בגוב האריות | מה קרה לרפאל לאאו העונה?

רפאל לאאו היה אמור להצעיד את מילאן לאליפות, או לכל הפחות להתחרות על הכתר עד הסוף. בסופו של יום האוהדים שואלים לאיפה נעלם גיבור האליפות הקודמת? האם לאאו באמת נעלם העונה? יצאנו לבדוק

זו הייתה אמורה להיות ה-עונה של רפאל לאאו. העונה בה הוא יעלה עוד מדרגה בדרך לאחד מהכוכבים הגדולים בעולם. העונה קרבה לסיום ולאאו נשאר עם סימני שאלה לקראת ההמשך.

בכל שנה מחדש אנו הישראלים מתיישבים מסביב לשולחן חג הפסח ושואלים – מה נשתנה? העונה, גם אוהדי מילאן שאלו את השאלה מה נשתנה עם העונה הזו, מכל שאר העונות בהקשר לכוכב הפורטוגלי שלה. הרי המספרים די דומים בין העונה הקודמת, בה כבש 16 שערים ובישל 15 נוספים הנחשבת למוצלחת לעומת העונה הנוכחית בה כבש 13 שערים ובישל 13, שבה אוהדי הרוסונרי מרגישים תחושת פספוס.

אך האם באמת לאאו ירד ביכולת שלו? או שמא דווקא המשתנים סביבו פגעו בתפקוד הנראה לעין שלו? הסיבות לכך טמונות במספר סיבות

מגן תוקף

זו כבר עונה חמישית שהכוכב הפורטוגלי מרכיב אגף שמאל מהאיכותיים בעולם, יש שיאמרו אפילו האיכותי בעולם, ביחד עם שותפו לקו, המגן הצרפתי תיאו הרננדז. אם בשנים עברו הצמד שיתף פעולה בכך שלאאו מפנה את הקו לצרפתי הנפלא בעוד הוא עצמו עושה תנועה למרכז, העונה פיולי, מאמן מילאן, החליט לשנות את פני הדברים.

בשונה מהעונות הקודמות, הפעם תיאו מוצא את עצמו משחק הרבה יותר כלפי פנים בעוד לאאו נמשך לקו. הרעיון מאחורי זה נובע מההצטרפות האדירה של תיאו לרחבה והיכולת שלו לצבור מהירות עד להגעה לשטח המסוכן. ההחלטה הזו אמנם תרמה במעט למגן הצרפתי בהתקפה, כשהוא כובש שער אחד יותר מהעונה שלפניה, אך הפורטוגלי נפגע מהמהלך ומוצא עצמו הרבה פעמים פחות רלוונטי ופחות מסוכן במשחק ההתקפה של מילאן. למרות המספרים הדי דומים בכל המסגרות, בליגה הסיפור שונה כשלאאו כובש כמחצית מהשערים בהם כבש בעונה הקודמת.

אפשר להוסיף לעובדה כי בעקבות מכת פציעות שליוותה את הקבוצה לאורך ארבעה חודשים בין תחילת לאמצע העונה, במהלכה מילאן שיתפה שמונה בלמים שונים(!), אחד מהם היה תיאו הרננדז, שנאלץ לזנוח את הקו ולשחק בעמדה זרה לו, למרות שזה היה הרעיון שלו לשחק שם כדי לעזור לקבוצה. עזיבת הקו פגעה גם ברפאל לאאו, שהיה צריך להתמודד לבדו בקו שמאל.

מפת החום של רפאל לאאו עונת 2023/24
מפת החום של רפאל לאאו בעונת 2022/23

לפי מפות החום ניתן לראות שבעונה שעברה לאאו נכנס הרבה יותר למרכז, הן בתוך הרחבה או מחוצה לה, כשהעונה הוא הרבה יותר צמוד לקו שמאל ופחות אפקטיבי בעקבות כך.

כבר לא תלויים בו

שינוי נוסף עבר על מילאן העונה, אולי המשמעותי מכל השינויים וזה עצם הימצאות האגף הימני בקבוצה. בעוד אצל פיולי הסתמכו במשך השנים בעיקר על האגף השמאלי שכלל את צמד הכוכבים של הקבוצה, האגף הימני כמעט ולא היה קיים למעט הבלחות פה ושם. העונה השינוי המשמעותי נעשה דווקא בצד הזה, עם הצטרפותם של כריסטיאן פוליסיק וסמואל צ’וקואזה, שנתנו למילאן פריבילגיה שלא הייתה לה בשנים האחרונות: משחק משני האגפים. גם הצטרפותו של השותף של פוליסיק מצ’לסי, רובן לופטוס צ’יק, תרמה רבות למשחק ההתקפה של מילאן והוסיפה נפח שלא היה לרוסונרי בשנים האחרונות.

בעוד שבעבר לאאו היה זה שסיפק את רוב המספרים מעמדות הקישור והכנפיים, העונה לא פחות מארבעה שחקנים כבשו בדו ספרתי במדים האדומים-שחורים: אוליבייה ז’ירו, רפאל לאאו וצמד המצטרפים החדשים מצ’לסי, כריסטיאן פוליסיק ורובן לופטוס צ’יק. שלושה מהשחקנים הנ”ל לא משחקים כחלוצים בדרך כלל ומשלימים, ביחד עם ז’ירו, רביעייה התקפית דינאמית ומפתיעה היכולה לסכן את היריבה מכל מצב ומכל אזור.

הסטטיסטיקה מדברת

בתקופה שבה בכל רגע נתון קופץ נתון חדש וניתן לנתח כל דקת משחק על המגרש, הסטטיסטיקה האישית לעיתים עולה על הסטטיסטיקה הקבוצתית והשחקנים שנמצאים על הדשא לפעמים נשפטים לחומרה. הרי שאם ניקח את הסטטיסטיקה האישית שלו לעומת הסטטיסטיקה של הקבוצה אנו נראה שהמועדון דווקא התקדם צעד קדימה לעומת העונה הקודמת. החל ממיקום הקבוצה (נכון לסיום מחזור 34), דרך כמות השערים העומדת על 64 שערים לקבוצה, מספר דומה לכמות אותו כבשה בעונה הקודמת עם חמישה משחקים יותר כשגם חלוקת השערים שוויונית יותר מהעונה שעברה וההגנה, נכון לרגע זה, שומרת בערך על אותם הנתונים.

לפני מספר חודשים לאאו עצמו התבטא בנוגע לסוגייה ואמר כי “הכדורגל של היום מתמקד רק בנתונים ואני לא אוהב את זה. כדורגל זה קסם והנאה. אנשים החושבים רק על מספרים עושים אותי עצבני. אנשים חייבים ליהנות כדי שגם אני אוכל ליהנות.”

כמו שניתן להבין, הפורטוגלי לא אוהב את ההסתכלות על הנתונים וניתן להבין אותו, כי המחפש תמיד מוצא. מי שירצה להרים לשחקן יוכל להביא את הנתון המתאים שיצליח לשים אותו מעל אחרים ולהפך. אז האם לאאו באמת נכשל אם הקבוצה למעשה קפצה צעד קדימה? מה אמור לבוא לפני מה – הסטטיסטיקה האישית או שמא הקבוצתית?

בסופו של יום, את העונה של רפאל לאאו ניתן לסכם כעונה בה לא באמת הצליח לעשות את קפיצת המדרגה לה ציפו ממנו, אך גם צריך להבין שחלקו הגדול לא באשמתו. השינויים הטקטיים על המגרש, בתוספת ההתחזקות בעמדות אחרות, שמות אותו במקום שבו הקבוצה יורדת מהכתפיים שלו, אך עם זאת הוא צריך לדאוג שהביקורות לא יתפסו את מקומה של הקבוצה במקום.

בעונה הבאה יקבל הווינגר השמאלי מאמן חדש, שאולי יוכל להוציא ממנו יותר ממה שפיולי הוציא בחמש העונות האחרונות בשאיפה שהכוכב הפורטוגלי יהפוך להיות זה שבמו רגליו, מביא לרוסונרי את הכוכב השני בסמל, בדומה ליריבתה העירונית העונה.

*כותב הטור הינו אוהד מילאן

5 תגובות
  1. אסף כותב

    התוכן שלכם ממש ממש איכותי

  2. סהר כותב

    עמית, תענוג לקרוא את הכתבות שלך, הדרך מעלה סלולה.
    עלה והצלח.

  3. בן כותב

    צודק בכל מילה, כאוהד מילאן שצפה בכל המשחקים העונה, ליאו היה נראה כבוי מאוד תקופות ארוכות ונתת זוויות טובות לכך. באמת החזיק אצבעות שהמאמן הבא יוכל להוציא ממנו את מלוא הפוטנציאל

  4. קונדסון כותב

    אחלה עמית

  5. יאיר כותב

    כתבה שפשוט כיף לקרוא ! תודה עמית

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן