44 ועוד קצת | ווסטהאם 1 – 1 לברקוזן (3-1)

סיפור הסינדרלה הבלתי יאומן של צ’אבי אלונסו וחניכיו ימשיך גם אל חצי גמר הליגה האירופית. 4 ימים לאחר שהבטיחה את תואר האליפות הראשון בתולדותיה, לברקוזן עמדה בלחץ הלונדוני ושברה את השיא ההיסטורי של יובנטוס שעמד על 43 משחקים ללא הפסד – עם הסיום הכי דרמטי שיש.

אלופת גרמניה הגיעה ללונדון סטדיום כדי להשלים את העבודה ולהגיע לחצי הגמר – וזה התבטא גם בהרכב.

למרות העומס הגדול על השחקנים, צ’אבי אלונסו נתן מנוחה ל-3 שחקנים בלבד -טאפסובה, פרימפונג ובוניפייס. אלונסו המשיך לפתוחח ב-3-4-2-1 הקלאסי של לברקוזן.

גם דיוויד מויס לא הפתיע, ופתח עם 4-2-3-1, כשכל כוכבי הקבוצה פתחו בהרכב ללא יוצא מן הכלל.

בורדו זה השחור החדש?

פתיחת המשחק הייתה במעמד צד אחד – אבל לא הצד הצפוי.

המחצית הראשונה הייתה נוקאאוט של דיוויד מויס לצ’אבי אלונסו. ווסטהאם שיתקה לחלוטין את לברקוזן, וטיווחה את שערו של קובאר ללא הפסקה.

כבר בדקה ה-13 מאמציה של ווסטהאם הניבו פירות, וכדור אדיר של ג’ראד בואן פגש את ראשו של מיכאיל אנטוניו, שקבע 1-0 למארחת.

אבל ווסטהאם לא עצרה שם. היא שלטה במרכז המגרש ללא עוררין, כשהמצ’אפ המרכזי בין אלברז לוירץ, אחד משחקני העונה בגרמניה, נגמר בניצחון מוחץ למקסיקני, שהצליח לשתק לחלוטין את הגרמני. אבל אלו לא היו רק וירץ ואלברז. לברקוזן, אולי לראשונה העונה, נראתה פגיעה, חסרת אונים. היא בעטה פעם אחת בלבד לשער, וגם הבעיטה הזו הייתה בעיטה חסרת תקווה. הדבר היחיד שמנע מהאנגלים לרדת למחצית כשהם ביתרון כפול הוא חוסר הניסיון. ה’פטישים’ הגיעו להזדמנויות קורצות מאוד פעם אחר פעם, אבל שחקני החוד, ובראשם כובש השער הראשון מיכאיל אנטוניו,התקשו ליישם את המצבים הללו. מתוך 5 בעיטות למסגרת ועם 1.2 שערים צפויים – הם כבשו אחד בלבד.

התעוררה מאוחר:

‘התעוררה מאוחר’, זו הדרך לתאר את המשחק של לברקוזן. אחרי שנמנמה לאורך כל המחצית הראשונה, ונענשה על כך, לברקוזן עלתה כקבוצה אחרת למחצית השנייה – גם על הקווים וגם על המגרש. ויקטור בוניפייס וג’רמי פרימפונג, שניים משחקני המפתח של לברקוזן בעונה הנוכחית, עלו אל הדשא מייד בפתיחת המחצית השנייה, והשינוי היה ניכר בטווח המיידי. בין אם התעייפה מהלחץ הכבד במחצית הראשונה, או שפשוט נכנעה טקטית, ווסטהאם לא הייתה קיימת מרגע שריקת הפתיחה למחצית השנייה.

לברקוזן החלה להשתמש באגפים שלה באופן הרבה יותר אפקטיבי ומסוכן, הרבה בזכות כניסתו של פרימפונג, בצורה ששינתה את העמידה על המגרש מ-3-4-2-1 ל-3-4-3. ההולנדי שימש כקיצוני ימני ללא מחויבות הגנתית, ובכך הוא התרכז כולו בצד ההתקפי. הגנת ווסטהאם, עם ארון קרסוול בראשה, מאוד התקשתה להתמודד עם פרימפונג הטרי, ופעם אחר פעם נתפסה לא מוכנה בצד הימני של המגרש.

העברת כובד המשחק מהמרכז ימינה, פינתה למעשה את צידו השמאלי של המגרש, ויצרה חורים בהגנת ווסטהאם. לברקוזן ניצלה זאת היטב, והעבירה כדורים מימין לשמאל. 85% מהבעיטות של לברקוזן לשער הגיעו מהצד השמאלי של המגרש.

הלחץ וחוסר הניסיון במעמדים הללו, דחקו את ווסטהאם אחורה ככל שהמשחק התקדם כפי שניתן לראות בגרף המומנטום:

למרות שווסטהאם היא זו שביתרון, מרגע העליה למחצית השנייה היא משותקת לחלוטין. בדקה ה-89, אחרי 45 דקות של לחץ הרגע המיוחל הגיע. מי אם לא ג’רמי פרימפונג פרץ שוב דרך אגף ימין, חדר למרכז, בעט לשער ואחרי דיפלקשן מהגנת ווסטהאם הכדור מצא את הרשת. למרות שגם בפיגור 1-0 לברקוזן הייתה עולה אחרי השקלול הכללי, לשער של פרימפונג היה משקל גדול. זהו שער היסטורי,
שער ששם את באייר לברקוזן במקום הראשון בהיסטוריה. השער הדרמטי שקבע שוויון במשחק, גם קבע כי זהו המשחק ה-44 ברציפות בו לברקוזן לא מפסידה, כך שהיא שברה למעשה את השיא הקודם של קבוצת הפאר האיטלקית, יובנטוס, שעמד על 43 משחקים ברציפות ללא הפסד.
לברקוזן בחצי הגמר, אחרי תיקו שכולו ניצחון שחור אדום. צ’אבי וחניכיו ממשיכים את המסע המופלא באירופה, כאשר הם כבר עם תואר אחד ביד – אבל נשארו עוד שניים בהישג יד על העץ – בדרך אולי לעונת טרבל משוגעת.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן