אין זה סוד שהפרמיירליג נחשבת לליגה הטובה בעולם, וככזו מכילה בתוכה חלק מן השחקנים הטובים ביותר הנמצאים במועדונים החזקים ביותר. חלק ניכר מאותם שחקנים הם אנגליים, וככאלה, הם מרכיבים את אחת הנבחרות החזקות ביותר בעולם. הסגל של הנבחרת האנגלית כולל מגוון שחקנים רחב, היוצר למאמנם כאב ראש חיובי לקראת אליפות אירופה הקרובה. מרבית העומק של נבחרת שלושת האריות נמצא בחוליות הקישור וההתקפה, אך נראה שמבחינת המאמן כבר יש מספר שחקנים שגבר הבטיחו את מקומם בהרכב.
בעמדת הקשר האחורי נראה כי מקומו של דקלן רייס מובטח. הקשר מציג עונה נפלאה במדי ארסנל, והוא לחלוטין אחד השחקנים האהובים על מאמן הנבחרת האנגלית – גארת’ סאות’גייט. באשר למי שיזכה לשחק לצידו, ישנן מספר אופציות והן כמובן תלויות בדרך בה המערך של האנגלים יהיה על המגרש. בחלון הנבחרות הנוכחי קיימו האנגלים שני משחקים, בהם ניתן היה להתרשם כי הבוס מבצע ניסוי כלים. במשחק הראשון מול ברזיל, פתח קונור גלאגר לצד רייס, בעוד במשחק השני נגד הבלגים שיחק קובי מאיינו לצד קשר ארסנל, כשבשני המקרים קשרה של ה’בלאנקוס’ ג’וד בלינגהאם פתח לפניהם.
באופן כללי משני משחקים אלו ניתן להתרשם כי ג’וד בלינגהאם נעול גם כן בהרכב לצד רייס, ועוד קשר נוסף שיבחר המאמן מבין גלאגר, מאיינו וגם ג’ורדן הנדרסון, שעדיין מקבל עדנה בנבחרת. בנוסף אליהם, ג’יימס מדיסון הנפלא של טוטנהאם הוא אחד השמות החמים ביותר בקישור האנגלי, כזה שיכול לשחק במרכז השדה וגם בקישור ההתקפי. ישנם שמות רבים נוספים שבסיטואציות מסוימות יכולים למצוא את עצמם נקראים לדגל לקראת היורו והם: רובן לופטוס-צ’יק, קלווין פיליפס, קרטיס ג’ונס ואף ג’יימס וורד פראוס – כולם שחקנים מצוינים שלגמרי יכולים להשפיע ברמה הגבוהה ביותר. כמו כן, גם טרנט אלכסנדר ארנולד עשוי במצב מסוים לפתוח בקישור, צעד טקטי שמעניין לראות כיצד ישפיע על הנבחרת אם וכאשר הוא יתבצע.
מבחינת החולייה ההתקפית של נבחרת שלושת האריות, מסת האיכות שמספקים השמות האנגליים גורמת לאוהדי הנבחרת לציפיות מרקיעות שחקים לקראת הטורניר. תחילה, עמדת החלוץ נראית הסגורה ביותר מבין שלושת מקומות ההתקפה, כאשר הארי קיין שנמצא בעונה אישית מצויינת צפוי לפתוח בחוד. אולי ווטקינס מאסטון וילה ואיוון טוני מברטנפורד יתחרו על עמדת החלוץ השני. לעמדת חלוץ ה-9 נמצאים ברשות האנגלים עוד חלוצים נהדרים כדוגמת דומיניק סולאנקה ותמי אברהם, מה שרק מוכיח את העומק הנדיר שלהם.
מבחינת עמדות הכנף, התמונה מורכבת הרבה יותר כשמספר רב של שחקנים יתחרו על שתי עמדות. נדמה כי לפחות עמדת כנף אחת נראית סגורה, כאשר פיל פודן שנמצא בעונה פנטסטית פתח בשני המשחקים האחרונים של הנבחרת האנגלית, ונדמה כי הוא האיש של סאות’גייט. רוב ההערכות הן שבוקאיו סאקה של ארסנל יפתח בצד הנגדי, אך לא יהיה מופרך להמר גם על קול פאלמר, ג’ק גריליש או אנתוני גורדון.
שני שחקנים חשובים במערך של האנגלים בשנים האחרונות, ראחים סטרלינג ומרקוס רשפורד, עלולים למצוא עצמם מחוץ לסגל האנגלי ליורו הקרוב, בעקבות הכושר הירוד והעונה הלא טובה במונחים שלהם. כמו כן, לאור האיכות הרבה בהתקפת האנגלים שני השחקנים הוותיקים עלולים שלא למצוא את מקומם בסגל. שחקני התקפה נוספים העשויים להיאבק על מקום בסגל הם ג’יידון סאנצ’ו, הארווי אליוט, ג’ראד בוואן והארווי בארנס.
לזכות נבחרת שלושת האריות עומד אחד הסגלים האיכותיים ביותר מבין מדינות אירופה בפרט, ואחד הסגלים הטובים בעולם בכלל. כל דבר מלבד זכייה ביורו הקרוב יהווה כישלון עבור הנבחרת האנגלית, שהציפיות של אוהדיה מרקיעות שחקים מיום ליום. העומק הבלתי נתפס לו הם זוכים בעמדות הקישור וההתקפה יוצר כאב ראש חיובי למאמן הנבחרת גארת’ סאות’גייט, שיצטרך לקבל החלטות קשות באשר מי ילבשו את חולצת ההרכב הראשון.
הבעיה של נבחרת אנגליה זה סאות’גייט. כאשר אתה נעול על שחקנים מסוימים כמו מגוויר והנדרסון אשר לא מתאימים למה שאתה יכול להוציא מהסגל הזה אין לך סיכוי. ההליכה העיוורת עם מגוויר מונעת מאנגליה לשחק עם קו הגנה גבוהה מאחר והוא לא מתאים לשיטה כזאת. במקום לתת צ’אנס לבלמים איכותיים שמתאימים למשחק לחץ ועמידה גבוהה שצריכים להיות לצד סטונס כמו למשל : קונסה של וילה, קוואנסה של ליברפול , טומורי של מילאן וברייתוויט של אברטון.
בנוסף מלחמות האגו שלו עם בן וייט ההתעקשות על פיקפורד בין הקורות למרות שכל מי שרואה ליגה אנגלית בשגרה יודע כי גם פופ וגם ג’ונסטון של פאלאס פשוט שוערים הרבה יותר טובים ממנו. בנוסף החוסר “וובוס” לפתוח עם רייס לצד טרנט מורידות את הסיכוי של אנגליה ללכת עד הסוף.
לדעתי זה יגמר בחצי למרות כל ההייפ סביבם נטו בגלל מקובגארת’ .