מועדים לשמחה | האגדה ההולנדית שנגעה בשמיים והתרסקה – 79 שנים להולדתו של וים סורביר

מונדיאל 2010 היה טורניר הכדורגל הראשון שראיתי בחיי. את הגמר בין ספרד להולנד, עם העצירות של איקר קסיאס ושער הניצחון של אנדרס אינייסטה עמוק בהארכה, והשילוב המושלם בין ריאל מדריד וברצלונה. אחד הדברים הבולטים שדיברו עליהם אחרי הגמר היה הלוזריות של ההולנדים, שהפסידו בגמר בפעם השלישית בהיסטוריה, יותר מכל נבחרת אחרת שלא זכתה בטורניר.

הפעמים הקודמות בהן הולנד הפסידה היו במונדיאל 1974 ו-1978, עם ה”טוטאל פוטבול” בכיכובו של יוהאן קרויף. אחד מכוכבי הנבחרת ההיא שנולד היום לפני 79 שנים, היה המגן הימני וים סורביר, שסביר להניח שאתם פחות מכירים אותו מכיוון שהיה שחקן הגנה. למרות שהיה המגן הימני של נבחרת הולנד ואייאקס הגדולה שהייתה חלק מתור הזהב ההולנדי גם בקבוצות, עם ארבע זכיות הולנדיות רצופות בגביע אירופה לאלופות, שלוש מהן של אייאקס.

וים סורביר מככב באייאקס הגדולה

וילהלמוס לורנס יוהאנס “וים” סורביר, נולד ב-16 בינואר 1945 באיינדהובן שבדרום הולנד ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר הבירה אמסטרדם. וים הצעיר גדל בעוני גדול, את הכביסה אימו כיבסה בכיור ביתם. כבר מגיל קטן נמשך סורביר אל הכדור העגול, והצטרף למחלקת הנוער של אייאקס.

בגיל 19 כבר עלה לקבוצה הבוגרת, תחת שרביטו של רינוס מיכלס, שהפך את סורביר למגן ימני מודרני. וים ניחן בכושר גופני מדהים ועוצמות פיזיות, חלק חשוב בטוטאל פוטבול של אייאקס ויותר מאוחר של נבחרת הולנד. סורביר נחשב לליצן של הקבוצה, והרבה לעשות שטויות יחד חברו רוד קרול, מה שהביא להם את הכינוי: “סנאבל ובאבל”

יחד עם יוהאן קרויף מקדימה וסורביר מאחורה, הפכה אייאקס לקבוצה הטובה בהולנד, עם שבע אליפויות וארבעה גביעים ב-11 שנים. אייאקס לא הסתפקו בזירה המקומית והמשיכו אל גביע אירופה לאלופות, שם שנה אחרי שפיינורד הביאה גביע ראשון להולנד, הצטרפה אליה אייאקס, כשהיא מדיחה בדרך את סלטיק, סגנית אלופת אירופה הקודמת ומנצחת בגמר 0:2 את פנאתינאייקוס היוונית.

שושלת הולנדית אדירה

אייאקס המשיכה בדרכה למרות עזיבתו של מיכלס, וניצחה שנה מאוחר יותר את אינטר מילאנו האיטלקית בתוצאה זהה. סורביר ואייאקס השלימו זכייה שלישית ברציפות ב-1973, שוב מול איטלקית, הפעם נגד יובנטוס. ההישג של שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות הושג סך הכל עוד שלוש פעמים עד היום. ריאל מדריד פעמיים, בשנות ה-50 עם חמש זכיות רצופות, ובין השנים 2016 עד 2018, ובאיירן מינכן מיד אחרי אייאקס בין השנים 1974 עד 1976.

עונה לאחר מכן הודחה אייאקס כבר בשמינית הגמר מול צסק”א סופיה הבולגרית, אך השיא של סורביר הגיע באותו הקיץ דווקא בנבחרת האורנג’. במונדיאל 1974 שהתקיים במערב גרמניה, הגיעה הולנד כנבחרת אלמונית למדי. גרמניה המארחת הייתה פייבוריטית, ולצידה ברזיל האלופה הקודמת וסגניתה איטליה. מהרגע הראשון בטורניר צד הכדורגל של הולנד את העין, תחת פיקודו של מיכלס שהפך בינתיים למאמן הנבחרת, הציגו הכתומים את ה”טוטאל פוטבול” המושלם.

את שלב הבתים הראשון סיימה הולנד עם שני ניצחונות ותיקו, והעפילה לשלב הבתים השני שכלל את ארגנטינה, ברזיל ומזרח גרמניה. הפעם הולנד לא מעדה בכלל עם התפוצצות מדהימה של 0:4 על ארגנטינה, ו-0:2 על ברזיל ועל הגרמנים.

נדודים והפסד שני בגמר המונדיאל

עם סורביר בהרכב, עלתה נבחרת הולנד מלאת אמונה לגמר מול המארחת ממערב גרמניה. היא עלתה ליתרון כבר אחרי שתי דקות, אך ספגה מהפך עוד לפני המחצית בדרך להפסד ותחילת יצירת התדמית הלוזרית. סורביר המשיך באייאקס עד 1977, שם עזב אחרי 13 שנים ו-392 הופעות וחתם בשאלקה הגרמנית.

במונדיאל 1978 בארגנטינה שוב הגיעה הולנד עד לגמר מול המארחת, כשהפעם סורביר עלה מהספסל. הפעם ארגנטינה עלו ראשונים ליתרון, הולנד השוו, אך המארחים הבקיעו פעמיים בהארכה, בדרך לניצחון ושבירת לבבות כתומים בפעם השנייה ברציפות. אחרי המונדיאל ואחרי שנה בלבד בשאלקה, עבר סורביר למץ הצרפתית.

גם במץ הוא שיחק שנה בלבד לפני שעבר ללוס אנג’לס אצטק בארצות הברית, שם הצטרף לחברו יוהאן קרויף בארצות הברית, שם התחיל להסתבך. הוא שיחק שלוש שנים באצטק, והתחיל לאבד את כספו. ב-1982 עבר לשנה לסן חוזה ארת’קווייקס, שאחרי שנה באופן ביזארי למדי עברה לשחק כדורגל אולמות. סורביר המשיך ושיחק איתה שנה אחת באולם לפני שפרש ממשחק.

וים סורביר מתרסק

לאחר פרישתו פתח ההולנדי מספרה וחנות למוצרי ספורט שנכשלו, ולאחר מכן במקביל להתחלת קריירת אימון החל לעבוד כמנקה שטיחים וגנן, ולהרוויח סכומים זעירים ליום. ב-1985 חבר לכוכב כדורגל אחר ג’ורג’ בסט שפתח פונדק והחל לעבוד אצלו כברמן. אחרי שנים קשות, הזמין אותו קרויף לביתו, אך אחרי חודש וחצי לאשתו של קרויף נמאס וסורביר עזב את ביתם.

בסוף חייו הוא חזר לאמסטרדם וכמעט לא יצא מביתו, עד שאשתו הראשונה מצאה אותו בלי הכרה בביתו, משם הובהל לבית החולים וב-12 ביולי 2020 נפטר. זה סוף עצוב, של אגדת כדורגל שעלה מהעוני, אל הפסגות הגבוהות ביותר והתרסק בחזרה.

איפה וים סוריבר היה נזכר בהיסטוריה, אם הולנד הייתה זוכה לפחות באחד משני המונדיאלים?

7 תגובות
  1. דן כותב

    תבורך שמחה
    עונג צרוף. הכרת לי אגדה והתחברתי אליה בעת ובעונה אחת.
    ניגש לצרוך עוד מידע עליו

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    איזו כתבה נהדרת, ממש תודה לך שמחה!
    תודה בולרז שאתם נותנים במה לאיכות צרופה.

  3. משה כותב

    אכן שחקן מעולה, חבל שסיים כך את חייו.

  4. אביב כותב

    אני רוצה להודות לכם.

    אבא שלי אוהד אדוק של נבחרת הולנד, הוא תמיד מדבר עליה ומספר עליה ובעיקר על התקופות האלה ולא זכרתי מעולם שדיבר כל סורביר אפילו לא שטסנו להולנד כמובן אז הרמתי לו עכשיו טלפון והתפתחה שיחה מרתקת של 40 דקות על הנעורים שלו, על השחקן, על הולנד, על החיים וזה ריגש אותו וגם אותי כתוצאה מכך.

    רק כדורגל הא? כמה זמן לא היתה לי שיחה כזאת איתו.
    תודה לכם ותודה לוים סורביר! שלאכזבתנו לא שפר עליו מזלו..

  5. גלעד כותב

    שמחה אני ממש ממש ממש אוהב את הפינה שלך

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    שמחה אני קורא כל טור שלך ואת זה ושל פרגוסון הכי אהבתי אתה אלוף אמיתי

  7. קרויף כותב

    פשוט נהדר!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן