השדים של צ’אבי | היום שאחרי

עם ההודעה על עוד עונה כמאמן ברצלונה, צ'אבי מקבל הזדמנות פז בכדי להראות לכל עולם הכדורגל שהוא בנוי מהחומר ממנו עשויים המאמנים הגדולים ביותר. השאלה היא - האם צ'אבי יעמוד בלחץ של האתגר?

הקדמה

חוב כולל של 1.173 מיליארד אירו.

זו הנדוניה שהשאיר ברתומאו ללאפורטה.
ואותה נדוניה, הייתה למערבולת שסחפה כל דבר אליה ופלטה אותו בצורה כאוטית בחזרה אל הים הגדול.
ברצלונה החדשה, ללאו לאו מסי, ללא אנטואן גריזמן ועם הרבה שחקנים צעירים ובעיקר חתיכת חוב.

באותה עונה, ברצלונה רכשה את פראן טורס והחתימה את אובמיינג, אגוארו ודפאיי והוציאה סך של 69.5 מיליון אירו ומכרה לא מעט שחקנים כגון אמרסון רויאל, טודיבו, גריזמן (השאלה), טרינקאו ועוד בסכומים נמוכים יחסית שהכניסו סך של 70 מיליון אירו לקופה.
את אותה עונת 2021/22 ברצלונה סיימה במקום השני, זאת למרות חששות גדולים על כך שהמועדון והקבוצה בדרך להתרסקות פטאלית אותה אולי לא ישרדו.

באותה עונה מדיניות הרכש של ברצלונה נראיתה בריאה ושפויה לנוכח המצב הכלכלי.

את העונה הבאה – עונת 2022/23 ברצלונה פתחה את חלון ההעברות ברוח סערה!

ראפיניה, קונדה, לבנדובסקי ופאבלו טורה נרכשו בסך של 158 מיליון אירו כשקסייה, כריסטנסן, ביירין ומרקוס אלונסו הוחתמו כשחקנים חופשיים, כשברצלונה מייצרת סך של 39.5 מיליון אירו ממכירתם של קוטיניו, אובמיינג, דפאיי, ביירין וטרינקאו.

ברצלונה שלא מעט אנשים ניבאו לה התרסקות כדוגמת מלאגה או פשוט הדרדרות לבינוניות סטייל אספניול – מסיימת את העונה הזו כאלופה עם 88 נקודות בסוף העונה, הכי הרבה לאלופת ספרד מאז ברצלונה של עונת 2017/18.
הכדורגל לא היה מרשים בחלקים גדולים של העונה אך יעיל כשהקבוצה מסיימת עם מאזן שערים של 70 שערי זכות ו 20 שערי חובה.

הקרנבל של לאפורטה

אחרי אותה עונה שהסתיימה באליפות שהדהימה לא מעט אנשים בספרד, ברצלונה חזרה למודל כלכלי עם מינימום הוצאות – 43 מיליון אירו ששולמו על ויטור רוקה ואוריאל רומאו, זאת יחד עם החתמות בחינם של אילקאי גונדואן ואיניגו מרטינז והשאלתם של ז’ואו פליקס וז’ואו קאנסלו, בזמן שהמועדון מכניס סך של 107 מיליון אירו עם עזיבות בולטות של שחקנים כגון אוסמן דמבלה, גריזמן וקסיה.

אך העזיבות הבולטות והחשובות ביותר היו אלו של ג’ורדי קרויף ומתאו אלאמן, שנחשבו למהנדסים הבכירים של אסטרטגיית המנופים ולאחראיים הישירים לכך שברצלונה הצליחה להישאר בצמרת הכדורגל הספרדי, זאת למרות העננה השחורה שריחפה מעל המועדון.
העזיבה של שניהם פינתה את הכסא לאקס המועדון דקו, שהיה הנציג של המועדון בברזיל ואחד שקידם משמעותית את עסקת רוקה כשהוא מתפקד על הדרך כסוכן של ראפיניה.

ריח לא טוב החל להיות מורגש במסדרונות המועדון.

הגעתו של רוקה אמנם נתפסת כהשקעה לעתיד, אך המאמן צ’אבי רצה לחזק את החוליה החלשה ביותר בקבוצה שלו – עמדת הקשר האחורי, דבר שלא קרה, מה שגרם לצ’אבי לתת בתחילת העונה אמון ברומאו ולאחר מכן לשנות גישה ולחפש קישור חדש עם ההבנה שרומאו פשוט לא מתאים ושאין ביכולותיו לרשת את מקומו של בוסקטס האגדי.

כניסתו של דקו לתפקיד המנהל הספורטיבי הייתה לעוד פרק סוער בקדנציה החדשה של לאפורטה.
פרק שאולי הוציא את ברצלונה מאיזון.

ובברצלונה – אף פעם לא שקט.
או קל.

אנחנו לא יכולים להשוות את הלחץ שיש לנו באנגליה לספרד. שם קשה פי אלף. שש מסיבות עיתונאים בשבוע, הרבה משחקים. הלחץ שאתה מרגיש בברצלונה אינו בר השוואה לשום מקום אחר.

פפ גווארדיולה.

משרת המאמן בברצלונה היא הרבה מעבר לפן המקצועי.
המועדון הקטלוני מרגיש לעיתים כמו מפלגה פוליטית עצומה.
מועדון שחי מפריימריז לפריימריז.
מקורבים, עסקנים, עיתונאים, מעצבי דעה… כולם בוחשים ללא הפסקה בכל המתרחש בין כתלי המועדון.

ומאמן הקבוצה צריך להיות טיפוס מאד חזק מנטלית, מאד מחושל, מאד חד פוליטית.
אדם שיודע לא רק לנהל את חדר ההלבשה שלו, אלא כזה שיכול לקרוא את המניפולציות של התקשורת ולהתמודד מולן בהצלחה וכזה שמבין את הכוחות שפועלים סביב המועדון ובעיקר להבין איך להתמודד מולם.

חוסר הצלחה במישור הפוליטי/תקשורתי יכול למחוק כל הצלחה ספורטיבית.

על הקווים

את העבודה של צ’אבי כמאמן ברצלונה אפשר לקטלג סך הכל כהצלחה יחסית.

ב 136 משחקים על הקווים כמאמן ברצלונה צ’אבי רשם 85 נצחונות, 23 תיקו, 28 הפסדים (2.04 נק’ למשחק) ומאזן שערים של 264 שערי זכות ו 151 שערי חובה.
בארון התארים הצנוע של המאמן הספרדי הצעיר (44) תמצאו את גביע האליפות הספרדי ואת גביע הסופר קופה.

מעבר למספרים והתארים, מאז מינויו של צ’אבי לעמדת המאמן במועדון, כמות הצעירים מהלה מאסיה בקבוצה הבוגרת גדלה והמאמן שיתף 16 שחקנים מהלה מאסיה במהלך שלוש עונותיו עד כה.

זהו כמובן מהלך שבחלקו נכפה על צ’אבי לנוכח המצב הכלכלי של המועדון, אך המאמן הספרדי שגדל בלה מאסיה והתחנך על ערכי המועדון, ידע איך לקבל אל הקבוצה הבוגרת שחקנים צעירים מאד כדוגמת ימאל וקובארסי ולהעניק להם את השקט הנדרש בכדי להצליח, וזאת באחד המועדונים הלחוצים והלוחצים ביותר בעולם.

הקבוצה של צ’אבי אמנם “כשלה” בליגה והפסידה את האליפות ליריבה המושבעת ממדריד, אך קמפיין ליגת האלופות היה מוצלח יותר עם העפלה לרבע הגמר לראשונה מאז 2019/20 אך יחד עם “ההישג” הזה, ברצלונה הודחה מהמפעל בצורה טראגית, כזו שלבטח החזירה פלאשבקים מהעבר הטראגי גם ככה במפעל בשנים האחרונות.

מה הלאה?

במסיבת העיתונאים שבישרה על הישארותו אמר צ’אבי:

״בינואר הייתי משוכנע שהדבר הטוב ביותר הוא לעזוב ועכשיו, כשהנסיבות השתנו, אני חושב שהדבר הטוב ביותר עבור המועדון הוא להישאר. לתקן זה חכם. זה לא עניין של כסף או אגו. היום קיימנו את אחד האימונים האינטנסיביים של העונה. זה היה מדהים. סיפרתי לשחקנים שלי שאני נשאר, ואמרתי להם שיש לי את הכוח והרצון להמשיך בפרויקט הזה…

אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה, לגבש את הפרויקט וזו הסיבה ששיניתי את ההחלטה שלי. אתמול תוך כמה דקות, הבנו שזו ההחלטה הטובה ביותר. אני אסיר תודה שאני יכול להמשיך. עכשיו אנחנו להוטים להביא יציבות למועדון, האוהדים נותנים לי הרבה אהבה. אני רואה את זה ברחובות שהם רוצים שאמשיך. אני רואה אותם עדיין נרגשים. בעונה הבאה נמשיך להילחם״.

ז’ואן לאפורטה הוסיף מצידו:

יש לי העונג לבשר לכם שצ’אבי ימשיך כמאמן בארסה. ידענו שהוא רצה לעזוב, אבל עכשיו אני רוצה לבשר לכם שדיברנו והוא הביע את רצון להמשיך לעמוד בראש הפרויקט הזה, עם הרבה שאיפות״.

״אנו בטוחים כי אלו החדשות הטובות ביותר עבור בארסה. יציבות היא אחד המרכיבים החשובים ביותר לפרויקטים מוצלחים. יציבות היא המרכיב החיוני להצלחה”.

״הקבוצה שיש לנו מתגבשת עם השחקנים הצעירים שלנו. הם צריכים נקודת ייחוס וצ’אבי הוא בדיוק זה. אני שמח כי התוצאה בסוף היא בדיוק מה שרצינו, כל ההנהלה, פה אחד, תמכה בהשארות של צ׳אבי״.

אם שמים את הרגש בצד, אפשר למצוא שהמילים של שני הצדדים התמקדו בשני מסרים:

  1. פרויקט עם הרבה שאיפות
  2. יציבות

את השאיפות של ברצלונה כולם מכירים.
עם כניסתו של לאפורטה לתפקיד הוא לא הסתפק בתהליך הבראה והחייאה, אלא דרש ודחף לכך שהמועדון שלו ישחק ברמה הגבוהה ביותר שאפשר ויתמודד על כל התחרויות, ובזה לאפורטה צלח.
ברצלונה זכתה באליפות בתקופה מאד מאתגרת ואף חזרה אל השלבים היותר מאוחרים של ליגת האלופות.

השאיפות האלו דורשות כמובן גם חיזוק בסגל.

ברצלונה נמצאת במצב כלכלי לא פשוט.

לאפורטה הוסיף ואמר היום:
״הכל מצביע שנחזור לקאמפ נואו בדצמבר. כולם מתרגשים מזה בגלל הדחיפה שזה יביא לנו רגשית וגם מבחינת הכנסות. יש לנו אופרציות שנמצאות בעיצומן, כולל האחוזים של BARCA VISION, כולל מכירות, השאלות. אנחנו עובדים קשה בשביל להשיג את זה (חזרה לפייר פליי של 1:1)”.

ייתכן מאד שברצלונה תאלץ למכור מספר שחקנים בכדי לעמוד בדרישות תקרת השכר ולחזק את הסגל.
צ’אבי לבטח לא ייתן לעוד מקרה סטייל ויטור רוקה לחזור ולא יאפשר לדקו לדוגמא לקחת את ההחלטה האחרונה.
ברגע שברצלונה תסדר את מצבה הכלכלי, קשר אחורי איכותי וקשר אמצע התקפי יגיעו.
אם זה קימיש או זובימנדי ואולי אף ברנרדו סילבה.

צריך לזכור – לברצלונה יש כוח משיכה גדול, גם במצבה הרעוע, ורוב השחקנים לדוגמא יעדיפו חוזה בברצלונה, גם אם בשכר נמוך יותר מאשר חוזה בפריז סן ז’רמן, במיוחד שחקנים כמו קימיש או סילבה שעברו דבר או שניים בכדורגל וגם הרוויחו לא מעט כסף על הדרך.

מבחינת הפרויקט ושאיפותיו – צ’אבי הוא האדם המתאים ביותר כרגע.
השחקנים סומכים עליו, יש בו את היסודות של ברצלונה, האוהדים עדיין זוכרים לו חסד נעורים ושחקני רכש פוטנציאליים ישמחו להתאמן תחתיו.

אבל פה נכנס המסר השני.
יציבות.

תחילה, צ’אבי הוכיח העונה שיציב הוא לא.
הוא מאמן מתחיל וחסר ניסיון ולא פעם העונה הוא כשל בשמירה על קור רוח, וגם ההודעה על עזיבה ואז החרטה לא מוסיפות לו המון קרדיט וגורמות לו להראות כאדם אימפולסיבי שלא שולט ברגשותיו.

אך מעבר לכך, עם ההודעה היום, ברצלונה עצמה לא הוכיחה שיציבות עומדת מולה עם קבלת ההחלטה הזו.

צ’אבי בעצם ממשיך לעוד עונה אחת.
הוא לא השתדרג במעמדו וקיבל חוזה חדש אלא פשוט בחר להישאר עד לסוף החוזה הנוכחי.

זה לא מהלך שמשדר אמון או חתירה ליציבות מצד ברצלונה.
אם כבר, המסר שמתקבל פה הוא: “הצלחנו להשאיר את צ’אבי, לחסוך את השכר שלו לעונה הבאה, ולא לצאת להרפתקה ולחפש מאמן בכיר חדש בזמן שהמועדון דל תקציב”.

או בקצרה – זה מרגיש כמו פלסטר.
פלסטר שיהיה אמור להחזיק עד 2025 ועד אז ברצלונה תמשיך להתחזק כלכלית ותוכל לשלם שכר גבוה למאמן הבא – נניח יורגן קלופ שיצא לשנת שבתון ויחזור לאמן ב 2025.

לצ’אבי יהיו כלים טובים יותר בעונה הבאה, וייתכן שברצלונה תשחק כדורגל טוב יותר, אך בניצוצות הראשונים של המשבר הראשון, לא מן הנמנע שתודעת “הפלסטר” תשתלט על השיח.
התקשורת תריח דם בידיעה שהפלסטר לא יחזיק במים העמוקים, ותמשיך עם הביקורת הארסית שלה ברגע הראשון שיתאפשר לה.
השחקנים יקראו את דף המסרים של אותה תקשורת, שחלקה משמשת כשופרים של גורמים במועדון, ויבינו היטב שהסוף קרוב – אם לא ברגע המשבר אז מקסימום בסוף העונה.

כל המהלך הזה מריח כעת לא כהבעת אמון של ברצלונה בצ’אבי – אלא כפשרה שצ’אבי קיבל בכדי לעזור למועדון שכאמור מחפש לחסוך כל אירו, ולא רוצה לצאת להרפתקה של חיפוש מאמן חדש.

לכו תדעו, אולי אותו לחץ תקשורתי שהופעל על צ’אבי במהלך העונה וגרם לו לקרוס, הופעל עליו שוב אבל רק מבפנים, מתוך המועדון, ושוב צ’אבי לא עמד בלחץ והקריב את עצמו למען אהובתו.

זה התסריט הרע ביותר שיכול לקרות לשני הצדדים.

התסריט הטוב?
צ’אבי מקבל חיזוקים ראויים, ברצלונה משתפרת ונלחמת על כל התארים עד השריקה האחרונה של העונה הבאה, וצ’אבי מקבל את הארכת החוזה שהיה אמור לקבל עם “הבעת” האמון הנוכחית.

קל זה לא יהיה, אך בשנה הקרובה, צ’אבי מקבל הזדמנות פז בכדי להראות שיש לו את כל הכלים בכדי לגרש מעליו את השדים האפלים שהשתלטו עליו לא פעם העונה, ולהוכיח לכל עולם הכדורגל שהוא בנוי מהחומר ממנו עשויים המאמנים הגדולים ביותר.

השאלה היא – האם צ’אבי יעמוד בלחץ של האתגר?

 

4 תגובות
  1. שנהב כותב

    וואלה אני חייב לתקן את העוול.
    אני עוקב אחרי ניסים לפחות 3 שנים ואני למדתי דרכו המון המין ממה שאני יודע על כדורגל, מאז שהוא וחבריו הקימו את בולרז הדבר הזה הגיע מעבר לכל מה שדמיינתי.

    אני אוהד בארסה, השבוע היה עליהום (ולא פעם ראשונה) גדול על ניסים, קפיטן, איתי וזה פשוט כפיות טובה ממדרגה ראשונה.

    אני כאוהד בארסה (מימי רייקארד) לא מרגיש מקופח בכלל או שהסיקור פה מוטה! להפך זה מקצועי, נטול אינטרסים, ענייני, איכותי, הכי טוב שיש. כותבים על בארסה כל הזמן וגם כיף להתעדכן ביריבות או ליגות אחרות שפעם חוץ מהאלופה לא הכרתי כלום.

    הפרויקט הזה שנקרא בולרז העיף לי את השכל לשמיים וזה משתפר מחודש לחודש בצורה מטורפת אנשים פשוט צרי עין ולא יודעים להסתכל על התמונה הרחבה.

    אני כאוהד כדורגל ולא פחות כאוהד ברצלונה רוצה להגיד תודה לכל אחד ואחד שלוקח חלק בפרויקט המדהים הזה, שיניתם את כל איך ומה שאני צורך מלבד שידור המשחק עצמו, אני בספק אם אתם יודעים כמה אתם טובים! לרבות העורכים הלבנים שמקבלים אש ותמרות עשן בלי צדק כי המתלוננים עצמם לא אובייקטיבים וככה הם רואים את כולם, לפי הסטנדרטים שלהם.

    כל כך נהנתי והזדהיתי עם הכתבה הזאת שפשוט רציתי לכדי תודה אמיתי מעומק הלב לניסים, קפיטן, איתי, עמית, אלון פיאלקוב ולכל מי שלוקח חלק.

    הלוואי וכל הצוות יקרא את זה ויקבל פידבק מהלב לא רק על מה שאתם עושים, גם על האיכות שזה כבר לא רצון זה יכולת ויש לכם מהכל!

    תודה, חג חירות שמח ושהאחים שלנו יחזרו לשלום………….🎗️

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אין על ניסים

  3. מיכאל קוכמן כותב

    אחלה טור

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    ניקו המקצועי

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן