מכות מצרים – פרק רביעי – כשהפוליטיקה מנצחת את הספורט

המכה הרביעית, ערוב, המאופיינת בפלישה של חיות בר למצרים, חושפת את ההשפעה של פלישות חסרות מעצורים על השגרה והסדר. בדיוק כפי שמצרים העתיקה הוכרעה על ידי כוח בלתי צפוי של חיות בר, כך גם אצטדיון פרטיזן בבלגרד היה חסר אונים אל מול זרם עצום של אוהדים שפרצו לכר הדשא והפר את הסדר הטבעי ואת המשך המשחק. “מכה” מודרנית זו לא רק עצרה משחק כדורגל משמעותי, אלא גם הדגישה את הר הגעש שיכול להתפרץ כאשר להט לאומי גולש למגרשים, ומשקפת את יכולת הפלישה לעורר כאוס לאומי.

המשחק הזכור ממוקדמות יורו 2016 בין סרביה לאלבניה ב-14 באוקטובר 2014 נחקק בהיסטוריה בגלל מה שקרה על כר הדשא, אך לא מעורבים בו שערים או מהלכים מיוחדים, אלא תקרית שחרגה מהספורט וגלשה לתחום הפוליטיקה. המשחק הזה, שנערך באצטדיונה של פרטיזן בבלגרד שבסרביה, היה צפוי להיות מפגש סוער לאור המחלוקת ההיסטורית והפוליטית בין שתי המדינות, במיוחד על השטח השנוי במחלוקת של קוסובו. עם זאת, איש לא יכול היה לצפות את הכאוס שנוצר, שהוביל לביטול המשחק ועורר מחלוקת בינלאומית.

המשחק התנהל באווירה מתוחה, כאשר על האוהדים האלבנים מלכתחילה נאסר להגיע וכבר במהלך החימום נזרקו חפצים רבים על שחקני אלבניה כולל גושי בטון שהתלוו בשיר “להרוג את האלבנים” מהקהל הסרבי, ולכל הנוגעים בדבר היה ידוע שאירוע משמעותי הוא לא שאלה של אם, אלא מתי, ולא לקח הרבה זמן כדי לקבל את תשובה.

ברגעי הפתיחה של המשחק, האוהדים הסרבים שרפו דגל נאט”ו. כ-15 דקות לתוך המשחק, נזרקה האבוקה הראשונה על כר הדשא. כעשר דקות לאחר מכן, דגל יוון הונף על ידי האוהדים הסרבים. עשר דקות לפני המחצית נזרקו אבוקות לעבר אנסי אגולי כשעמד ליד הכדור בקרן, וזיקוק התפוצץ. בסביבות הדקה ה-40 הושלך בקבוק לעבר בקים באלאג’, וכמה אוהדים סרבים ניסו לפרוץ לכר הדשא, מה שהוביל לקטטות בינם לבין האבטחה.

בדקה ה-42 של המשחק, השופט האנגלי מרטין אטקינסון הפסיק שוב את המשחק בגלל שאוהדים סרבים זרקו אבוקות לכר הדשא. בזמן שהמשחק ממתין להתחדש, רחפן קטן בשלט רחוק עם דגל תלוי ממנו ריחף מעל האצטדיון. הדגל הראה את פניהם של האבות המייסדים של אלבניה, את תאריך הכרזת העצמאות האלבנית ומפה של אלבניה הגדולה (אזור המכסה את כל חלקי הבלקן בו חיים אלבנים אתניים, ביניהם קוסובו וחלקים מסרביה). מעשה זה נתפס כהצהרה פרובוקטיבית על ידי האוהדים והשחקנים הסרבים מהצד האלבני, בהתחשב באופי הרגיש של הגבולות הלאומיים בבלקן. המצב הסלים כאשר הבלם הסרבי סטפן מיטרוביץ’ קפץ כדי להוריד את הדגל, מה שהוביל לקטטה המונית בה היו מעורבים שחקנים ואנשי צוות משתי הקבוצות.

עם זאת, העימות בין השחקנים היה רק ההתחלה. התקרית הובילה לפריצה מסיבית של עדר אוהדים סרבים לכר הדשא, במטרה להתעמת פיזית עם השחקנים האלבנים. המראות היו כאוטיים ומפחידים, כאשר אוהדים השתלטו על כר הדשא וניסו לפגוע בבעיטות ואגרופים בשחקני הנבחרת האלבנית ובצוות המקצועי. המשטרה נפרסה כדי להשיב את הסדר על כנו ולהגן על השחקנים מפני פגיעות נוספות. פלישה חסרת תקדים זו הובילה להפסקת המשחק ובסופו של דבר לביטולו על ידי השופט לאחר ששחקני אלבניה סירבו לחזור לכר הדשא מחשש לחייהם. מאוחר יותר אופ”א העניקה ניצחון טכני לסרביה, ביחד עם קנס בסך 100,000 יורו (שניתן גם להתאחדות האלבנית) ועונש רדיוס ללא קהל למשחקי הנבחרת הבאים בקמפיין. לאחר ערעור מצד האלבנים, ההחלטה התהפכה והניצחון הטכני הוענק לאלבניה, שכן החשש מלחזור לכר הדשא היה חשש אמיתי.

התגרה הזאת התגלגלה מעבר לגבולות המגרש, כאשר חנויות מזוהות עם אלבניה הוצתו בסרביה, שגרירות אלבניה במונטנגרו הותקפה, אלבנים תקפו בית קפה סרבי באוסטריה ויוונים מקומיים הותקפו על ידי חוליגנים בדרום אלבניה, דבר שהוביל לתקרית דיפלומטית בין המדינות.
תוצאות האירוע הובילו לשלל גינויים מעולם הכדורגל ומחוצה לו. בכירים כמו מנכ”ל פיפ”א ספ בלאטר ונשיא אופ”א מישל פלאטיני הביעו את אכזבתם ודאגתם, והדגישו כי אין להשתמש בכדורגל למסרים פוליטיים. התקרית שימשה תזכורת בולטת לחיבור החזק של ספורט, פוליטיקה וזהות לאומית, והובילה לקיום דיונים על האמצעים הדרושים כדי למנוע התרחשויות כאלה בעתיד.
כשחושבים על התקרית בבלגרד, אי אפשר שלא להרהר בכוחו של הספורט כמראה למתחים חברתיים ופוליטיים. המשחק שהיה אמור להיות חגיגה של כדורגל הדגיש בסופו של דבר את צלקות ההיסטוריה ואת המאבק המתמשך על זהות וריבונות בבלקן. היא מדגישה את הצורך בגישה מאוזנת ללאומיות בספורט, שבה הגאווה אינה מסלימה לאלימות, ושבה המשחק היפה יכול באמת להיות כוח לאחדות ולא לפילוג.

1 תגובה
  1. מיכאל קוכמן כותב

    ממש אהבתי את סדרת הכתבות

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן