קצת כמו באותו סרט מפורסם בכיכובו של ג’ים קארי, כל המצלמות והזרקורים מכוונים אל אדם אחד בפרמיירליג – ארלינג “החריג הנורבגי” האלאנד.
הכל סובב סביב החלוץ האימתני של אלופת אנגליה ואירופה.
אם יש במאי ותסריטאי לכדורגל האנגלי, ארלינג האלאנד הוא ללא ספק הכוכב הראשי.
הנתונים שלו מאז שהצטרף למנצ’סטר סיטי הם מפלצתיים. חריגים.
79 שערים ו 15 בישולים ב 83 משחקים.
משמע, מעורבות של 94 שערים לאורך הקדנציה עד כה.
זה מעורבות ב 1.13 שערים למשחק.
שלא תטעו, המספרים של האלאנד בבורוסיה דורטמונד היו לא פחות חריגים.
86 שערים ו 23 בישולים ב 89 משחקים.
מעורבות של 109 שערים לאורך הקדנציה ההיא ומעורבות של 1.22 שערים למשחק.
זה פסיכוטי. לא פחות.
אך ככל שצוללים אל הנתונים המתקדמים של הנורבגי מגלים שמדובר בחריגה שפותחה במעבדה.
שחקן שהונדס בכדי להיות מכונת שערים ותו לא.
אין לו עניין בלהיות חלוץ שלם סטייל כרים בנזמה או לואיס סוארס ואין לו גם את התכונות האלו כלל.
האלאנד פותח בכדי לכבוש.
אפשר לראות זאת לדוגמא במשושה האחוזונים של הנורבגי.
בכל הקשור לבעיטות לשער וכיבוש שערים הוא באחוזון 100. מושלם. הטוב בעולם.
אך בכל הקשור לשאר הפרמטרים של עזרה להגנה או יצירת מצבים או חס וחלילה מעורבות בבילדאפ, אין האלאנד. הוא כמעט ולא קיים.
אחוזון 49 במאבקי אוויר, שזה בסדר יחסית.
אחוזון 24 ביצירת מצבים – לצורך ההשוואה, פיל פודן נמצא באחוזון 86, רודרי נמצא באחוזון 76 והבלם רובן דיאש נמצא באחוזון 34.
הבלם של פפ תורם יותר ליצירת מצבים מאשר החלוץ הראשי.
אחוזון 4 בפעולות הגנתיות – לצורך ההשוואה דוקו באחוזון 38 אך מעניין לראות שגם קווין דה בריינה נמצא באחוזון 4 כמו הנורבגי.
אחוזון 2 בנגיעות בכדור – זה נמוך בצורה מגוחכת. זה מראה על שחקן שכמעט ולא תורם דבר למשחק חוץ מהדבר הקריטי ביותר – השערים.
האלאנד נהנה מהאיכות האדירה שסביבו ומהשיטה שנועדה בעצם לעבוד בשבילו.
משחק העמדות של מנצ’סטר סיטי בנוי על הנעת כדור איטית סביב רחבת היריבה עד אשר מוצאים פרצה, ובדרך כלל, בסוף המסדרון הפרוץ נמצא האלאנד.
את העונה שעברה האלאנד סיים עם 36 שערי פרמיירליג ביחס המרה של 29% – משמע, כל בעיטה שלישית שווה שער.
העונה ישנה ירידה קלה ביחס ההמרה של הנורבגי שרשם עד כה 17 שערי פרמיירליג ביחס המרה של 20% – משמע כל בעיטה חמישית שווה שער.
הוא עדיין מגיע למצבים שלו, אך החדות לא הייתה כמו בעונה שעברה, ולראייה גם נתונים השערים המתקדמים.
את העונה שעברה האלאנד סיים עם מינוס 3.24XG – משמע הוא כבש 3.24 שערים יותר ממה שהיה אמור לכבוש, בזמן שהעונה נתון השערים המתקדמים של האלאנד עומד על פלוס 4.27 שערים, משמע הוא כבש 4.27 שערים פחות ממה שהיה אמור לכבוש.
בצורה אבסורדית, זו בשורה טובה למנצ’סטר סיטי, כי כאשר האלאנד יחזיר את אחוזי החדות הבודדים שאבדו לו, והוא יחזיר, הקבוצה תכבוש יותר שערים, וזו כאמור בשורה טובה כשמתקרבים לשלבים הקריטיים ביותר של העונה.
האלאנד הוא חיית רחבה, כפי שאפשר לראות ממפת השערים שלו בפרמיירליג.
הוא חי את רחבת היריבה ומשם הוא הכי קטלני שיש – חלוץ מטרה טהור.
התקרה של האלאנד היא אולי הגבוהה ביותר בעידן הנוכחי.
אין אף שחקן שקרוב אליו בכל הקשור להתמחותו הראשית – כיבוש שערים.
אך מצד שני, האומנות הנפלאה הזו של האלאנד, פוגעת בו במעט בכל הקשור לתודעת הציבור ודעת הקהל.
לא מעט אוהדי כדורגל וגם פרשנים שונים מדברים על “אומנות הדחיקה” ועל שחקן חדגוני שמסתובב לו ברחבה וממתין לדחיקה הבאה, וזה נאמר בעיקר כי הדור האחרון של אוהדי ופרשני הכדורגל גדל על טיטאנים כגון לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו שידעו לעשות כמעט כל פעולה על המגרש.
האלאנד לא שם. זה לא תפקידו. כאמור, הוא לא שחקן ההתקפה השלם שהיה כריסטיאנו רונאלדו או השחקן הטכני המושלם שהיה לאו מסי.
קצת כמו שהוא המרכז ההתקפי של מנצ’סטר סיטי, ארלינג האלאנד הוא בעצם “סנטר” כדורגל, מלשון Center ממשחק הכדורסל.
השאקיל אוניל של הכדורגל המודרני.
שימו אותו מתחת לסל, תזינו אותו בכדורים, והוא יחזיר לכם כמות לא הגיונית של שערים, על הראש ועל הגוף של הבלמים.
ארלינג האלאנד הוא חריג. יחיד ומיוחד. וייחודי.
הטוב בעולם במה שהוא יודע לעשות הכי טוב.
לכבוש שערים.
מפלצת
איזה שחקן משוגע
השחקן הטוב בעולם
תענוג של כתבה נסים, תודה.
בכיה לדורות שלא הצלחנו להחתים אותו והלך ליריבה העירונית, החלוץ הכי טוב בליגה בפער בלתי ניתן לאמוד!