Ballerz
הליגה הישראליתהמגזין

שיעמום ששווה הישארות | ביתר ירושלים 0 – 0 מ.ס. אשדוד

הכישלון בטדי, משחק על כלום, העונה הבאה וזוהר זסנו. אחרי משחק משמים, בית"ר ירושלים הבטיחה רשמית את ההישארות בליגה. טור של אוהד צהוב-שחור.

יחיה טובול

כשברק יצחקי ואלמוג כהן הוזעקו לפני כ-3 חודשים לבית וגן, הוצבה להם מטרה אחת בלבד – להשאיר את הקבוצה בליגה. בית”ר, שהייתה תקועה מתחת לקו האדום, לא הצליחה להביא תוצאות והחשש מירידת ליגה היה ממשי. כבר מהרגע הראשון ניתן היה לראות את השינוי שהנהיגו השניים בקבוצה, ששיאו הגיע בשבוע שעבר בבלומפילד. אמש, הושלמה המשימה רשמית, כאשר בסיום המשחק באצטדיון טדי בית”ר ירושלים הבטיחה רשמית את הישארותה בליגת העל. מאז שברק יצחקי ואלמוג כהן הגיעו לקבוצה, היה ברור כי בית”ר ירושלים מספיק חזקה כדי להישאר בליגה. אמש, הצליחו השניים להשיג גם את החותמת הרשמית, וכעת הם צריכים להמשיך אל המשימה הבאה.

ביתה הוא מבצרה????

אצטדיון טדי הפך כבר מזמן לעקב אכילס של בית”ר ירושלים. האצטדיון, שבעבר היה סמל למבצר קבוצתי, הפך בשנים האחרונות למקום למוד אכזבות. קבוצות שבעבר פחדו מעצם המחשבה להגיע לאצטדיון – מנצחות בו בלי שום קושי. מאמנה הנוכחי של בית”ר ירושלים, ברק יצחקי, מכיר את התופעה מקרוב. מאז שמונה כמאמן הקבוצה, שיחקה קבוצתו של יצחקי 4 משחקים באצטדיון טדי. תיקו מאופס מול נתניה, הפסדים למכבי תל אביב ולהפועל חדרה, וה 0-0 אתמול נגד אשדוד. 2 נקודות מ-12 אפשריות, 0 שערי זכות. ככה לא נראה אצטדיון ביתי, ככה לא נראה מבצר. 13 משחקים ערכה בית”ר העונה באצטדיון טדי, רק 2 מתוכם הסתיימו בניצחון. 5 הפסדים ו-6 תוצאות תיקו שמים את הקבוצה על 30% הצלחה בבית בלבד. לצורך השוואה, ב-16 משחקי החוץ שלה העונה – רשמה בית”ר 8 ניצחונות, תוצאת תיקו אחת ו-7 הפסדים, מה ששם אותה על 52% הצלחה – כמעט כפול. הדרך לחזור ולשקם את הקבוצה צריכה גם לעבור בשיקום ההרתעה הביתית.

תיקו שכולו ניצחון:

במהלך רוב שלבי המשחק אמש היה נדמה כי שחקני 2 הקבוצות נשארו בחדרי ההלבשה. המשחק היה תקוע, נטול מצבים עיקריים, ושוערי שתי הקבוצות בעיקר היו עסוקים בלהשתעמם. בימים שלפני המשחק עלו בתקשורת הישראלית לא מעט קולות לפיהם בית”ר עומדת למכור את המשחק על מנת לעזור למ.ס. אשדוד להישאר בליגה. אז לא, בית”ר לא מכרה את המשחק, היא פשוט לא חיפשה לנצח. תיקו נטול מאמץ היה שווה בעיני השחקנים לניצחון. המטרה תושג, הם יבטיחו הישארות, ויתפנו לנוח לקראת העונה הבאה. בית”ר ירושלים לא התאמצה אמש על כר הדשא, בעיקר כי היריבה שמולה לא אתגרה אותה. אף אחד לא מכר את המשחק – פשוט באמת לא היה לשחקנים על מה לשחק. גם באשדוד יכולים להיות מרוצים, לצאת עם נקודה חשובה ממשחק חוץ קשה נגד בית”ר ירושלים, נקודה שיכולה להכריע את גורל הירידה. מגיע לאשדוד להישאר בליגת העל, לא בגלל הכדורגל – אלא בגלל הפרויקט. שנה אחרי שנה מ.ס. אשדוד מייצרת שחקנים צעירים ומוכשרים שמגיעים רחוק. מחלקת הנוער שלה היא מהמוצלחות בישראל. בנוסף, יש חשיבות אדירה לקבוצת כדורגל בכירה בערים פריפריאליות כמו אשדוד. לא פעם הכדורגל מציל נערים בסיכון מהידרדרות למקומות בעיתיים. אם הפועל תל אביב תרד ליגה – היא תוכל לחזור כאילו לא קרה כלום. אם מ.ס. אשדוד תרד ליגה – הפרויקט הנפלא הזה יהיה בסכנת סגירה. התוצאה אמש מרצה את שני הצדדים, הבטיחה הישארות לבית”ר והרימה את אשדוד שוב מעל הקו. מעל לשום ספק אף שחקן לא ויתר על המשחק בכוונה – אבל גם אף אחד לא השתדל יותר מידי. השחקנים אמש לא פתחו את הרגליים – אבל גם לא התאמצו להשתמש בהם.

איסמעילה סורו:

לאחר הניצחון בשבוע שעבר הקדשנו כאן ב-BALLERZ מספר פסקאות על התפקיד הכפול שעושה איסמעילה סורו. הקשר הסורינאמי, שנלחמו עליו רבות בקיץ האחרון, עושה למעשה תפקיד של שני קשרים אחוריים, ובכך למעשה מאפשר לברק יצחקי לפתוח עם קשר אחורי אחד ו-2 קשרים התקפיים. גם במשחק אמש – סורו היה בכל מקום, הוא פשוט נוכח על המגרש. אי אפשר לפספס אותו.

היכולת הנהדרת של סורו, שכבר נמשכת מספר חודשים, עוזרת לקבוצה הן בפן ההגנתי והן בפן ההתקפי. חילוצי הכדור, החטיפות, המעורבות והמסירות הם רק חלק מהעבודה הקשה שהוא עושה על המגרש. נכון להיום, סורו הוא הבורג המרכזי ביותר בבית”ר ירושלים, השחקן החשוב ביותר, זה שמחבר בין ההגנה להתקפה ומאפשר את ההרמוניה והאיזון שכל כך היה חסר לקבוצה. וכשהוא עושה את התפקיד הזה לבד – זה רק מרשים עוד יותר.

הסטטיסטיקה של סורו מאמש:

  • 90 דקות.
  • מסירת מפתח.
  • 94 נגיעות בכדור – מקום 3 בקבוצה.
  • 72/79 מסירות מדויקות – 91%.
  • 8 כדורים ארוכים – 5 מוצלחים (62%).
  • 5/9 מאבקי קרקע מוצלחים (55%).
  • 4 תאקלים.

שורת הסטטיסטיקה של סורו היא פשוט מפלצתית. אין פרמטר אחד שהוא לא שיפר מהמשחק בשבוע שעבר נגד הפועל תל אביב. משבוע לשבוע נמשכת מגמת השיפור של הקשר, שספק אם יש לו מתחרים בליגה המקומית. בית”ר ירושלים צריכה לבנות את העונה הבאה על איסמעילה סורו, מתוך ההבנה שהוא שחקן המפתח היציב ביותר בקבוצה. אם הוא יגיע לעונה הבאה ביכולת הנוכחית – אף אחד לא יוכל לעצור אותו.

זוהר זסנו:

מאז שהגיע לבית”ר ירושלים – זוהר זסנו לא הוכיח מדוע הוא ראוי לפתוח בהרכב. במערך הנוכחי שהטמיע ברק יצחקי בבית”ר, המגינים של הקבוצה משמעותיים ביותר בכל הקשור לחלק ההתקפי של הקבוצה. זסנו הוא שחקן צעיר, מהיר מאוד, אך פחות או יותר שם זה נעצר. יכולת הדריבל שלו חלשה מאוד, קבלת ההחלטות שלו לוקה בחסר, והוא כמעט ולא מצליח לתרום התקפית. וזה לא שהוא לא מגיע למצבים, הוא פשוט לא מצליח לעשות איתם משהו. אמש הוא רשם עוד משחק לא טוב ברמה ההתקפית: רק הגבהה אחת מוצלחת מתוך 6 ניסיונות, 0 דריבלים מוצלחים מתוך שני ניסיונות. זסנו חייב לשפר את היכולות ההתקפיות שלו, בין אם זה הדיוק, יכולת הגבהה או הדריבל שלו. נכון לרגע זה – הוא עדיין לא ברמה.

העונה הבאה התחילה היום:

אלמלא ההסתבכות בתחתית – ברק יצחקי ואלמוג כהן היו בעיצומן של ההכנות לעונה הבאה. 2 המשחקים שנותרו לעונה הנוכחית כבר לא רלוונטיים. ההבדל בין ניצחון להפסד כבר לא קיים. כל הפוקוס של ברק ואלמוג צריך להיות מופנה לתכנון העונה הבאה. מי נשאר, מי הולך, מי מגיע. לשחרר את אלו שכבר לא מתאימים, לסגור עם שחקנים טובים, להביא זרים איכותיים. החודשים האחרונים נתנו את התחושה שמשהו חדש קורה בבירה, משהו טוב. עם הכנה נכונה לעונה הבאה – הקבוצה תוכל להתחרות בחלק העליון של הטבלה. אבל כדי להגיע לשם – צריך להתכונן, ומראש. אסור לנוח על זרי הדפנה, אסור לשקוע באופוריה כמו זו שהייתה פה בקיץ שעבר. אסור להנהלת המועדון לחשוב שהכל בסדר. העונה הנוכחית הייתה עונה קשה, שרק בנס נגמרה בצורה מתוקה. אם בית”ר ירושלים רוצה לחשוב בגדול – היא צריכה להתנהג כמו מועדון גדול. לכן, את התכנון לשנה הבאה לא צריך להשאיר לתחילת העונה, גם לא לקיץ, הוא כבר צריך להתחיל, היום.

 

אולי תאהב גם עוד מהמחבר
1 תגובה
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אחלה כתבה אין ספק שסורו הוא הקשר האחורי הכי טוב בארץ בפער רכש אדיר של ביתר

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן