משהו התחיל לחרוק במכונה והיא ראתה את פנא חוזרת למשחק בעזרת קנדריק נאן ומתיאס לסור האדירים. כל היתרון נמחק כלא היה, והמשחק התחיל מחדש בדקות האחרונות.

סל של בראון נפסל והוביל לכדור ביניים, בו זכתה מכבי לעיניי ינאקופולוס ההמום והכעוס. הרכז עמד בלחץ מן הקו, והעלה את קבוצתו ליתרון 85-83. לעומתו, נאן החטיא זריקה לשלוש על הבאזר שיכלה לנצח את המשחק לירוקים. אלו היו רגעים של דפיקות לב מואצות לאוהדים הצהובים, ובסופם הם יצאו בידיעה שהם רחוקים ניצחון אחד בלבד מההעפלה לשלב הנכסף.

סלוקאס, שבמשחק הקודם סיפק הצגה יוצאת דופן, קפא וסיים עם 0 נקודות במשחק השלישי, במה שהראה על עבודה הגנתית והכנה טקטית אדירה של מכבי.

יומיים לאחר הניצחון האדיר, התכנסו שתי הקבוצות למשחק מספר 4, לו היו השלכות גדולות על שני הצדדים. מכבי הגיעה מעודדת בעקבות הידיעה על כשירותו של בולדווין, והוא אף פתח בחמישייה של עודד קטש. 1,000 האוהדים בבלגרד המשיכו לספק לשחקנים אווירה חמה וביתית. לצערה של מכבי, הכוכב שלה לא הצליח להישאר על הפרקט לאורך זמן, ונטש אותו לאחר שהרגיש פעם נוספת אי נוחות בשריר הירך האחורי, ולא חזר לשחק.

המשחק עצמו היה שקול, כאשר אף קבוצה לא הצליחה לייצר מרווח מהשנייה ולספק ריצה משמעותית. תמיר בלאט, ג’ון דיברתולומיאו ובראון התעלו בהיעדרו של בולדווין, הובילו את מכבי לדקות גדולות ולמומנטום נהדר, אך הוא נבלם בידי שלושת כוכבי היריבה. לרבע האחרון עלו הצהובים בשינוי מנטלי, התפוצצו על המגרש, ובעזרת ריצת 13:1 הפכו פיגור 5 ליתרון 7. האוהדים הרגישו את הפיינל פור בידיהם, אך היוונים סירבו להיכנע וחזרו למשחק. הדקות האחרונות היו מורטות עצבים ולא לבעלי לב חלש, כאשר מכבי תל אביב התקשתה בייצור סלים דווקא בנקודה הקריטית של העונה. פנאתנייקוס ניצלה זאת, ברחה למכבי, ניצחה 95-88 וכפתה משחק חמישי ב’אואקה’.

במהלך המשחקים בבלגרד התעמת בעלי היוונים עם הקהל הישראלי, כאשר סימן לעברו מחוות מגונות. באופן כללי, הסדרה הייתה משופעת באמוציות ויצרים, שהתבטאו במלוא עוצמתם בצד היווני. לעיתים קרובות הייתה תחושה כי הסדרה גולשת מחוץ למגרש והופכת לאנטישמית מהצד הירוק, וההיסטוריה והיריבות בין שני המועדונים בוודאי שתרמה לכך.

נגד הסטטיסטיקה, עם הלב

לאחר הפספוס במשחק הרביעי, החבורה הצהובה הגיעה אמש להתמודדות בידיעה שאף קבוצה בהיסטוריה של המפעל לא ניצחה את משחק מספר 5 מחוץ לביתה. מכבי עצמה מהווה חלק מהסטטיסטיקה הזו, כאשר במספר מקרים בעבר לא הצליחה לשבור את הרצף הזה, כמו בהפסד אשתקד למונאקו וליוונים עצמם ב2012 (זוהי גם השנה האחרונה שפנאתנייקוס הגיעו למעמד הפיינל פור). את הקו האנטישמי המשיכו אוהדי היוונים, שהגיעו במלוא הדרם וקיבלו את החבורה מישראל עם דגלי פלסטין ביציעים.

מכבי הגיע למשחק שוב ללא וויד בולדווין, אך עם המון אמונה ורצון להוכיח שהיא הקבוצה הטובה מבין השתיים. היא הצליחה לשמור על קור רוח בפתיחה, ובמשך שלושה רבעים טובים שמרה את התחושה כי הגעה לשלב ארבע האחרונות הוא משהו בר השגה. אך אז, כמו במשחק הקודם, הגיעה קריסה ברבע הרביעי, ושוב הצהובים לא מצאו מישהו שיעשה את הדבר עליו מושתת משחק הכדורסל, כלומר לשים את הכדור בתוך הטבעת. פאו, עם דחיפה אדירה מהקהל, זיהתה את החולשה של מכבי, ושטפה את המגרש כל הדרך לפיינל פור שייערך בברלין.

אלפי אוהדים ירוקים פרצו למגרש כדי לחגוג עם השחקנים, לצד אבוקות שהודלקו ביציעים. המאמן ארגין אתאמן והבעלים דמיטריס יאנקופולוס היו באקסטזה, וחגגו יחד עם השחקנים על הפרקט. בצד הצהוב, שחקני מכבי ת”א לא עצרו את הרגשות בסיום ודמעו בעודם יורדים לחדר ההלבשה. תחושת הפספוס הורגשה בכל בית בישראל.

בסיום, מאמן הקבוצה עודד קטש ביקר את השופטים: “היו פה דברים שהם מעבר לכדורסל”, אמר. “לא דיברנו על שופטים בסדרה הזאת, גם אני הייתי יכול לאסוף קליפים מהמשחקים הקודמים ולהראות אותם”.

המאמן הזכיר גם את חסרונו של בולדווין: “חסרונו של ווייד הכריע בצורה משמעותית את הסדרה, אבל הלוואי שהמשחק הזה היה מוכרע רק על המגרש ועל ידי השחקנים. בסוף, כשהמשחק היה חי, היה 6:35 זריקות עונשין לטובתם. זה מספר קיצוני. לא בא לי להיות זה שפותח את העניין הזה, יש דברים שכולנו יודעים עליהם”.

זו הייתה סדרה שהביאה כבוד עצום לכדורסל האירופי, עם יריבות היסטורית בין שני מועדונים גדולים, שתובלה באמוציות גבוהות והמון לחץ ודרמה. בסופו של דבר, החבורה בראשות קטש מסכמת סדרה אדירה מול יריבה איכותית ועמוקה, אך כזו שלא מסתיימת לטובתה. עם זאת, השחקנים בצהוב יוצאים עם גאווה עצומה לאור עונה לא פשוטה שעברה עליהם בלשון המעטה, ולאוהדים יש הרבה סיבות לאופטימיות.

לאחר שתם הפרק האירופי, להנהלת מכבי תל אביב נותר לעשות חושבים לקראת העונה הבאה. מעל הקבוצה מרחפות שאלות רבות, ובראשותן האם עודד קטש יזכה להארכת חוזה ויעמוד על הקווים גם בעונה הבאה? במידה שכן, היכן יעמוד על הקווים? האם הנהלת היורוליג תחליט שמכבי תחזור לארח בהיכל, או שצפויה להם עונה נוספת של טיסות בלתי פוסקות? החלטה זו תשפיע באופן ישיר הן בפן המקצועי, שכן שחקנים זרים עלולים להסס להצטרף לקבוצה, והן בפן הכלכלי, שכן רוב הכנסותיה של הקבוצה נובעות ממכירת מנויים. החלטה כזו עלולה להשפיע באופן ישיר על העונה הבאה כולה, אך עד אז על הקבוצה להתרכז במשימותיה המקומיות.

אולי תאהב גם עוד מהמחבר
2 תגובות
  1. ידידיה לנדאו כותב

    כואב הלב. סיכום מעולה.

  2. אלון פיאלקוב כותב

    איזו כתבה אליפות, חבל רק שמכבי לא שיחקו באותו סטנדרט של הכתבות הנפלאות שלך להב. וכמובן, תודה שאתה מביא כדורסל של מכבי ת”א לבאלרז,זה משמח מאד

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן