דווקא עכשיו, סיבות לאופטימיות | דעה של אוהד בלאוגרנה

את עונת 2023/24 ברצלונה תסיים ללא תואר. ריאל מדריד כבר זכתה רשמית בליגה, ברצלונה הפסידה ל’בלאנקוס’ גם את ה’סופרקופה’, הודחה מהגביע על ידי בילבאו וקרסה מנטלית מול פ.ס.ז’ בגומלין רבע גמר האלופות. המצב הכלכלי של ברצלונה לא טוב (בלשון המעטה), המאמן התנדנד לאורך חצי העונה האחרונה, התקשורת מחרחרת וחדר ההלבשה הוא איך נגיד את זה? לא הכי מגובש בספרד. ודווקא עכשיו, למרות כל מה שנאמר וצויין לעיל, אוהדי ברצלונה צריכים להיות אופטימיים. למה? קחו 5 סיבות:

1. לה מאסיה:

הסיבה הראשונה והכי חשובה לאופטימיות היא האקדמיה של המועדון – “לה מאסיה”. אין עוד אקדמיית כדורגל בעולם עם רפרטואר עשיר כל כך בהוצאת שחקנים מהאקדמיה לקבוצה הראשונה של אותו מועדון. מועדונים גדולים כמו ריאל מדריד, אייאקס ובנפיקה כן יודעים לייצר שחקני על, אבל הם לא נוטים לשמור אותם בקבוצה הבוגרת לאורך זמן, בטח לא במאה הנוכחית. למעשה, בכל שנה האקדמיה הקטאלנית מצליחה להוציא שחקנים ברמות הגבוהות ביותר, כך שגם אם דור אחד לא פגע, הדור שיבוא בשנתון הבא אולי כן יפגע. במקרה הכי גרוע, הם יכניסו כסף לקופת המועדון. ב-3 השנים האחרונות ברצלונה לא הייתה יכולה להוציא יותר מידי כסף על שחקני רכש, ולכן היא הייתה זקוקה לאקדמיה שלה. רונאלדו אראוחו, פרמין לופז, גאבי, לאמין ימאל, הקטור פורט, פראן ז’וטגלה, שאדי ריאד, עבדה אלזאזולי, אוסקר מינגסה ועוד הם רק חלק מהרשימה של שחקני בית שלקחו חלק כזה או אחר בקבוצה הראשונה בשנים האחרונות. נכון, הרוב המוחלט לא באמת הצליח והרוב גם לא באמת ברמה. אבל עצם העובדה שלא משנה מה יקרה לקבוצה הראשונה – תמיד יהיה בסיס טוב להתבסס עליו, זה כבר דבר חשוב לכשעצמו.

בשנת 2020 עלה לקבוצה הבוגרת אנסו פאטי, שנכנס בקול תרועה ומהר מאוד הפציעות עצרו לו את ההתפתחות ומנעו ממנו להיות השחקן שכולם ציפו שיהיה. פאטי הוא דוגמא מעולה לנקודה אותה אני מנסה להעביר. פאטי הוא דוגמא לאחד שתוכנן להיות שחקן העל של ברצלונה, וכשהוא לא הצליח, לא עברה יותר משנה עד שהגיע שחקן העל הבא של ברצלונה – לאמין ימאל. בקיצור, ללה מאסיה יש יכולת לייצר כוכבים בתדירות גבוהה, כך שגם במצב שאי אפשר לקנות שחקנים, בארסה יודעת שיש על מי להישען. העונה האחרונה היא דוגמא מעולה לכך. מעבר לעלייתו של לאמין יאמאל, חזינו העונה בפאו קובארסי, שבגיל 17 הצליח לייצב הגנה שספגה כמעט כל משחק, הקטור פורט שהראה ניצוצות העונה שנקרא לדגל, וכמובן פרמין לופז שכבש כבר 8 שערים העונה מעמדת הקישור. שחקנים נוספים שצפויים להתקדם בקרוב הם פאו פרים ומארק ברנאל, שני קשרים אחוריים צעירים שעתידים למלא את העמדה שהכי נואשת לחיזוק בקבוצה הראשונה, ומיקאיל פיי הבלם הסנגלי שמרשים מאוד במדי קבוצת המילואים.

2. שחקנים ששווים כסף:

סיבה שניה ולא פחות חשובה, גם היא קשורה למצב הכלכלי, היא שלברצלונה יש כרגע הרבה מאוד שחקנים סחירים. כלומר כאלו ששווים די הרבה כסף. נכון, יהיה קשה לוותר על שחקן כמו דה יונג או על בלם על כמו אראוחו או קונדה, אבל העובדה שיש לברצלונה יכולת למכור במקרה חירום, היא חשובה וחיונית מאוד למועדון.

ה-11 המוערכים ביותר של בארסה לפי transfermarkt:

בנוסף לשחקנים האלו, יש כמובן גם את פרמין לופז, פראן טורס, רוברט לבנדובסקי ופאו קובארסי העולה. גם מיקאיל פיי מבארסה אתלטיק מבוקש מאוד ברחבי אירופה. כך שלמרות ההגבלות – לברצלונה יש שחקנים ששווים כסף. והרבה.

3. יש מאמן, הפרוייקט נמשך:

צ’אבי הרננדז היה חלומו של כל אוהד ברצלונה לעמדת המאמן. מהרגע שעזב ב-2015, ועד שהגיע לקבוצה לפני שתי עונות וחצי. הקדנציה של צ’אבי נפתחה בסערה, ובארסה חילקה רביעיות לקבוצות-על כמו ריאל ואתלטיקו מדריד, נאפולי ובילבאו. בעונה שלאחר מכן, צ’אבי סיים עם זכייה באליפות ועם הגנת-על שממעטת לספוג. בעונה הנוכחית, הצליח צ’אבי להחזיר את הקבוצה לשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות. לכאורה, הישגים נהדרים. רק שבברצלונה האוהדים רוצים דרך לא פחות מהתוצאה, וכשאחד מאלה לא מגיע – התקשורת הרעילה של ברצלונה שולפת סכינים. צ’אבי כבר נכנע ללחצים והודיע על עזיבה, אך בשבועות האחרונים שינה את דעתו ולבסוף החליט להישאר ולהמשיך בפרוייקט. בלי קשר ליכולתו של צ’אבי כמאמן, אוהדי בארסה צריכים להיות מעודדים מההחלטה הזו, כי לראשונה אחרי שנים רבות, אולי לראשונה מעידן פפ גווארדיולה, סוף סוף יש אמון בפרוייקט מסודר ויציב במועדון הלחוץ בעולם.

4. לאמין ימאל:

קצת מצחיק שילד שעוד לא חגג 17 הוא אחת הסיבות לאופטימיות באחד המועדונים הגדולים בעולם. אבל היגיון לחוד ומציאות לחוד במקרה המיוחד הזה. לאמין ימאל היה בעונה החולפת האור שבקצה המנהרה, במשחקים רבים היה נראה כי הוא היחיד שמסוגל ליצור יש מאין. לילד הזה מצופה גדולות, ונקווה שלא יהיו פציעות שיעצרו אותו כמו במקרה של אנסו פאטי. לאמין רשם העונה במדי הקבוצה הבוגרת 6 שערים ו-9 בישולים ב-46 משחקים, כמובן אין צורך לציין שאף שחקן לא עשה זאת לפני גיל 17 ב-5 הליגות הבכירות.

הסטטיסטיקה של לאמין בעונת הבוגרים הראשונה שלו:

5. בארסה זו לא רק קבוצה, זה מותג:

היכולת של בארסה לייצר כסף היא פנומנלית. נכון, המועדון בחובות. נכון, הוא צריך לייצר הכנסות גבוהות מאוד על מנת להיות מסוגל לרכוש ולרשום שחקנים. אבל נראה שבארסה מסוגלת להסתדר עם העניין הזה. כבר נאמר בעבר על ידי גורמים בכירים במועדון – כי אם זו לא הייתה בארסה, המועדון כבר היה פושט רגל. כבר דובר רבות על מורשת ברתומיאו והזוהמה שהוא השאיר אחריו במועדון, אבל בארסה הראתה שהיא עדיין מסוגלת לייצר ולהנחית שחקנים. דוגמאות טובות הם רוברט לבנדובסקי ואילקאי גונדואן, שויתרו על הרבה כסף כדי ללבוש את מדי הבלאוגרנה. דוגמאות טובות אפילו יותר הם שחקנים כמו פדרי, אראוחו ופרנקי, שחקנים שנמצאים בשיא הקריירה ולכאורה היו יכולים להצליח ולפרוח בכל מועדון שרוצה אותם, אבל הם מתעקשים להישאר בקטלוניה. מכירת חולצות, איצטדיון ענק וחדיש ושחקנים שמחוברים לסמל הזה, ועוד הרבה דברים טובים – הם אלו שבסופו של דבר, כך אני מאמין, יוציאו את ברצלונה מהבוץ.

ושלא תטעו. יש המון, אבל המון מה לשפר. מהמנטליות הקלוקלת דרך הכושר הפיזי הרופס ועד לגיבוש שנראה שלא קיים בחדר ההלבשה. אם זה צ’אבי שיצטרך להעז יותר, להיות יותר יוזם במשחק ופחות מגיב לו, ואם זה השחקנים שחייבים להפגין יותר רעב ורצון, עד ההנהלה שחייבת אבל פשוט חייבת לקבל החלטות טובות יותר. ועם כל מה שטעון שיפור, אין ספק שאם יש מועדון אחד שיכול לצאת מתהום כזו – זה המועדון מבירת קטלוניה.