ייזכר לדורות | בית”ר ירושלים 5 – 1 הפועל תל אביב

חמישייה עוצמתית, יצחקי מול אבוקסיס, הגנה, התקפה ואיסמעילה סורו אחד. במשחק מלא אמוציות, בית"ר ירושלים רשמה אמש את אחד הניצחונות המרשימים שלה בשנים האחרונות. 5 נקודות של אוהד צהוב-שחור.

זה היה ערב אדיר. ניצחון שאוהדי בית”ר לא זוכרים כמוהו. לא, זה לא היה משחק אליפות. זה גם לא היה גמר גביע. אבל זה היה משחק מלא אמוציות. משחק שהבטיח כמעט רשמית הישארות בליגה לקבוצה אחת, והוריד את הקבוצה השנייה מתחת לקו האדום. זה היה מפגש בין מי שעמד רק לפני חודשיים על הקווים של בית”ר, לבין ה’רוקי’ המוצלח שהחליף אותו. זה היה ‘מט’ מהדהד שהנחילו ברק יצחקי ושחקניו ליוסי אבוקסיס, ‘מט’ שייזכר לדורות.

1.”ההגנה הכי טובה היא ההתקפה”:

השינויים הראשונים והבולטים לעין שעשה ברק יצחקי בבית”ר ירושלים כבר במשחקו הראשון היו החזקת הכדור ומשחק הלחץ. כבר מהמשחק נגד מכבי נתניה היה ניתן לראות את השינויים שהטמיע המאמן החדש, שהלכו והשתפרו משבוע לשבוע. כבר 7 משחקים שבית”ר ירושלים מחזיקה בכדור יותר מהיריבות שלה, ברובם היא גם עוברת את ה-60 אחוזים. הלחץ הגבוה שהטמיע ברק יצחקי, גורם לבית”ר ירושלים לכבוש כבר בדקות מוקדמות. אמש בבלומפילד זה לקח 4 דקות בלבד עד שכדור קרן של ירדן שועה מצא את ראשו של אורי דהן שנגח את הראשון.

המערך שבו ברק יצחקי דבק, ה-4-3-3 הקלאסי, מוביל את ביתר ירושלים לשחק בעיקר בחצי של היריבה. השילוב בין 2 קשרים התקפיים לשלישיית התקפה חזקה מוביל פעם אחר פעם לטעויות של הגנת היריבה ולמצבים קורצים. אבל הדבר המשמעותי ביותר שהוא גורם לו זה שהמשחק מתנהל רחוק מהשער של בית”ר, או בעיקר רחוק מההגנה של בית”ר. ההגנה של הצהובים-שחורים לא השתדרגה משמעותית תחת ברק יצחקי. אורי דהן הוא לא סרחיו ראמוס וגרגורי מורוזוב לא הפך לקרבחאל, אבל המשחק של היריבות פשוט כבר לא מתנהל באזור שלהם – וככה הם נמנעים מלטעות.

עד כה העונה, ספגה בית”ר ירושלים 36 שערים ב-30 משחקים. 32 ספיגות הגיעו ב-23 המחזורים הראשונים, 4 בלבד ב-7 האחרונים. ושוב, ההגנה של בית”ר כמעט ולא השתפרה. הבלמים עדיין עושים טעויות ורושמים איבודים מיותרים, המגינים עולים יותר מידי ומשאירים חורים, אפילו מיגל סילבה עדיין לא חזר ליכולת השיא שלו. אבל כשהמשחק מתנהל רחוק מהשער – הטעויות כמעט ולא מורגשות. כשההתקפה עובדת כל כך טוב – ההגנה יכולה לחרוק.

2. איסמעילה סורו:

כשבקיץ האחרון ברק אברמוב התעקש על איסמעילה סורו – הוא ידע היטב למה. קרוב לחודשיים חיכו בבירה לקשר מחוף השנהב, וזה השתלם ובגדול. בהתחלה, זה היה נראה לא טוב. סורו הרבה לאבד, עשה לא מעט שטויות, והיה נראה שהוא לא מרוכז. אבל בחודשים האחרונים הוא נכנס לכושר – והפך לשחקן הכי חשוב במערך של בית”ר.

סורו עושה תפקיד של שני שחקנים, כשהוא משחק לבד בקישור האחורי. בכך הוא מאפשר את החלק ההתקפי שכולל גם את דור מיכה וגם את ירדן שועה. לצופה מהיציע, סורו נותן תחושה שהוא בכל מקום על המגרש. חוטף כדור ברחבה שלו, מוציא התקפות בחצי, מצטרף להתקפה ליד רחבת היריבה, הוא פשוט בכל מקום. היכולת של סורו מרשימה כבר תקופה ארוכה. למעשה, הוא השחקן הכי יציב בקבוצה. אמש הוא רק המשיך להרשים, כשרשם עוד משחק נהדר:

  • 90 דקות.
  • שער.
  • 61 נגיעות – מקום 3 בקבוצה.
  • 38/44 מסירות מדויקות – 86%.
  • 2/4 מאבקי קרקע מוצלחים (50%). 2/3 מאבקי אוויר מוצלחים (67%).
  • 3 הרחקות, 2 חסימות כדור, 4(!) חטיפות.

היכולת הטובה של סורו, חוץ מהתרומה ההגנתית המשמעותית, גם עוזרת כאמור לקבוצה ביכולת בניית המערך ההתקפי. בעבודה הקשה אותה הוא עושה במרכז המגרש הוא מאפשר לקבוצה ללכת קדימה. ללחוץ גבוה בלי לפחד מהוואקום שייווצר מאחור. סורו הוא הבורג המרכזי ביותר, זה שמחבר בין ההגנה להתקפה, וכשהוא עושה את התפקיד לבד – זה רק מרשים עוד יותר.

3. ההתקפה:

אם בהתחלה יצחקי חיפש את חלוץ ה-9 שלו, כשהוא מתלבט בין פריידי לדבוש, הרי שבמחזורים האחרונים הוא מצא את הנוסחה – מיירון ג’ורג’. מיירון ג’ורג’ הוא לא החלוץ הכי אסתטי, לעיתים זה אף נראה שהוא התבלבל במקצוע. גמלוני, עם כרס חמודה, מיירון ג’ורג’ מביא את כל הסיבות לצחוק עליו. חוץ מדבר אחד – מספרים.

ב-5 המחזורים האחרונים בהם פתח – כבש מיירון 4 שערים ובישל שער אחד. במקביל ניתן לראות את העלייה בגרף הדקות שלו, כשאמש הוא כבר רשם 79 דקות, מה שמעיד על השיפור בכושר הגופני שלו. מיירון הוא לא החלוץ הכי מהיר, אבל הוא חכם, הוא יודע לקרוא את המשחק, יודע איפה צריך להתמקם כדי שהכדור יגיע. ואז נכנס לפעולה האלמנט השני – החוזק. הגודל שלו, שמסב לו חיסרון בכל הקשור לטכניקה ולמהירות, הופך ליתרון עצום בכל הקשור לחוזק על שחקני ההגנה. הוא מנצח כמעט בכל מאבקי הקרקע והאוויר אליהם הוא נכנס, כשפעם אחר פעם הוא מפיל על הרצפה את שחקני ההגנה שמולו.

אבל היתרון של ג’ורג’ לא יכול להספיק לבד, הוא צריך שחקנים שמסוגלים למסור. וכאן נכנסים שלישיית שועה-יונה-מיכה. ירדן שועה רושם עונה שנייה ברציפות של מספרים אדירים. עם 12 שערים ו-8 בישולים ב-29 משחקים – ירדן שועה ממצב את עצמו כמלפפון החם ביותר בשוק הישראלי. אמש, הוא כבש שער נהדר וגם הוסיף בישול, אבל הוא רשם לא פחות מ-4 מסירות מפתח. פעם אחר פעם הוא מחלק לחבריו מתנות, מעדיף תמיד מסירה טובה על פני שער.

דור מיכה, שחזר לחיים תחת ברק יצחקי, ממשיך להיראות נהדר, ואמש הוא הוסיף 2 בישולים נוספים. מיכה גם סיים עם 3 מסירות מפתח ו-89% דיוק במסירות – מה שממצב אותו כשחקן המפתח בעונה הבאה של בית”ר ירושלים, בטח אם היא תהיה ללא ירדן שועה. עדי יונה אומנם לא כל כך הורגש במשחק אמש, אבל שורת הסטטיסטיקה שלו מרשימה לא פחות. 92% מסירות מדויקות, 2 מסירות מפתח, 5 מאבקי קרקע מוצלחים מתוך 6 נסיונות, 4 תיקולים ובישול אחד (השער החמישי) – כל אלו הופכים את יונה לעוד שחקן מרכזי בהתקפה של ברק יצחקי. וכשהמספרים ממשיכים להגיע – כל העיניים ממשיכות להיות מופנות כלפיו.

4. יוסי, קארמה איז א…

קשה עד בלתי אפשרי היה להתעלם מהמתיחות ששררה אמש בין אוהדי בית”ר לאיש על הקווים של הפועל תל אביב – יוסי אבוקסיס. המאמן, שנפרד מהבירה בטריקת דלת ועבר ליריבה השנואה ביותר, היה מרכז האירוע. מאז שנחת בהפועל הקבוצה שלו לא מרשימה בלשון המעטה. ממעטת לכבוש, משיגה נקודות בקושי, ומדשדשת בתחתית. בעוד הקבוצה של אבוקסיס שוקעת – הספינה של ברק יצחקי התייצבה, ואף הצליחה לעלות על דרך המלך. אוהדי בית”ר ציפו לניצחון, כזה שיוריד את האדומים מתחת לקו, ויהווה נקמה על ה’בגידה’ של המאמן. אבל לחמישייה מהדהדת כזו – הם לא ציפו אפילו בחלום. המשחקים בין בית”ר להפועל אף פעם לא היו רגועים, הם תמיד היו מעבר למה שקורה על הדשא. אבל המשחק אמש היה על הרבה יותר מזה. הוא היה משחק על יריבות ארוכת שנים, משחק על כבוד, משחק על דרך, משחק על אופי. ובמשחק הזה – זהות המנצחת הייתה ברורה מתמיד. יוסי אבוקסיס יצטרך לשלוף הרבה שפנים מהכובע אם הוא ירצה להישאר בליגה, ספק רב אם גם זה יעזור לו. טריקת הדלת הצורמת בפניה של בית”ר ירושלים עדיין יושב להרבה מהאוהדים בגרון  – ואמש זו הייתה הנקמה הכי מתוקה שהם יכלו לתת.

5. עם הפנים קדימה:

אחרי הניצחון אמש בית”ר ירושלים הבטיחה כמעט רשמית את ההישארות שלה בליגה. כשהיא במקום ה-9 ובמרחק 7 נקודות מהקו האדום, וכשנותרו 9 נקודות בלבד בקופה – במועדון מהבירה כבר יכולים להתחיל לתכנן בשקט את העונה הבאה. השלד הקיים טוב. בעיניי רבים – בית”ר ירושלים היא הקבוצה היציבה ביותר בליגה נכון להיום. לא הכי טובה – הכי יציבה, קבוצה עם דרך וחזון. ברק יצחקי ואלמוג כהן צריכים לשבת ביחד עם ברק אברמוב ולקבל החלטות. מי נשאר ומי עוזב, מי יוכל לעזור ומי רק יפריע. ככל שההחלטות יתקבלו בהקדם – ההכנה לעונה הבאה תהיה איכותית יותר. בהתחשב בכדורגל אותו הציגה בחודשיים האחרונים, אם ברק אברמוב ייתן לאלמוג כהן וברק יצחקי תקציב טוב לעונה הבאה – בית”ר ירושלים תוכל לרוץ בקלות בצמרת. עד אז, בבירה יתנחמו בעוד עונה של הישארות בליגה. כאשר ההישג הגדול ביותר של הצהובים-שחורים יוכל להגיע דווקא מהצד האדום של תל אביב.

8 תגובות
  1. דוד כותב

    משחק מטורףףף
    סיכום משחק מושלם!!!

  2. יאיר כותב

    יופי של סיכום ! אלוף!!

  3. מאיר כותב

    סיכום משחק מעולה תודה

  4. נדב כותב

    אחלה יצחקי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    טור מעולה.
    מאד נהניתי לקרוא

  6. אביתר מתיתיהו כותב

    סיכום איכותי מאוד וחסר בנוף הכדורגל בישראל

  7. המנורה כותב

    אברמוב לא יודע את נפשו

  8. מטר מבית״ר כותב

    נשבר לאיש המגל, הגיע הזמן לרדת למקומם הטבעי.
    מועדון מבחיל!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן