“Cinco De Mayo” – “חג החמישי במאי”

היום, החמישי במאי, חוגגים ברחבי מקסיקו ובארה”ב את חג ה-“סינקו דה מאיו”. ‘סינקו דה מאיו’ זהו חג שנערך בחמישי במאי במדינות שצויינו, ובעיקר במדינת פואבלה, אחת מ31 המדינות המרכיבות את מקסיקו. פירוש השם ‘סינקו דה מאיו’ הוא “החמישי במאי”. לפני 162 שנים בדיוק, ב-5.5.1862, הצבא המקסיקני בפיקודו של הגנרל איגנסיו סראגוסה ניצח את הצבא הצרפתי בקרב שנערך בפואבלה. זה היה ניצחון בגדר נס וניצחון לא צפוי בכלל! בעקבות הקרב הזה, המקסיקנים חוגגים כל שנה ב-5 במאי ברחובות של מקסיקו וארצות הברית במופעי זיקוקים, ריקודים, מצעדים, תלבושות מסורתיות ואוכל מקסיקני. המקסיקנים הגנו בחירוף נפש על פואבלה, למרות שהיו צבא חלש וקטן במספר מהצבא הצרפתי. זה היה ניצחון מלא בגאווה ושמחה. וחגיגות ‘הסינקו דה מאיו’ מביעות גאווה לאומית על הניצחון הבלתי צפוי של הצבא המקסיקני.

היום, החמישי במאי 2024, מועדון יובנטוס ואוהדי יובה ברחבי העולם ובייחוד באיטליה ובטורינו מציינים וחוגגים את חג ה’חמישי במאי’ שלהם. בדיוק היום, לפני 22 שנים, זכתה יובנטוס באליפות איטליה מספר 26 שלה אחרי מחזור סיום דרמטי במיוחד. זו הייתה זכייה בלתי צפוייה ומלאה בגאווה יובנטינית. זו הייתה אחת מהאליפויות היותר דרמטיות והיותר אמוציונליות שהיו בהיסטוריה של יובה.

הקדמה:

5.5.2002.
הצמרת של הליגה האיטלקית רותחת! אינטר בפיקודו של הקטור קופר הארגנטינאי, שכיום מאמן את נבחרת אוזבקיסטן, הובילה את טבלת הליגה האיטלקית עם 69 נקודות. מייד אחריה הייתה יובנטוס בפיקודו של מרצ’לו ליפי האגדי נמצאת במקום השני עם 68 נקודות. ובמקום השלישי, צמוד לצמרת, הייתה רומא של פאביו קאפלו עם 67 נקודות. שלושת הקבוצות, שהתמודדו על התואר החשוב ביותר באיטליה, יצאו למחזור ה34 והאחרון של הליגה האיטלקית לעונת 2001/2002. שלושת הקבוצות יצאו למלחמה!

אינטר יצאה לשחק באולימפיקו נגד לאציו, שהייתה במקום השישי ולא נשאר לה על מה לשחק. אוהדי לאציו דרשו מהקבוצה להפסיד לאינטר, כדי שלא יהיה סיכוי לרומא, היריבה השנואה, לחגוג אליפות נוספת. ה’נחשים’ רצו לזכות באליפות איטליה הראשונה שלהם מאז עונת 1988/1989, ובמספר 14 שלהם. 

יובנטוס התארחה אצל אודינזה בעיר אודינה, למשחק קל על הנייר. אומנם, אודינזה נלחמה נגד הירידה, כשהיא הייתה במקום ה-14 עם 40 נקודות, מרחק נקודה מורונה שהייתה במקום ה-15 – המקום שהוביל אז למבחני הירידה לסריה B, אבל יובה הייתה במומנטום נהדר כך שהפסד או תיקו לא היה בא בחשבון. יובנטוס חיפשה אחר האליפות ה-26 שלה בהיסטוריה, והם רצו לשים את ידם על התואר אחרי 3 עונות של בצורת, כאשר האליפות האחרונה שלהם הייתה בעונת 1997/1998.

רומא יצאה לשחק בטורינו מול הקבוצה המקומית, שהייתה במקום ה-11. זה היה עוד משחק קל על הנייר, שכן לטורינו כבר לא היה על מה לשחק. רומא רצתה להשלים “בק טו בק”, להגן על האליפות בכל מחיר, ולזכות באליפות השנייה ברציפות אחרי שעונה קודם לכן הם זכו באליפות איטליה.

#UdineseJuve throwback.

01/02 season. 5 Maggio 2002. 0-2. Trezeguet 2’, Del Piero 11’ & Juventus Campione d’Italia 🏆

Buffon, Thuram, Ferrara, Iuliano, Montero, Conte, Tudor, Davids, Nedved, Trezeguet, Del Piero.
🙌https://t.co/NTuo4qE9K2

Godo Ancora! pic.twitter.com/q5ZHYqTKCI

— Juve1897 (@Juve1897no) October 5, 2018

שריקת הפתיחה – המלחמה של “החמישי במאי” מתחילה:

כל משחקי הליגה שוחקו באותה השעה באותו מחזור. שריקת הפתיחה נשמעת בכל תשעת האצטדיונים, אך כל העיניים היו נשואות ל-3 אצטדיונים מרכזיים – סטאדיו אולימפיקו למשחק של אינטר נגד לאציו, אצטדיון פריולי שבאודינה למשחק של יובה וסטאדיו אולימפיקו של טורינו למשחק של רומא.

2 דקות משריקת הפתיחה, ויובנטוס האגדית של מרצ’לו ליפי, עם שחקנים כמו דל פיירו, דויד טרזגה, פאבל נדבד, ג’יאנלוקה זמברוטה, ליליאן תוראם, אדגר דווידס ועוד עלתה ליתרון 1-0 באודינה! דויד טרזגה העלה את יובה ליתרון ושם אותה בראש הטבלה!

דויד טרזגה עבר ליובנטוס ממונאקו בקיץ של שנת 2000, וכבר בעונתו הראשונה ביובה, 2000/01, תחת קרלו אנצ’לוטי הוא כבש 14 שערי ליגה למרות שהיה חלוץ מחליף. בעונה שלאחר מכן, הפך טרזגה לשחקן הרכב תחת מרצ’לו ליפי, והוא סיים כמלך השערים של הליגה עם 24 שערים ב-34 משחקי ליגה. בסך הכל, החלוץ הצרפתי היה מעורב ב-29 שערים ב-34 משחקי ליגה! 24 שערים ו5 בישולים! לא רק הטבלה של הליגה הייתה צמודה באותה עונה, אלא גם טבלת מלכי השערים הייתה צמודה ולוהטת! כאמור, דויד טרזגה סיים כמלך השערים של הליגה האיטלקית באותה עונה, אך הוא חלק את המקום הראשון עם דאריו הובנר, חלוצה האיטלקי של פיאצ’נצה שכיום משחקת בליגה השלישית באיטליה, שבאותה עונה סיימה במקום ה-12 בליגה עם 42 נקודות.

בדקה ה-11 הגיע שער נוסף באודינה, והפעם היה זה הנסיך הבלתי מעורער של יובנטוס – אלסנדרו דל פיירו! יובה עלתה ל2-0 בתוך 11 דקות, וסגרה את הסיפור מהצד שלה לפחות. הניצחון היה בכיס של יובה, אבל מאבק האליפות לא הייתה תלוי רק בה.
דקה לאחר השער של דל פיירו, סיר הלחץ באולימפיקו התפוצץ, כאשר כריסטיאן ויירי, אחד מהחלוצים הטובים בעולם באותו הזמן, כבש אחרי כדור קרן של רקובה שהגיע לשוערה של לאציו – אנג’לו פרוצי, ששמט את הכדור היישר לרגליו של האיטלקי שהעלה את אינטר ל1-0 ולמקום הראשון בטבלה!

אינטר במקום הראשון עם 72 נקודות, יובה ירדה למקום השני עם 71 נקודות! הצמרת מתהפכת שוב!

הלחץ התחיל להשתחרר אבל לא להרבה זמן. שחקני לאציו כנראה לא קיבלו את את המסר מהאוהדים שלהם, ו-7 דקות לאחר השער של ויירי, החלוץ הצ’כי של לאציו ,קארל פובורסקי, שלח פצצה מקרוב לרשת של פרנצ’סקו טולדו והשווה את התוצאה. ה’נראזורי’ לא וויתרו והגיבו מהר. בדקה ה-24 לואיג’י די ביאג’יו נגח את הכדור לתוך הרשת אחרי עוד כדור קרן.
הזמן עובר והמחצית הראשונה התקרבה לסיומה. יובה הייתה בדרך לניצחון בטוח, רומא במקום השלישי אחרי שהתוצאה עדיין 0-0, ואינטר מובילה 2-1, בדרך לזכות באליפות אחרי יותר מ-10 שנים.

אלא שבדקה ה-45, טעות חמורה של רטיסלאב גרשקו, המגן השמאלי הסלובקי של אינטר, גרמה לכך שהצ’כי של לאציו מצא את עצמו שוב מול פרנצ’סקו טולדו באחד על אחד. פובורסקי כבש והשווה את התוצאה רגע לפני הירידה למחצית.  שריקות השופטים נשמעות בכל האצטדיונים, וכל השחקנים יורדים לחדר הלבשה רגע לפני שיעלו למחצית האחרונה של עונת 2001/2002.

המיקומים של המתמודדות לתואר בסוף המחצית הראשונה:
1. יובנטוס – 71.
2. אינטר – 70.
3. רומא – 68.

מאני-טיים:

המחצית השניה יצאה לדרך, כאשר יובה במקום הראשון של הטבלה אחרי שהיא בדרך לנצח 2-0 את אודינזה, אינטר במקום השני כשהיא בתיקו 2-2 נגד לאציו, ורומא שלישית אחרי מחצית מאופסת בטורינו.

המחצית השניה נפתחת בסערה דווקא מהכיוון של האולימפיקו, כאשר אינטר כמעט עלתה ל3-2 מבעיטה עוצמתית של די ביאג’יו, שכמעט השלים צמד, אך הכדור לא נכנס ולאציו התחילה ללחוץ על אינטר ולנסות לעלות ליתרון בפעם הראשונה במשחק. בדקה ה-55 היה זה דייגו סימאונה, האיש שמאמן כיום את אתלטיקו מדריד, שהעלה את לאציו ליתרון לראשונה במשחק.

הדקה ה-68 בכל האצטדיונים ובטורינו הגיע השער הראשון והיחיד מרגליו של אנטוניו קסאנו. שער שהעלה את רומא ל1-0 ולמקום השני בטבלה, מה שמוריד את אינטר למקום השלישי. אינטר, שהייתה תלוייה בעצמה, בדרך להרוס הכל.

אודינזה שהייתה בסכנת ירידת ליגה, גילתה שפיאצ’נצה מובילה על ורונה מהמקום ה-15 מה שהבטיח את הישארותה בליגה. האווירה באודינה הייתה “נוחה” עבור שתי הקבוצות – המשחק הפך להרבה יותר נוח וקליל אחרי שאודינזה גילתה שהיא נשארת בליגה ואוהדי שתי הקבוצות התחילו לקפוץ יחד. אם בתחילת המחזור כל העיניים היו נשואות ל-3 אצטדיונים, כעת העיניים היו נשואות לאצטדיון אחד בלבד – ה’סטאדיו אולימפיקו’. כולם חיכו לראות האם אינטר תצליח לחזור?

סיר הלחץ שוב עלה על גדותיו, ואינטר לחצה ולחצה בניסיון להשוות, אך בדקה ה-73 היה זה סימונה אינזאגי, מאמן אינטר הנוכחי, שהעלה את לאציו ל4-2. אליפות איטליה ברחה ל’נראזורי’ מבין הידיים, והם כבר הבינו שזה נגמר. מאמן אינטר, הקטור קופר, הוריד את רונאלדו הברזילאי לספסל. התמונה של הברזילאי ממרר בבכי על הספסל של אינטר הפכה לאחת מהתמונות המפורסמות של הכוכב.

Ma dai.. più del 5 maggio 2002?#Inter pic.twitter.com/lu4I8Z2b7A

— Paolo #finoallafine 🌈⚫️⚪️ (@pauloflorenz) April 25, 2024

שנים לאחר מכן, שיתף רונאלדו נזאריו ברגע של כנות: 

“הפצע הזה נשאר טרי, בעיקר כי אנשים דואגים לתייג אותי באינסטגרם בכל 5 במאי עם התמונות שלי בוכה”.

שריקת הסיום:

השריקה האחרונה הגיעה בכל המגרשים. אוהדי יובנטוס פצחו בחגיגות. יובנטוס אלופת איטליה בפעם ה-26 בתולדותיה אחרי 3 עונות של הפסקה – הסקודטו חוזר לטורינו לראשונה מאז 1998! החגיגה שפרצה באותם רגעים באודינה שבצפון מזרח איטליה הייתה פשוט אדירה! אוהדי יובה פורצים למגרש והרימו את השחקנים האגדיים של הקבוצה תוך שהם מפשיטים אותם.

יובנטוס האגדית של ליפי, נדבד, בופון, דל פיירו, טרזגול, אנטוניו קונטה, אדגר דווידס וכל סוללת הלוחמים שלה זכתה באליפות איטליה על הראש של אינטר ורומא האגדיות – אינטר של רונאלדו, מטראצי, סידורף, די ביאג’יו, אדריאנו ועוד. רומא של טוטי, קסאנו, קאפו וכוכבי על נוספים.

יובנטוס סיימה ראשונה עם 71 נקודות, רומא סיימה שנייה עם 70 נקודות, ואינטר סיימה שלישית עם אותו מספר נקודות שהיו לה ערב המחזור, 69 נקודות.

גם מאזן המשחקים והפרש השערים היו צמודים מאוד באותה עונה היסטורית.

1. יובנטוס – 20 נצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים. מאזן השערים של האלופה עמד על 64 שערי זכות (ההתקפה הטובה בליגה) ו-23 שערי חובה (ההגנה הטובה בליגה באותה עונה) – הפרש שערים של +41.
2. רומא – 19 נצחונות, 13 תוצאות תיקו ו2 הפסדים, הכי קצת הפסדים באותה עונה. מאזן השערים של הקבוצה מבירת איטליה עמד על 58 שערי זכות ו-24 שערי חובה – הפרש שערים של +34.
3. אינטר – 20 נצחונות, 9 תוצאות תיקו ו5 הפסדים. ;מאזן השערים עמד על 62 שערי זכות ו-35 שערי חובה – הפרש שערים של +27.

סוף טוב – הכל טוב:

זהו סיפורו של אחד ממחזורי הסיום היותר דרמטיים ואמוציונליים שהיו בתולדות הליגה האיטלקית עד היום. “החמישי במאי” סימן באופן רשמי את תחילת הקדנציה השניה של מרצ’לו ליפי ביובה, אחרי שהגיע במקומו של קרלו אנצ’לוטי שאימן במשך שנתיים וחצי את הקבוצה. בקדנציה השניה ליפי הוביל את יובה לזכייה נוספת ב’סקודטו’ בעונת 2002/2003, ואף הוביל אותה לגמר ליגת אלופות נוסף באותה עונה, אך הפעם זה נגמר בכאב לב אחרי הפסד כואב למילאן בפנדלים.

זהו סיפורו של אחד מהימים הכי זכורים בהיסטוריה של יובה. סיפור של מלחמה, תשוקה, אמונה עד הרגע האחרון שהבלתי צפוי יכול לקרות ורצון לנצח! או במילים אחרות המוטו של יובה FINO ALLA FINE! (בעברית – “עד הסוף!”).

חג שמח לכל ה’יובנטינים’ (ולמקסיקנים), ושבקרוב ממש נראה ימים יפים כמו אלה🖤🤍!