מפגש הטיטאנים 2 | באיירן מינכן 2-2 ריאל מדריד

משחק הכדורגל הענק אמש באליאנץ ארנה הכניס שני טיטאנים אל הזירה.
שני מועדוני כדורגל עצומים, שגם אם אחד מהם עובר עונה רעה בליגה, אין לזלזל לרגע בעוצמתו. מעידות בדרך תמיד יהיו, אך את ההיסטוריה והעוצמות אי אפשר למחוק בעונה אחת.

מי שחשב שדרכה של ריאל מדריד אל הגמר סלולה אחרי שעברה את מנצ’סטר סיטי – התבדה.
באיירן מינכן היא קבוצת כדורגל נפלאה ויש לה מאמן פנטסטי שיודע איך להכין את הקבוצה שלו למפגשי הענק.

יתרה מכך, אפשר לומר שהמשחק אמש היה טקטי ברמות הגבוהות ביותר ומשחק שהמחיש לנו עד כמה הכדורגל המודרני שונה לחלוטין מהמשחק אותו שיחקו לפני עשור ואחורה בזמן.

בהכנה למשחק הזה כתבתי על 3 עקרונות. 3 מפתחות לניצחון. 

מומנטום. מאצ’אפים. שטחים.
נקרא לזה – “עקרונות הממש”.

כשמסתכלים על גרף המומנטום של המשחק אמש אפשר לראות את התנודתיות במשחק.

באיירן מינכן פתחה את המשחק במומנטום התקפי אדיר, הגיעה לשער של לונין כבר על הדקה הראשונה ושכבה על הרחבה של האורחת לאורך רבע השעה הראשונה של המשחק.
החבורה של טוכל קבעה את הקצב אך כשלה בפעולה האחרונה, ובכך בעצם השאירה את הדלת הפתוחה למדריד שיודעת להתעלות על עצמה גם ברגעים הקשים ביותר.

ריאל מדריד התחילה להחזיר לעצמה קצת מומנטום ושליטה בכדור, ואז נכנסו לפעולה העקרונות הנוספים ב”עקרונות הממש” – המאצ’פים והשטחים.

כל כך הרבה דברים קרו בעת מסירת האמן של טוני קרוס.
תחילה, קרוס לבד לחלוטין.
אם דיברנו על מאצ’אפים, אז כאן באיירן מינכן כשלה בפעם הראשונה.
אפשר לראות את ואלוורדה וצ’ואמני ממש ליד קרוס, ויחד עם זאת את לאיימר וגורצקה רחוקים מהשלישייה הצפופה הזו – זאת במטרה לשמור על המבנה ההגנתי ולא להתפתות ללחץ האישי.

בנוסף, על קו ימין אפשר למצוא את לוקאס ואסקז ועל קו שמאל את רודריגו.
מזראווי קרוב לואסקז בזמן שקימיש קרוב לרודריגו, מה שגורם להגנת באיירן מינכן להמתח.

שחקן נוסף שמעוות את השמירה של באיירן מינכן הוא ג’וד בלינגהאם שמשחק כשחקן חופשי לכל דבר, ככה שאי אפשר באמת להצמיד לו שומר אישי, וכאן אפשר לראות את דייר נמשך אל בלינגהאם ובעצם משאיר את קים לבדו מול ויניסיוס.
הברזילאי שעובר אבולוציה תחת קרלו אנצ’לוטי זיהה את הסיטואציה, לקח 2 צעדים אחורה, דג בחכתו את קים, והפעיל מנועים בדרך אל השעיטה לשטח הריק שמולו.

ריאל ניצלה את המומנטום, מיקסמה את המאצ’אפים שלה, ומצאה את השטח.

מחצית שנייה. תומאס טוכל הבין שהוא צריך לשנות כמה דברים בכדי למקסם את האיכות של השחקנים שעל הדשא.
המאמן הגרמני הכניס למשחק את גריירו התזזיתי על חשבונו של גורצקה ובנוסף החליף בין צדדים בין שחקני ההתקפה שלו כשמוסיאלה עובר שמאלה וסאנה עובר ימינה.

הכניסה של גריירו עזרה לבאיירן מינכן לחזק את משחק הכנפיים שלה.
גריירו אמנם נכנס כקשר מרכזי אך הוא שיחק בעצם כמצאלה (קשר מרכזי שנע לצד) ובכך תמך בכנף שמאל של מינכן בזמן שקימיש וסאנה מתפעלים את כנף ימין.

ומשם הגיע שער השיוויון.

סאנה הצליח לייצר לעצמו מאצ’אפ של אחד על אחד מול מנדי, קימיש זיהה את המאצ’אפ וחתך מאחורי סאנה בכדי למשוך אליו את מנדי – זאת בזמן שתומאס מולר, חוקר השטחים המדופלם נע בקו ישיר אל השער ובכך מושך את תשומת הלב של נאצ’ו שלא יכול היה לצאת ולעזור למנדי בסגירה מול הכניסה פנימה של סאנה.

הדינמו הגרמני הוכיח שוב עד כמה עוצמתי הוא בריצה עם הכדור ובסיומת עם בעיטה אדירה לפינה הקרובה של לונין, שאולי יכול היה לסגור את הפינה קצת טוב יותר, אך זו הייתה בעיטה עצומה וקשה לעצירה. דקה 53 – שיוויון באליאנץ ארנה.

דקה 57. סופת מינכן ממשיכה, ושוב מהכנפיים. באיירן מינכן בעצם זנחה את העיקרון של לשחק דרך המרכז ותקפה פעם אחר פעם דרך שחקני הכנף שלה.

הפעם זה היה תור תומאס מולר שהתחיל את ההתקפה עם סחיבת כדור מהכנף הימנית.

מולר ניצח את המאצ’אפ שלו מול קרוס ודהר לכיוון השער כשבאיירן מינכן מפעילה את כל עקרונות כיבוש השטחים.
הארי קיין מתחיל את הריצה לשער בדיוק בין שני הבלמים, ובכך בעצם מחייב אותם לשמור עליו שמא ישבור ימינה או שמאלה.
גריירו הנהדר נכנס ממש אל קו הראייה של ואסקז ומשך אותו פנימה אל הרחבה.

כל התנועות האלו בעצם בידדו את ג’מאל מוסיאלה בכנף שמאל כשהוא חופשי לרוץ אל תוך הרחבה.
ה-וולטרמגייר של מינכן קיבל את הכדור, רקד איתו בצורה נפלאה אל הרחבה ומשם סחט את המגע מואסקז בדרך לשער. פנדל לבאיירן מינכן והארי קיין לא נכשל מהנקודה הלבנה.

הסיפור לא נגמר.

מוסיאלה הוא לא הקוסם היחיד במגרש.

התמונה הזו של ויניסיוס ממחישה שהוא שייך לליגה של הגדולים ביותר.
שחקן אחד שמעוות לחלוטין את כל העמידה ההגנתית של היריבה.
שלושה שחקנים סביבו, כל השאר בוחנים אותו מרחוק, ועדיין איכשהו ויניסיוס הצליח להסתובב שם עם הכדור, להכנס איתו לרחבה ולבשל ממש לרודריגו במסירה קטנה וחצופה על 2 מטר מרובע.
קים טעה כמובן והפיל את רודריגו, אבל זה היה ויניסיוס שריסק לחלוטין את הגנת באיירן מינכן שכבר חשבה נטו על הגנה.
ויני כמובן גם הלך בעצמו אל הנקודה הלבנה והוכיח שוב שיש בו איכויות של שחקן שמשנה את המשוואה.
סופרסטאר.

התמונה הגדולה

באיירן מינכן תקפה כאמור בעיקר דרך הכנפיים, עם פוקוס על כנף ימין, זאת בזמן שריאל מדריד תקפה בדיוק מאותה הכנף – שמאל שלה.

העמדות הממוצעות קצת מתעתעות בגלל העובדה שמוסיאלה וסאנה החליפו מקומות במחצית, מה שממקם אותם באמצע בגלל המעבר בין הצדדים, אך אפשר לראות במינכן את הנטייה של מולר (25) לכנף ימין של באיירן בזמן שויניסיוס ורודריגו משחקים בעיקר בכנף שמאל.

במחצית השנייה קרלו שלח לא פעם את רודריגו לצד ימין אבל זה לא היה אפקטיבי, מה שגרם בסופו של דבר ליציאתו של הברזילאי מהמשחק.

המשחק עצמו אגב התנהל יותר לפי הקצב של באיירן מינכן שידעה שאחת המשימות החשובות ביותר שלה זה לעצור את הכאוס שריאל מדריד יודעת לחולל, בעיקר עם שחקנים כמו ויניסיוס ורודריגו על הדשא ומאסטר בתנועה כמו בלינגהאם.

אפשר לראות מצד אחד את העובדה שהמשחק התנהל בצורה שיווינית בכל הקשור להחזקת כדור (52-48) וגם את העובדה שהמשחק התנהל יחסית בצורה מבוקרת עם אחוזי דיוק במסירה מאד מאד גבוהים (94-91), מה שמראה לא רק על איכות מוסרים גבוהה אלא גם על קצב משחק שקול וכאמור על משחק שלא התדרדר לכאוטיות.

באיירן מינכן אמנם רשמה יותר שערים צפויים (1.90 אל מול 1.58) אך בסופו של דבר, שתי הקבוצות הגיעו אל הרחבה בצורה די שווה ושתיהן רשמו את אותה כמות מצבים גדולים (3) וכמות כמעט זהה של בעיטות למסגרת (5-4).

התיקו בהחלט משקף.

מה שכן, זה מרתק לראות איך בריאל מדריד רק שחקן אחד מופיע בטופ מוסרי מסירות המפתח (טוני קרוס) בזמן שאצל באיירן מינכן החלוקה מאד רחבה ומגוונת כשהמובילים ברשימה הם החלוץ הראשי (הארי קיין) והמגן הימני (יושועה קימיש).

בנוסף, זה תמיד מעניין לראות איך השחקנים הגדולים ביותר מוצאים דרכים לגעת בכדור ולהיות מגוונים בסט היכולות שלהם לאורך המשחקים הגדולים.

אפשר לראות זאת במפת הנגיעות של ויניסיוס ג’וניור שממחיש שוב שהוא לא רק שחקן כנף מפלצתי אלא שחקן התקפה משוכלל שרק ממשיך להשתפר.

אפשר לומר זאת גם על ג’מאל מוסיאלה שלרגעים נראה כמו השחקן הטוב ביותר על המגרש ביחד עם ויניסיוס.

מחשבות לקראת סיכום

1. הארי קיין צריך לקבל הרבה יותר ריספקט ממה שהוא מקבל בדרך כלל. מדובר בחלוץ על. אולי החלוץ השלם במשחק כעת. הוא פשוט עושה הכל, מירידה אחורה וניהול משחק ועד לסיומת הקלינית מול השער. אם באיירן תזכה בסוף בגביע ואנגליה תתן הופעה מרשימה ביורו, הארי ראוי להיות בטופ 3 של כדור הזהב.
2. ויניסיוס ג’וניור הוא שחקן של משחקים גדולים. הפוקוס של התקשורת הוא על מה שקורה סביבו, אבל ויני שם. תמיד שם. מגיע לכל משחק גדול. השער שלו הוא שירה בתנועה והפנדל שהוא זה שיצר אותו הוכיח שיש לו את היכולת לייצר דברים קסומים גם באיזורים הצפופים יותר, ולא רק על הקו. ייתכן שמדובר כעת בשחקן ההתקפה הטוב בעולם.
3. במשך כמה משחקים מאד גדולים של ריאל מדריד ראינו את קרלו אנצ’לוטי משאיר את ג’וד בלינגהאם על המגרש. זה גרם לי לתהות לדוגמא האם מדובר בסטטוס חדש לבלינגהאם, סטייל כריסטיאנו או מסי, כאלו שפשוט לא מחליפים אותם. נקודה. אבל ג’וד היה פושר אתמול והוחלף בצורה מפתיעה. ג’וד לא היה רע אבל לא התעלה על עצמו במשחק.
4. מי שנכנס במקום ג’וד היה לוקה קשישא. הגנדלף של מדריד. בכל פעם שהוא נמצא בזירת הקרב, דברים גדולים קורים. לוקה נגע אמנם בכדור רק 9 פעמים, ובכל זאת הצליח לייצר כדור זהב משלו כששלח את ויניסיוס לאחד על אחד מול נוייר הענק. שלא תגמר לעולם לוקה.

גיליון ציונים של ניסים