בא חושך לגרש – המהפך הגדול של מרסל סביצר

מסמל גדול של הקבוצה השנואה בגרמניה עד לשחקן משמעותי בקבוצה שכולם רוצים בהצלחתה - המהפך הגדול שעבר מרסל סביצר, שיכול לכתוב הערב פרק נוסף בהיסטוריה של בורוסיה דורטמונד עם עלייה סנסציונית לגמר ליגת האלופות

טוב ורע אינם אובייקטיבים – מה שטוב בעיני האחד, יהיה רע בעיני האחר. איך ניתן להגדיר טוב ורע? אי אפשר, אך התחושות שלנו כלפי כל אחד מהם מגדירות עבורנו את הטוב והרע בעולם. לאדם הטוב אנו נרגיש חמלה, ונרצה בהצלחתו. נצדיק אותו בכל הזדמנות, ואם ניאלץ שלא, נעשה זאת בקושי רב. לעומת זאת, אנו לא נרגיש רחמים כלפי הרע ונשמח לאידו. אבל יותר מכל, אנו נדע להעריך את מה שהיה רע והפך לטוב, מי שראה את האור אחרי תקופה של חושך.

אוהדי הכדורגל יידעו להסביר היטב את ההבדל בין הטוב והרע, והוא הבדל גדול מאוד. לכל אוהד כדורגל יש את הצד “הטוב” והצד “הרע”. לדוגמה, ניתן להגיד שהמפגש בין פריז סן ז’רמן לבורוסיה דורטמונד הוא עוד קרב עיקש בין הצד הטוב לצד הרע. בין הכדורגל המסורתי שמצמיח סמלים וסיפורים יפים, לבין הכדורגל החמדני, שהכסף בו גדל על העצים והתשוקה היא חשבון הבנק.

במרכז המפגש הזה ישנו אדם אחד, שמדגים היטב את המתח בין הטוב לרע בגרמניה – שמו הוא מרסל סביצר. אותו סביצר, שהיה שנים ארוכות חלק מהצד הרע של הכדורגל הגרמני, כובש את השער הרביעי ברבע הגמר ליגת האלופות דווקא לטובת הטובים, והביא אותם למפגש ישיר מול הנבל הגדול של אוהדי הכדורגל – פריז סן ז’רמן. השער של סביצר היה כה סימבולי, וטומן בחובו מטען גדול שיש לאוהדי הכדורגל הגרמני עבור כל מה שסביצר ייצג בקריירה שלו. המטען הזה השתחרר בשאגות שמחה שנשמעו בזיגנל אידונה פארק – סביצר הגיע אל האור, לאחר תקופה ארוכה של חושך.

מה היא “תקופת החושך” של הקשר האוסטרי?. סביצר היה במשך שנים הסמל הבלתי מעורער של ר.ב לייפציג, הקבוצה השנואה ביותר בגרמניה, זו שמייצגת את הצד החשוך והרשע – קבוצה ללא מסורת שנקנתה בידי תאגיד מסחרי ומאיימת להשתלט על הכדורגל הגרמני. הנבל הכי קלאסי שיכול להיות. צריך להבהיר – אוהדי הכדורגל בגרמניה אינם שונאים שחקנים כאינדיבידואלים, אלא שונאים את קבוצתיהם. כלומר, אף פעם לא היה משהו אישי נגד סביצר, אבל אף פעם לא רצו שקבוצתו תצליח. סביצר היה שחקן משמעותי בקבוצה שכל אוהד בגרמניה פילל שהיא תיכשל.

סביצר שיחק בקבוצה המזרח-גרמנית משנת 2015 (לאחר השאלה באחות האוסטרית – רד בול זלצבורג), עוד כשהקבוצה הייתה בבונדסליגה השנייה. הוא חתם בלייפציג בהיותו בן 26, לא צעיר במיוחד. הוא החל את הקריירה שלו באדמירה האוסטרית, משם בילה עוד שנה בודדת בראפיד וינה, ואז ר.ב לייפציג שמה את ידה על הקשר האוסטרי. אספר גם שסביצר לא כל כך רצה להיות חלק מלייפציג – הוא היה אלוף אוסטריה עם זלצבורג, למה לו לחזור למאבקי הבונדסליגה השנייה בגרמניה? אבל לייפציג התעקשה עליו, שהרי הוא היה שייך לה. סביצר לא היה מרוצה בלשון המעטה מהמעבר והודה: “אני אולי לא טוב כמו שאני חושב, אבל אני לא אמור לשחק בבונדסליגה השנייה”.

הגיחה שלו בבונדסליגה השנייה החזיקה מעמד שנה אחת, כאשר הוא מוביל את הקישור של קבוצתו היישר אל הליגה הבכירה, תוך שהוא תורם 8 שערים ו-5 בישולים. הוא כמובן לא עצר שם, ושיחק בלייפציג עד 2021, תוך שהוא משתתף איתה גם בליגת האלופות ומוביל אותה אל צמרת הבונדסליגה שנה אחר שנה. בסך הכל, סביצר ערך 229 הופעות בר.ב לייפציג (מקום 10 בקבוצה), במהלכן כבש 52 שערים ובישל 42 נוספים. בשנת 2017 הוא אף זכה בכדורגלן השנה באוסטריה, ועקף במירוץ את דויד אלאבה. הבנת המשחק שלו, בתוספת יכולת הבעיטה הנהדרת שלו העניקה לו מעמד של מנהיג בלייפציג, וגם את סרט הקפטן בשנת 2020, שנה לפני שעזב. הוא הפך לסמל של ר.ב לייפציג, הסמל של הנבל הגדול ביותר בגרמניה – האם דווקא הוא יכול לעבור לצד של הגיבור?

סביצר היה הסמל של לייפציג ועשה צרות למלכה הגרמנית באיירן מינכן, אז מה האחרונה עשתה בתגובה? ניחשתם נכון, קנתה את סביצר מלייפציג בשנת 2021 כדי שהוא לא יעולל לבאיירן עוד רע. מעבר לבאיירן של שחקן שהיה טוב מאוד בקבוצת צמרת בגרמניה הוא דבר שנוא במיוחד על אוהדי הכדורגל, שקשה להם כל פעם מחדש לראות את הילד העשיר שקונה לעצמו את כל הטוב שהעולם מציע. סוללת הקשרים של באיירן כללה גם אז את גורצקה וקימיך, ואף את קורנטן טוליסו. ממעמד של מנהיג בלייפציג, סביצר חוזר לתחתית שרשרת המזון באימפריה הבווארית ונלחם על מקומו בהרכב. המאבק היה עיקש עד מאוד, וסביצר הפסיד בו פעם אחר פעם. הוא פתח בהרכב רק 11 פעמים בבונדסליגה בשתי עונות בבאיירן מינכן, כאשר הוא משחק בממוצע בשתי העונות הללו 39 דקות בלבד למשחק, פחות ממחצית. סביצר נקבר לחלוטין בבאיירן מינכן, והיה נראה שהקריירה של האוסטרי בדרך לדעוך.

בינואר 2023, מנצ’סטר יונייטד השאילה את סביצר, כדי לחזק את הקבוצה בעקבות פציעתו של כריסטיאן אריקסן. סביצר עבר לראשונה לאנגליה, ולא הצליח להטביע את חותמו גם שם. הפעם, זה לא היה אי-אמון מצדו של טן האח המאמן, אלא פציעות שהשביתו את סביצר מפברואר ועד סוף העונה. הוא הספיק לערוך 18 הופעות אצל השדים האדומים ולכבוש 3 שערים. בקיץ הוא חזר לבאיירן, שמצדה הספיקה להתחזק בעוד קשר מלייפציג – קונראד ליימר. סביצר הבין שהוא לא בתכניות של תומאס טוכל, וחתם בבורוסיה דורטמונד – היריבה המושבעת. כך, סביצר יצא בפעם הראשונה מהחושך אל האור, מן הרע אל הטוב. מסמל של הקבוצה השנואה בגרמניה, היישר אל המדים צהובים-שחורים של אחת מהקבוצות עם ההיסטוריה הכי עשירה ומרגשת בגרמניה.

עבור סביצר עצמו, זו הייתה ההזדמנות האחרונה להזניק את הקריירה שלו ולקחת תואר שהוא חתום עליו. בארון התארים האישי שלו, ניתן למצוא שתי אליפויות עם באיירן מינכן, אך האם הוא גאה בהן? אינני בטוח בכך. סביצר הגיע כבר לגיל 30, והוא רוצה יותר מכל להשכיח את התקופה הרעה בבאיירן וביונייטד. סביצר זרח בדורטמונד כאילו היה השמש שמגיעה לאחר לילה ארוך וחשוך.

סביצר מוביל העונה את הקישור האחורי של דורטמונד ביד רמה, אך זה לא תמיד היה כך. תחילת העונה לא האירה פנים לאוסטרי – משחקים מאכזבים, ביחד עם פציעה שהשביתה אותו ברוב חודש אוקטובר, העלו ספקות בקרב האוהדים הגרמנים לגביו ולגבי היכולת שלו להוביל את דורטמונד. לאחר פגרת החורף, כאשר השלג נמס והשמש הציצה מבעד לעננים, גם סביצר החל לחזור לעצמו. במשחק הראשון לאחר הפגרה, נגד דרמשטאדט, הוא רשם בישול וכך גם שני מחזורים לאחר מכן נגד בוכום. סביצר היה חלק אינטגרלי בריצה של דורטמונד בינואר-פברואר, כאשר האחרונה לא הפסידה ב-8 מחזורים ברציפות. סביצר היה שם, והוביל את הקבוצה בכל משחק ומשחק.

סביצר הוא קשר אחורי, אבל מעט מיוחד – הוא יוצר מצבים לעצמו, וגם לחבריו. המעורבות שלו במשחק ההתקפה מאפשרת לאמרה צ’אן, שותפו לקישור של דורטמונד, להישאר מאחור ולכפות עליו. התוצאה? סביצר זורח כשמש ומביא לידי יכולת את היכולות ההתקפיות הגבוהות שלו. סביצר מדורג שלישי בדורטמונד במסגרת הבונדסליגה בבעיטות לשער, וגם בבעיטות למסגרת, אחרי פולקרוג ומאלן. בנוסף, סביצר מדורג שלישי בקבוצתו גם בפעולות שלאחריהן מגיעה בעיטה לשער (כגון מסירות, סחיטת עבירה או דריבל). אף על פי שיש לו פליימייקר כביר בקבוצה כמו יוליאן בראנדט, עדיין סביצר מצליח להוות חלק אינטגרלי בהתקפה המעולה של בורוסיה דורטמונד.

אך יותר מכל, סביצר הוא שחקן של משחקים גדולים. הוא שם כשהקבוצה צריכה אותו, וכמה שהיא הייתה צריכה אותו בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד. סביצר לא נגע כמעט בכדור באותו משחק – 35 נגיעות בלבד. הכי מעט מבין שחקני דורטמונד ששיחקו 90 דקות. אבל סביצר לא היה צריך הרבה יותר מזה. הוא היה זקוק לשלושה רגעי קסם בשביל לשכר משמחה את הקהל הגרמני הנלהב – שתי מסירות מפתח, שהובילו שתיהן לשערים של מאטסן ופולקרוג, כאשר בשניהם ניכר כי סביצר לא נמצא בדיוק במיקום הטבעי שלו. את הבישול הראשון הוא מסר מתוך רחבת היריב, ואת השני הוא הגביה לראשו של פולקרוג מהאגף. אך את הרגע השלישי, בדקה ה-74, סביצר ואוהדי דורטמונד לא ישכחו כל חייהם –  כדור ניתז לרגלו של האוסטרי, שמעביר אותו לרגל שמאל ושולח כדור חזק לפינה של אובלק. 4-2 לדורטמונד והיא מדיחה את אתלטיקו מדריד, הכבשה השחורה של ליגת האלופות.

דורטמונד ניצחה, וגם סביצר ניצח. הוא צלח במסע לתיקון השנים הקשות שלו, וגם במסע אל האור, אל המקום בו כולם רוצים שקבוצתך תנצח. שנים ארוכות שהאוסטרי היה חלק מהקבוצות ששנאו אותם, שקיוו שהם יפסידו. והנה סביצר מגיע אל מרכז הבמה של הקבוצה שכל אוהד כדורגל רוצה שהיא תנצח ותביס את הרעים. מרסל סביצר לא נהיה צעיר יותר ונשארה לו משימה אחת עיקרית – להביא לדורטמונד זכייה היסטורית וסנסציונית בליגת האלופות. גם אם לא יעשה זאת, סביצר נמצא בצד של הגיבור לאחר שנים בצד של הנבל. על כן, הוא הגיבור הטוב מכולם.

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    הכתבות של צמח מאוד איכותיות ומעניינות

  2. גרוסקרויץ כותב

    מעניין איך שחקנים משתלבים במקומות שונים אחרת לגמרי ונראים לא אותו שחקן. מה היה בבאיירן ומה הוא בדורטמונד.

    אחלה סביצר הוא שחקן ממש טוב ואהבתי לקרוא עליו כאן.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אתמול החושך גירש אותו

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן