ריאל מדריד רשמה אמש את ניצחונה הרביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות במשחק שהרגיש קל. ממש קל.
למרות ששיחקה ג’וד בלינגהאם, שכבש עד לאותו משחק 3 שערים, משמע 50% מסך שערי הקבוצה בליגת האלופות העונה, ריאל מדריד טיילה על הדשא.
שערים נהדרים של בראהים דיאס, ויניסיוס ג’וניור ורודריגו קבעו את תוצאת סיום המשחק.
המשחק יכול היה להתפתח אחרת אילולא עצירת הפנדל של לונין בדקה השישית למשחק, אך אחרי דקות פתיחה קצת מהוססות, ריאל מדריד חזרה לשלוט בקצב.
וריאל מדריד לא רק שלטה בקצב אלא רקדה על הדשא.
למשך דקות ארוכות האוהדים בברנבאו ראו קבוצה שנהנית מכל רגע.
עם עקבים של טוני קרוס, חילופי מקומות ביציאה קדימה, עם מסירות קצרות ומהירות שלעיתים רואים רק במשחקי הוידאו.
כדורגל שמח והתקפי ללא הפסקה.
אז למה זה לא קורה יותר מדי בלה-ליגה?
במילה אחת: שטח.
או כפי שהסביר לוצ’יאנו ספאלטי, מאמנה האיטלקי של נאפולי בעונת האליפות שעברה:
“מערכים כבר לא קיימים בכדורגל, זה הכל על השטחים שנותרים ע”י היריבה. אתה חייב למהר לזהות אותם ולדעת מתי הרגע הנכון להכות, לאזור אומץ להתחיל את המהלך גם כשלוחצים.
אין יותר תבניות טקטיות. השטחים כבר אינם בין הקווים, אלא בין השחקנים. המיומנות היא למצוא אותם. אני מסכים לגבי התפתחות של תבניות טקטיות, אבל הייתי אומר שהמיומנות היא במניפולציה על היריבה כדי ליצור שטחים במקום פשוט למצוא את השטח.”
ועכשיו ההסבר הפשוט.
בליגה הספרדית כמעט ואין שטח.
קחו לדוגמא את השער הזה של ג’וד בלינגהאם נגד אלמריה.
תראו כמה נמוך וצפוף קו ההגנה של היריבה.
זה לא רק קו הגנה צר מאד זה גם קו הגנה דחוס מאד עם 9 שחקנים יריבים בתוך ה 25 מטר האחרונים של המגרש.
ולעומת זאת, תראו את קו ההגנה של בראגה אמש בשער הראשון של ריאל מדריד.
אפשר לראות כמה גבוה יחסית עומדים השחקנים האחרונים של בראגה. באותה הנקודה עמדו הקשרים של אלמריה.
ואפשר לראות את הרווח שבים הקשרים והמגנים והחלל הפנוי בו אפשר לנוע.
סיבה נוספת עליה אפשר להרחיב אמש זה חסרונו של ג’וד בלינגהאם.
בדיוק כמו בשער שלו נגד אלמריה, בלינגהאם הוא הראשון שעושה תנועה לרחבה, משמע, הוא הראשון לכבוש את השטח הפנוי.
בניגוד אליו, בראהים דיאס הוא שחקן של כדור לרגל, כזה שלא מחפש את השטח והתנועה ללא הכדור אלא כזה שאוהב לנהל את המשחק ולנוע עם הכדור.
דיאס היה נפלא אמש!
זה לא רק השער, אלא התחושה שיש שחקן שרוצה את הכדור ויודע לתת מימד נוסף של יצירתיות, מה שחסר מדי פעם לריאל מדריד.
קרלו אנצ’לוטי הראה אמש כמה הוא מעריך את דיאס אחרי החילוף עם חיבוק אבהי, ואין ספק שהמשחק אמש מוסיף למאמן האיטלקי עוד כוח התקפי.
וכך, ללא בלינגהאם, רודריגו היה זה שנע לא פעם לעומק, מה ששינה במעט את תבנית המשחק של ריאל מדריד.
אפשר היה לראות את הפער בגישות בין קבוצות הלה-ליגה לשאר אירופה גם בשער השני.
הפעם ריאל מדריד בהתקפת המעבר, ושוב בראגה מעניקה שטח.
שם המשחק זה שטח.
ויניסיוס נע לו בחופשיות במרכז, ואלוורדה מושך ימינה שחקן, דיאס מושך שמאלה שחקן, ויוצא מצב שריאל מדריד מגיעה די מהר לשטח המסוכן כשהיא באחד על אחד.
בראגה באה “לשחק כדורגל”, ולכן בראגה נענשה.
זרקור על היהלום
זכינו לראות אמש ילד שאני אישית מאד מתלהב מיכולותיו.
אני מדבר כמובן על ניקו פאז הארגנטינאי.
ב 13 דק’ על המגרש פאז רשם:
- 19 נגיעות בכדור
- 8/9 מסירות מדויקות (89%)
- 4/5 דריבלים (הכי הרבה על הדשא!)
- תיקול אחד מוצלח
הקשר המרכזי (1.85 מטר) הראה אמש שיש לו יכולות מיוחדות.
הוא קרא נפלא את המשחק, הראה עירנות הגנתית ברמה מאד גבוהה, הפגין טכניקה נהדרת בכל הקשור לטיפול בכדור ונע על המגרש בצורה מרשימה – עם הכדור ובלעדיו.
ניקו בן ה 19 החל את הקריירה כבלם, וככל שהתפתח כשחקן הוחלט לקדם אותו במעלה המגרש.
הוא שיחק גם בתפקיד שחקן הכנף, הקשר ההתקפי וכאמור בתפקידו העיקרי כעת – הקשר המרכזי.
לניקו יש 8 שערים ו 4 בישולים ב 33 משחקים במדי ריאל מדריד קאסטייה, והוא נחשב לאחד הכשרונות המעניינים ביותר במדריד.
את הניצוצות שלו מאמש, תוכלו לראות בסרטון המצורף.
ברהאים היה פשוט נפלא חבל שבלה ליגה רוב הקבוצות בונקר במקום לבוא לשחק כדורגל