הטירוף מתחיל | הכירו את גביע הליברטדורס

בין כריסטיאנו רונאלדו שמעיר לחיים את ליגת האלופות האסיאתית לליונל מסי שמחייה את ליגת האלופות הצפון אמריקאית, יש עוד טורניר הרבה יותר גדול ויותר משמעותי מאלו של אסיה וצפון ומרכז אמריקה גם אם רונאלדו ומסי משחקים בהם. בשלושה באפריל יצא לדרך גביע הליברטדורס – ליגת האלופות של דרום אמריקה.

גביע הליברטדרוס הוא פשוטו כמשמעו – ליגת האלופות של דרום אמריקה. כדי להכיר את הטורניר ולהיות מוכנים לתחילתו בשלושה באפריל צריך לצלול אל ההיסטוריה הקסומה שלו. הטורניר משוחק באופן רשמי החל משנת 1960 אבל כמו בליגת האלופות של אירופה, שלפני כן היתה גביע אירופה לאלופות, גם לליברטדורס היה גלגול קודם בשם אליפות אמריקה הדרומית לאלופות והוא שוחק החל משנת 1948. באותה התקופה הטורניר לא היה מאוד מסודר וכמובן ששיחקו בו מעט קבוצות, בדרך כלל רק אלופות הכדורגל ממדינות היבשת. בשנת 1960 טורניר גביע הליברטדורס הוקם בתצורה קצת יותר מסודרת – בשם גביע אמריקה לאלופות. הטורניר הוקם כקונטרה הדרום אמריקאית לטורניר גביע אירופה לאלופות שהוקם חמש שנים קודם לכן. החל משנת 1965, הטורניר נקרא באופן רשמי גביע הליברטדורס, על שם משחררי מדינות אמריקה הדרומית שהביאו את מדינותיהן לעצמאות.
גביע הליברטדורס עומד כפסגת הכדורגל הדרום אמריקאי המשלב היסטוריה, תשוקה וכישרון. הוא משמש כבמה שבה מדינות מתאחדות, ומציגות את העושר, האופי והיופי של תרבות הכדורגל הדרום אמריקאית. מעבר לגבולותיו, הטורניר שובה את העולם ומושך את תשומת הלב העולמית למיומנות הגולמית והעוצמה של הכדורגל הדרום אמריקאי כשמשם התפרסמו לשאר העולם כמה מהקבוצות המפורסמות ביותר עד היום כמו: אינדפנדייטה, בוקה ג’וניורס, ריבר פלייט, פניארול, סאו פאולו, אולימפיה ועוד… עם כל משחק, הטורניר נוגע ומגשים חלומות ושאיפות של מיליונים. גביע הליברטדורס לא רק מכתיר אלופות אלא גם מטפח תחושת שייכות וגאווה, ומשאיר חותם משמעותי על המרקם של הכדורגל הדרום אמריקאי והעולמי כאחד.

בדרום אמריקה, קבוצות מעפילות לגביע הליברטדורס בדרכים שונות כמו זכייה באליפויות מקומיות או סיום במקום גבוה בליגה. עם זאת, לפרו ולאקוודור יש פורמטים ייחודיים להעפלה. הטורניר בנוי באופן קלאסי. כלומר, שמונה בתים של ארבע קבוצות כל אחד. שתי הקבוצות הראשונות מכל בית עולות לשלב הנוקאאוט, בעוד הקבוצות שמסיימות את דרכן במקום השלישי, נושרות לגביע סודאמריקנה (השני בחשיבותו ביבשת) והקבוצות שבמקום הרביעי מודחות. מספר הקבוצות שיעפילו לטורניר מכל מדינה תלוי בדירוג של התאחדות הכדורגל שלהן. בטורניר הנוכחי ובאופן כללי בשנים האחרונות, יש לארגנטינה 5 קבוצות, ברזיל 7, צ’ילה 4, אורוגוואי ואקוודור 3 כל אחת, בעוד שלבוליביה, קולומביה, פרגוואי, פרו וונצואלה יש 2 קבוצות לכל אחת.

כמו בכל ליגה או טורניר כדורגל, גם לליברטדורס יש את האגדות שלו. בניגוד למה שקופץ באופן אוטומטי לאוהד הכדורגל הפשוט לראש, שיאנית הזכיות היא לא בוקה ג’וניורס, לא ריבר פלייט, לא פאלמיירס ולא סנטוס. זוהי אינדפנדייטה הארגנטינאית שזכתה בטורניר 7 פעמים, הפעם האחרונה הייתה ב-84′. שאר הזוכות המרכזיות של הטורניר לאורך ההיסטוריה הן: בוקה ג’וניורס, פניארול, ריבר פלייט ואסטודיאנטס. ללא ספק יש שליטה ארגנטינאית. מבחינת כיבוש שערים, מלך השערים של הטורניר לאורך ההיסטוריה הוא אלברטו ספנסר האקוואדורי/אורוגוואי שכבש 54 שערים ב-87 הופעות במפעל. ספנסר רושם את השיא הזה במדי שתי קבוצות – ברצלונה גוואיאקיל מאקוואדור והקבוצה בא הוא כיכב רוב הקריירה שלו, פניארול מאורוגוואי איתה גם זכה 3 פעמים במפעל. מיד אחרי ספנסר ברשימת כובשי השערים המובילים, מופיעים: פרננדו מורנה האורוגוואי עם 37 שערים ב-77 הופעות, פדרו רוצ’ה האורוגוואי גם כן, עם 36 שערים ב-88 הופעות ודניאל אונגה הארגנטינאי עם 31 שערים ב-47 הופעות במפעל. כאן יש דווקא שליטה אורוגוואית. בעניין שיא ההופעות במפעל אז השיאן הוא אבר הוגו אלמיידה הפראגוואי שהופיע 113 פעמים בין השנים 1973 ל-1990 והוא עושה זאת במדיה של קבוצה אחת בלבד, אולימפיה מפראגוואי.

 

גביע הליברטדורס הוא עדות לרגש, לכישרון הגולמי ולאקשן האינטנסיבי שמגדירים את הכדורגל הדרום אמריקאי. מאז הקמתו ב-1960 ועד למעמדו הנוכחי כתחרות היבשתית החשובה ביותר, הטורניר משדר תשוקה ולהט שאין שני להם בכל עולם הכדורגל. הוא משמש שלב בו מתגשמים חלומות של עמים ובו שחקנים הופכים לאגדות. דרך הפשטות וההיסטוריה העשירה שלו, גביע הליברטדורס מציג את החוסן והנחישות של קבוצות שמתחרות על התהילה כשלכל אחת מהן הצגה משלה של מתח והתרגשות. בטורניר הזה כשרונות כדורגל לא רק מוצגים לרוואה לעולם, אלא גם מתחשלים ביכולת כדורגל גבוהה ויצירתית, כאשר השחקנים הטובים ביבשת נאבקים על התהילה. מהניצחונות האייקוניים של מועדונים אגדיים כמו אינדפנדיינטה, פאלמיירס ופניארול ועד לביצועים מעוררי כבוד של שחקנים כמו אלברטו ספנסר, ניימאר וגאביגול. בין הניצחונות במהלך השנים, גביע ליברטדורס מכיל את הרוח המתמשכת של הכדורגל הדרום אמריקאי, שבו כל בעיטה בכדור נושאת את משקל ההיסטוריה של כל מדינה וכל קבוצה. בסופו של דבר, זה לא רק סיפור על ניצחון או הפסד, אלא סיפור על מסע הריגוש של המשחק, שאגות הקהל, והרוח הבלתי ניתנת לשליטה שמניעה את התשוקה של אוהדי כדורגל ברחבי דרום אמריקה ומחוצה לה.

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    ממש אחלה של כתבה

  2. שון כותב

    חחח איך אני אוהב את קפיטאן הזה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן