המסע לוומבלי / מי הוא מר אלופות החדש?

“שרים תמיד לשניים, וכשהשניים מסתלקים שרים אל השמיים. אני לא בוכה, רק מתגעגעת.” ~ חווה אלברשטיין

ליגת האלופות של עונת 2023/24 מגיעה אל הישורת האחרונה, וכצפוי, קצת כמו בתסריט הוליוודי, אנו מקבלים תזכורת לכך שממש לפני רגע שמסתיים לו הסרט הגדול ביותר בכל הזמנים, כזה שסיפר על עידן של ענקים, וכעת אנו נמצאים בתחילתו של סרט ההמשך, זאת בציפייה לכך שהוא לפחות לא יהרוס את היצירה אותה כל כך אהבנו.

במשך יותר מעשור חיינו את עולם הכדורגל דרך שניים. הם היו איתנו לאורך כל הדרך, והם בלטו מעל כולם, כמו שני פסגות של האברסט על עולם שטוח.
ראשונים. מפלצתיים. טיטאנים.

ולכל אחד מהם היה תפקיד בסרט הגדול בו צפינו.

אפשר לומר שהתפקיד של לאו מסי היה לקרב את ברצלונה כמה שאפשר אל הגביע עם האוזניים הגדולות – תואר בו זכה 4 פעמים בקריירה, אך האחרון שבו אי שם בעונת 2014/15 שמהווה כמעין נקודה שחורה בציר הזמן בה ברצלונה איבדה אחיזה במסלול שלה ונשאבה לאיטה אל החור השחור שכמעט ובלע אותה בשלמותה, וכמעט גם את מסי עצמו, אך אז הגיעו להם שני טורנירים היסטוריים עם ארגנטינה שלו, שגרמו לאומה של דייגו ארמנדו מראדונה לחבק סוף סוף את הילד הקטן מרוסאריו.

ולצידו של לאו – הטיטאן כריסטיאנו רונאלדו. מר אלופות הבלתי מעורער.

מלך השערים של המפעל (141), מלך הבישולים של המפעל (42), מלך ההופעות של המפעל (187), מלך הזכיות של המפעל (5 יחד עם קרבחאל, מודריץ’ ובנזמה) עם זכייה אחרונה ב 2017/18 עם אותה ריאל מדריד היסטורית שזכתה בשלושה גביעי אלופות ברציפות.

כריסטיאנו ניפץ שיא אחר שיא בליגת האלופות:

• הכי הרבה שערים בעונה אחת – 17 (2013/14)
• הכי הרבה שערים בשלב הנוקאאוט של המפעל – 67
• הכי הרבה מלכות השערים של המפעל – 2007/08, 2012/13, 2013/14, 2014/15, 2015/16, 2016/17, 2017/18
• השחקן היחיד שכבש בשלושה גמרים שונים

ואלו הם רק השיאים הבולטים, אך כולם יישארו קפואים להם על ציר הזמן.
כריסטיאנו ולאו כבר לא חלק מהתחרות הגדולה בעולם כדורגל המועדונים, ועם עזיבתם ישנה תחושה של חזרה לנורמליות.
חזרה לזמנים בהם התחרות רחבה יותר, פתוחה יותר ומגוונת יותר – כזו שתאפשר למספר גדול יותר של שחקנים וקבוצות לעמוד על הפודיום ולהכנס אל דפי ההיסטוריה.

ואנו חווים זאת לראשונה העונה.

כשמסתכלים על הכוכבים הגדולים של העת הנוכחית בטורניר, מגלים שניים שלא נמצאים איתנו יותר העונה במפעל – גריזמן והאלאנד שהודחו בשלב רבע הגמר, את רודריגו שאיכשהו תמיד משתחל אל הרגעים הגדולים ואל מי שנתפסים כעת כשלושת שחקני ההתקפה הטובים ביותר שנשארו לשחק בליגת האלופות העונה, יש היגידו גם – שלישיית שחקני ההתקפה הטובים בעולם.

והשלישייה הזו חולקת בינה רק גביע אלופות אחד.
הגביע של עונת 2021/22.
הגביע של ריאל מדריד המיסטית, של האססינו רודריגו ושל בנזמה שהטיל אימה על שוערי אירופה.
וכמובן גם הגביע של אחד – ויניסיוס ג’וניור.

אחרי צמד שערים ו 4 בישולים בשלב הבתים, ויניסיוס החל לחמם מנועים.

תחילה, בישול במשחק השני במהפך נגד פריז סן ז’רמן.
לאחר מכן, צמד בישולים (אחד בכל משחק) במפגש העצום מול צ’לסי ברבע הגמר.
זה המשיך עם שער במשחק הראשון נגד מנ’צסטר סיטי באחד מחצאי הגמר הגדולים של הענף.
והסתיים כמובן עם שער בודד ויקר בניצחון 1:0 בגמר על ליברפול.

ויניסיוס שיחק באותה עונה וגם בזו שאחריה כשחקן כנף שמאל לכל דבר, אך את העונה הזו אפשר לתאר כעונת האבולוציה של ויניסיוס, שבעזרת קרלו אנצ’לוטי הפך לחלוץ ולאחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר בעולם, ייתכן אף הטוב בעולם כעת.
ווינר מפלצתי ושחקן שהוכיח העונה שיש לו את היכולת לשנות דפוסי התנהגות על המגרש כשהוא חוקר שטחים פנימיים יותר ומשחק כאמור את רוב העונה בעמדת החלוץ בהצלחה כבירה!

מול ויני עומדים שניים – הארי קיין וקיליאן אמבפה.

לראשון יש כנראה בבית ארון שהיה אמור להיות ארון תארים אך הוא נשאר מאובק ונעול לאורך כל הקריירה של החלוץ האנגלי.
לשני יש ארון תארים גדול ומפואר בתוכו אפשר למצוא 5 גביעי אליפות צרפת ואחד גביע עולם, אך את הגביע עם האוזניים הגדולות לא תמצאו שם.

ובעידן שאחרי כריסטיאנו ולאו, השלישייה הזו, שכוללת גם את הצלע הרביעית בשם ג’וד בלינגהאם רודפת כעת אחרי הגביע עם האוזניים הגדולות בידיעה שזכייה בגביע הקדוש של עולם כדורגל המועדונים, יקרב אותם אל התואר האישי הגדול מכולם – כדור הזהב.

אם מתחילת שנות ה 2000 ראינו רשימת זוכים מגוונת לחלוטין עם זוכים שונים שלא חזרו על עצמם כגון פיגו, מייקל אוון, רונאלדו הברזילאי, פאבל נדבד, אנדריי שבצ’נקו, רונאלדיניו, קנאברו וקאקה – החל מ 2008 העיוות החל.
אם שמים בצד את שתי החריגות בדמות לוקה מודריץ’ וכרים בנזמה, אנו מדברים בעצם על שני חריגים בקנה מידה היסטורי שחלקו ביניהם 13 כדורי זהב מ 15 האחרונים.

ואל תוך הואקום הזה שמסמן את תחילתו של עידן חדש, מסתכלים כעת הכוכבים העולים החדשים.
קיליאן אמבפה, ויניסיוס ג’וניור, ג’וד בלינגהאם והארי קיין – כולם מודעים לכך שיש ביכולתם להיות אבן היסוד הראשונה של העידן החדש, והדרך לשם, מתחילה כמעט תמיד, בזכייה בגביע עם האוזניים הגדולות.

ללא כריסטיאנו ומסי, נפתחות לפתע המון הזדמנויות. היום ומחר בשלב חצי גמר ליגת האלופות נדע מי מקרב עצמו משמעותית לזכייה בגביע האלופות וגם בכדור הזהב.

הערת שוליים: אל תשללו זכייה נוספת בכדור הזהב של אחד מהטיטאנים. בעיקר כריסטיאנו.
עם זכייה פוטנציאלית ביורו ובהנחה שכריסטיאנו יעשה טורניר עצום, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו, לא מן הנמנע שהשם שלו יחל לצוץ לו ברשימות, זאת יחד עם עונה מפלצתית בערב הסעודית. יש משמעות גדולה לכך שזה כנראה הטורניר הבינלאומי האחרון של כריסטיאנו ואם יזכה, חלק גדול מקהילת הכדורגל לא יישאר אדיש לכך.

ולכו תדעו, אולי עם אליפות היסטורית של אינטר מיאמי ביחד עם תואר נוסף לארגנטינה כשמסי רמה אחת מעל כולם, גם לילד הקטן מרוסאריו יש סיכוי להשתחל לפתע אל הרשימה הסוגרת ואל התודעה של קהילת הכדורגל הבינלאומית.

הם לא איתנו בגביע האלופות, אבל הם עדיין משנים סדרי עולם, גם אם זה ביבשות אחרות.