Ballerz
הליגה הגרמניתהמגזיןניתוח טקטי

הקרם של הבוואריה | המועמדים לאימון באיירן מינכן

לאחר ההודעה על כך שתומאס טוכל יסיים את תפקידו כמאמן באיירן בסוף העונה, הבווארים עטים אחר המועמד המוביל שיכנס לנעליים שישאיר טוכל. על כן, נכיר את הפייבוריטים העיקריים לאימון הבווארים

יוני צמח

ההודעה על סיום תפקידו של טוכל הייתה אולי מוקדמת מדי. זוהי אמירה שנשמעת הרבה בקרב אוהדי באיירן בימים האחרונים. לאחר הכישלון בליגה ואובדן האליפות לראשונה מזה 11 שנים, היה ברור, לפחות בהתחלה, שמי שצריך לשלם את המחיר הוא המאמן תומאס טוכל. אלא שההצלחה היחסית בליגת האלופות, כאשר סיכוייה לזכות בה ממשיים מתמיד, נתנו לטוכל הזדמנות פז להציל את המוניטין הרע שלו מהעונה הנוכחית. הקולות המהוססים הללו של אוהדי באיירן מגיעים גם משום שהמועמדים להחליף את טוכל, אינם זוהרים במיוחד. האוהדים כמובן אינם מצפים למאמן-על כגון פפ או קלופ, אבל הם חושבים שהם ראויים למועמד ראוי שיבנה זהות חדשה לבווארים. בכתבה נכיר בקצרה את המועמדים העיקריים לאימון הקבוצה וננסה להבין האם הם אלו שמתאימים לעמוד על הקווים במינכן בעונה הבאה.

ראלף ראנגניק

ראנגניק הוא המועמד המוביל להחליף את טוכל, על פי דיווחים בגרמניה בימים האחרונים. הלבט העיקרי של ראנגניק, לפי הדיווחים, הוא בדבר החזון של באיירן מינכן לשנים הקרובות ואיך הם חושבים שראנגניק עצמו יהיה חלק מהחזון הזה. למען האמת, הוא צודק בהחלט. הגרמני בן ה-65 הוא מאמן ותיק, כבר 40(!) שנה שהוא מאמן קבוצות שונות, רובן המוחלט מגרמניה. לגיטימי מאוד שראנגניק רוצה לדעת שהוא מגיע למקום שמכבד אותו ומאמין בדרך שלו. במילים אחרות, ראנגניק אינו רוצה להיות זה שמחמם את הכיסא לקראת המאמן הגדול הבא.

ראנגניק כאמור מאמן כדורגל כבר 40 שנים, כאשר הוא החל את קריירת האימון שלו אי שם ב-1983 בויקטוריה בקנאנג החובבנית. הוא המשיך לאמן קבוצות רבות בגרמניה, כאשר הוא פרץ לתודעה כשאימן את שאלקה בעונת 2004/05, איתה הגיע למקום השני בבונדסליגה. לאחר מכן, הוא עבר להופנהיים והעלה אותה מהליגה השלישית ועד לבונדסליגה. הוא חזר לשאלקה במרץ 2011 כדי להציל את העונה של ה”רויאל בלוז” והוא עשה זאת בענק. הוא הביא אותה למקום השלישי, הגיע איתה לחצי גמר ליגת האלופות ואפילו זכה בגביע הגרמני. ב-2012, רד בול לייפציג, אז קבוצה חדשנית, מינתה את ראנגניק למנהלה המקצועי, שם הוא עשה פלאים. הוא העלה את הקבוצה מהליגה הרביעית ועד לבונדסליגה, כאשר הוא אימן את הקבוצה בשתי קדנציות שונות: בעונת 2015/16 וגם בעונת 2018/19. בקדנציה האחרונה שלו, הוא סיים עם לייפציג במקום השלישי בבונדסליגה והגיע לגמר הגביע הגרמני. לראנגניק הייתה גם גיחה לא מוצלחת במיוחד במנצ’סטר יונייטד בשלהי 2021, כאשר היה ברור מההתחלה שראנגניק ויונייטד לא מסתדרים כל כך טוב. כיום, ראנגניק הוא מאמן נבחרת אוסטריה ויוביל אותה ביורו הקרוב.

הדעות על ראנגניק חלוקות – מצד אחד, מדובר באחד המאמנים הותיקים והמנוסים כיום בגרמניה, שמכיר את הכדורגל הגרמני על בוריו. מצד שני, ראנגניק הוביל בעיקר קבוצות קטנות להישגים גדולים ביחס אליהן, אך מעולם לא עמד על הקווים בקבוצה בסדר גודל של באיירן מינכן, שמבחינתה עונה ללא אליפות היא כישלון מוחץ. אוהדי באיירן אינם רוצים שראנגניק יגיע, בעיקר בגלל הקשר שלו ללייפציג ובשל העובדה שהוא אחד הגורמים המרכזיים בהצלחה של הקבוצה המזרח-גרמנית. אוהדי הקבוצה מפחדים שקבוצתם תעבור “לייפציגזציה” ותהפוך אף היא לקבוצה שהרגש והמסורת בה נשכחים אל מול הכסף הגדול. אם נתעלם לרגע מחששות האוהדים, ראנגניק אכן אינו הוביל קבוצה גדולה בעבר ולא יודע להתמודד עם לחץ לזכייה בתארים. אך למרות זאת, לראנגניק יש מוניטין גם בפיתוח צעירים, כאשר תחת הדרכתו גדלו שמות כמו מנואל נוייר, טימו ורנר, מרסל סביצר ועוד. מעבר לזה, ראנגניק מוערך מאוד בגרמניה ומאמנים רבים שואבים ממנו השראה, כמו גם תומאס טוכל ויורגן קלופ. האחרון אף התבטא כאשר ראנגניק חתם במנצ’סטר יונייטד ואמר: “מגיע לאנגליה אדם טוב ומאמן יוצא מן הכלל. ההגעה שלו ליונייטד היא חדשות רעות לכל שאר קבוצות הפרמייר ליג.”

טקטית, ראנגניק הוא אבי ה”gegenpressing”, השיטה שקלופ משתמש בה בליברפול. בקצרה, שיטת המשחק הזו דוגלת בלחץ מוגבר לאחר איבוד כדור על מנת לזכות בו שוב, במקום לסגת לאחור ולהתכונן להתקפת היריבה. השיטה נותנת לקבוצה לחטוף את הכדור פעם נוספת עוד מלפני שהקבוצה היריבה מספיקה לחשוב כיצד היא רוצה לייצר את ההתקפה שלה. מעבר לזה, קבוצותיו של ראנגניק מאופיינות בארגון מופתי על המגרש, ככה שכל שחקן נמצא בעמדה שלו והקבוצה עצמה נעה כמעין יחידה אחת. על כן, יהיה מעניין לראות את הכדורגל שלו בא לידי ביטוי עם מוסיאלה וסאנה, שני שחקנים שזזים לכל מקום ומכל מקום, אך כמובן שהקבוצה תשתנה בהתאם לדרישותיו של הגרמני.

רוברטו דה זרבי

ממאמן ותיק ומנוסה, אנו מגיעים למאמן יחסית צעיר, רק בן 44, אך כבר הספיק להטביע את חותמו בכדורגל העולמי. החוזקה של דה זרבי היא בחדשנות שהוא מביא איתו והעובדה שמחשיבים אותו ברחבי אירופה למאמן העתיד של הכדורגל האירופי. האיטלקי פרץ לתודעת הכדורגל כאשר אימן את סאסוולו מ-2018 עד 2021, שם הוא הביא לראשונה את פילוסופיית הכדורגל הייחודית שלו, עליה תוכלו לקרוא בהמשך, אשר בזכותה הקבוצה סיימה בשמינייה הראשונה באיטליה. הישג נאה ביותר לקבוצה שעלתה לסרייה א’ לראשונה רק בשנת 2013. לאחר ההצלחה בסאסוולו, הוא עבר לשחטאר דונייצק ומשם לברייטון, שם הוא פורח אפילו יותר. את ברייטון הוא הוביל בעונה שעברה לגמר הגביע האנגלי ולמקום השישי אשר העניק ל”שחפים” הופעה ראשונה אי פעם בטורניר אירופי. בהנהגתו, ברייטון הפכה לחממת צעירים, כאשר שיחקו תחתיו בין היתר אלכסיס מקאליסטר, דניז אונדב ולאנדרו טרוסאר. ברייטון קיבלה מקום של כבוד בליגה האנגלית, ולמרות עונה לא מזהירה, העתיד שלה נראה ורוד ביותר.

מועמדותו של דה זרבי לבאיירן נמצאת באוויר כבר כמה חודשים, בדרך כלל כאופציה שנייה. פעם אחת הוא היה אופציה שנייה לצ’אבי אלונסו, שנשאר בלברקוזן. בפעם אחרת הוא היה האופציה השנייה ליוליאן נגלסמן, שהאריך חוזה בנבחרת גרמניה והנה, גם עכשיו הוא האופציה השנייה לראלף ראנגניק. אך אל לנו להתבלבל, יש סיכויים סבירים שנראה את דה זרבי על הקווים בבוואריה בעונה הבאה. למרות הדיווחים הרבים על ראנגניק, יש לקחת בחשבון את האוהדים, שמעדיפים שטוכל יישאר מאשר שראנגניק יגיע. כידוע, לאוהדים לעתים יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות של הקבוצה שלהן. רוב האוהדים לא מכירים היטב את דה זרבי, ואלו שכן בעיקר נרתעים מחוסר הניסיון שלו. האוהדים יודעים שמאמן שזוכה לאמן את האימפריה הגדולה בגרמניה חייב להיות בעל מוניטין והישגי, וזה דבר שקשה להגיד על דה זרבי. עם זאת, הכדורגל החדשני שלו יכול להביא לבאיירן זהות חדשה וצעירה יותר. אמנם אין לו הישגים משמעותיים עדיין, אך דה זרבי נראה כמו הדבר הבא בכדורגל העולמי.

מבחינתה טקטית, כאמור הכדורגל של דה זרבי הוא חדשני, אשר מבוסס בעיקר על התקפה. לא נפרט פה את כל התורה של המאמן האיטלקי, אבל ננסה לזקק את זה לכמה משפטים שמסבירים על קצה המזלג את הפילוסופיה של דה זרבי. דה זרבי מאמין בהחזקת כדור ושליטה בקצב המשחק. אי לכך, הקבוצות שלו סבלניות, ונותנות לקבוצה היריבה להתאמץ. הקבוצות של דה זרבי אינן עולות להתקפה במהירות, הן מחכות בסבלנות לפתח שיאפשר מצב מסוכן. הוא מאמין במשחק מסודר, בעיקר כזה שהולך דרך מרכז השדה. דה זרבי רוצה לשלוט קודם כל במרכז המגרש, משום שמבחינתו מדובר במנוע שמניע את המשחק: הקישור שולט בקצב, ובהנעת הכדור שבסוף יוצרת את מצבי ההבקעה. בנוסף, דה זרבי מאמין בלהזמין את הלחץ מהקבוצות היריבות. הוא רוצה להוציא אותן מאזור הנוחות שלהן ושהן ילחצו את הקבוצה שלו, כי כך האחרונה יכולה לצאת להתקפות מעבר שהקבוצה היריבה לא מוכנה אליהן.

ייתכן שדה זרבי מתאים לבאיירן אף יותר מראנגניק, על אף חוסר הניסיון שלו. סגנון המשחק הייחודי שלו בתוספת הכישרון של באיירן, יכול לייצר את אחת הקבוצות הטובות באירופה. דה זרבי נחשב בעיני רבים לשם הגדול הבא בקרב מאמני הכדורגל. יורגן קלופ, כפי שהחמיא לראנגניק, ידע להחמיא גם לדה זרבי,: “אמרתי לדה זרבי שימשיך לשנות את פניו של עולם הכדורגל. אני מעריך מאוד את מה שהוא עושה.”

 

כמו שראינו, האופציות של הבווארים אינן נוצצות כמו שחשבנו שיהיו לקבוצה כמו באיירן מינכן. מדובר בשני מועמדים שעדיין לא הוכיחו את עצמם ברמות הגבוהות, והובילו בעיקר קבוצות קטנות להישגים לא צפויים. אך למרות זאת, העידן החדש שבאיירן מינכן נכנסת אליו מצריך גם שינוי בגישה שבה מוצאים מאמן. אם לבאיירן לא הצליח עם מאמן מנוסה ובעל קבלות כמו תומאס טוכל, אולי הגיע הזמן לשנות גישה שנותנת הזדמנות למאמנים שטרם התנסו ברמות הגבוהות. אחרי הכל, כל מאמן התחיל כחסר ניסיון וצבר אותו עם השנים. כך או כך, העונה הבאה של באיירן מינכן, עם כל מאמן שלא יהיה, תהיה מרתקת ביותר.

אולי תאהב גם עוד מהמחבר
3 תגובות
  1. עומר כותב

    מה רע בפליק vol.2?

  2. אלון פיאלקוב כותב

    יוני, כתבה נהדרת, תודה

  3. דוד כותב

    מבאס אותי מה שקורה בבאיירן, נראה שגם בעונה הבאה לא נהיה בטופ האירופאי (סיטי ומדריד) ולכן נקווה שאיכשהו נחולל נס וניקח את האלופות השנה, שתהיה קצת נחת וקרדיט לעונות הקרובות.

    חייבים את פליק, אין עוד אופציה נורמלית.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן