לב של אריה: באיירן מינכן 1-0 ארסנל (2-3)

---

 

---

1. ההרכבים הראשוניים:

* באיירן: 

עלתה כרגיל ב-4-5-1 של טוכל כשהארי קיין משחק כחלוץ בודד, ובכנפיים סאנה הנפלא בימין אך גאריירו משמאל, לאחר פציעתם של קומאן וגנאברי. בקישור, לצד גורצקה, הקשר האחורי הגרזן של המינכנאים, צוות שוב קונראד לאיימר הבינוני, כדי לאפשר לקימיש לשחק כמגן ימני, ולספק עוד כוח אש מהאגף הימני מאחורי סאנה.

גם נוסייר מזראווי, המגן הבינוני, עלה במקומו של אלפונסו דיוויס הפצוע באגף שמאל של הבווארים, והיתה שאלה גדולה איך הוא יצליח להתמודד עם הכוח המתפרץ, הטכניקה והחוכמה של סאקה הפנטסטי.

* ארסנל:

עלתה כרגיל ב-4-5-1 של ארטטה כשקאי האברץ משחק כחלוץ בודד, ובכנפיים סאקה הנהדר בימין ומרטינלי המהיר בשמאל, כשבקישור האחורי משחקים שני הגרזנים: דקלאן רייס וג’ורג’יניו, שהוכיחו את שיתוף הפעולה המצויין שלהם. זאת, כאשר במרכז המגרש תופקד מרטין אודגור הנפלא, שעולה רבות לעמדת הקשר ההתקפי. השאלה שנשאלה, מדוע לא לעלות עם גבריאל חסוס, הברזילאי הטכני והלהטוטן, שהוכיח את עצמו במשחק הראשון באמירויות, עת נכנס כמחליף ובישל את שער השיוויון של החלוץ השני טרוסארד, או במקום האברץ או לצידו. ככל הנראה, ארטטה פחות מחבב את מערך שני החלוצים, ולכן גם חסוס וגם אדי אנקטיה חיכו להזדמנות שלהם על הספסל.

2. שחקני המפתח לפני המשחק והופעתם:

מצד של ארסנל, הכוכב המרכזי בצ’מפיונס ליג הוא שחקן הכנף הימני, פליימיקר הכנף הנפלא, בוקאיו סאקה:

• 8 משחקים
• 4 שערים
• 4 בישולים
• 1.84 בעיטות למשחק.
• 0.85 בעיטות למסגרת למשחק.
• 85% דיוק במסירה. — נהדר לשחקן כנף שמשחק בצפיפות מקדימה.
• 15.59 פאסים לשלhש השלישי. — מקדם היטב את המשחק.

מצד של באיירן, הכוכב המרכזי בצ’אמפיונס ליג הוא החלוץ המרכזי, הארי קיין:

• 9 משחקים
• 7 שערים
• 3 בישולים
• 2.93 בעיטות למשחק. — בועט הרבה ומסכן את השער, אך הרבה פיחות מהליגה הגרמנית.
• 1.46 בעיטות למסגרת למשחק.
• 70% דיוק במסירה. — גם אתם חשבתם שיותר?
• 10.13 פאסים לשליש השלישי.

ואולם, במשחק עצמו, גם קיין וגם סאקה לא התעלו, לא כבשו ולא בישלו, עת נסגרו היטב ע”י ההגנות החזקות של הבווארים והתותחנים, אם כי סאקה היה מעט טוב יותר, עת ניסה ליצור באגף שלו מס’ מהלכים מסוכנים.

3. הסטטיסטיקה של המשחק:

3.1. מובילים קטגוריאליים:

הכי הרבה:

• מסירות לשליש השלישי:   21 – יושוע קימיש, באיירן מינכן.
• נגיעות:   106 – ווליאם סאליבה (הבלם), ארסנל.
• בעיטות לשער:   3 – מרטין אודגארד, ארסנל, יחד עם ג’מאל מוסיאלה וליאון וגורצקה, באיירן מינכן.
• פאולים:  3 – גבריאל מחאלס (הבלם), ארסנל.
• חטיפות: 3 אריק דאייר (הבלם), באיירן מינכן.
• יצירת הזדמנויות: 3 יושוע קימיש (המגן הימני), באיירן מינכן
• מסירות:  94 – ווליאם סאליבה (הבלם), ארסנל.
• תאקלים: 4 – אריק דאייר, באיירן מינכן, יחד עם ג’ורג’יניו(הקשר האחורי), ארסנל.
• דריבלים: 3 – ג’מאל מוסיאלה (הקשר ההתקפי), באיירן, כשקצת מאחוריו לירוי סאנה, עם 2, גם מהקבוצה הגרמנית.

---

3.2. הסטטיסטיקה הכללית:

באיירן ללא ספק היתה מסוכנת יותר, עם 15 בעיטות לשער לעומת 8 של התותחנים, אך יחד עם זאת, שתי הקבוצות הצליחו לבעוט רק 3 פעמים למסגרת, ובנוסף, לא הצליחו לבעוט כלל מתוך תיבת החמש (0%!), במה שמעיד יותר מכל על הקושי של ההתקפות במשחק הזה, ומיעוט המצבים.

למעשה, באיירן היתה מעט עדיפה יותר:

• פוזשן:  51% לבאיירן מול 49% לארסנל. — יותר שיוויוני מזה אין.
• בעיטות לשער:  כאמור, 15 לבאיירן מול 8 לארסנל.
• קרנות: 8 לבאיירן מול 3 לארסנל.
• הוצאות חוץ: 12 לבאיירן מול 6 לארסנל.
• אחוז דיוק במסירות: 87 לבאיירן מול 90 לארסנל.– שתי קבוצות ברמה גבוהה.
• דו-קרב אווירי: 13 לבאיירן מול 10 לתותחנים. — שיוויון גם כאן.
• הרחקות:  18 לבאיירן מול 13 ללונדונים. — הגנת באיירן עמדה היטב, ולא פלא שלא ספגה.
• פאולים: 10 לבאיירן  מול 13 לארסנל. — שתי הקבוצות נלחמו, היו אגרסיביות, ולא רצו להפסיד.
• כרטיסים צהובים: 2 לבאיירן מול 2 לארסנל.
• כרטיסים אדומים: 0 לבאיירן מול 0 לארסנל. — הפעם לא היה את אראוחו מבארסה שיספוג כרטיס אדום בדקה ה-30.

---

3.3. הסטטיסטיקה המתקדמת:

• פאסים:  416/453 (90%) לבאיירן מול 443/487 (90%) לארסנל.
• תאקלים: 9 לבאיירן מול 12 לארסנל.
• סה”כ התקפות: 95 לבאיירן מול 79 לארסנל. — יתרון קל לבווארים.
• התקפות מסוכנות: 47 לבאיירן מול 33 בלבד לארסנל.
• קרוסים שהושלמו: 3 לבאיירן מול 4 בלבד לארסנל.
• מרחק כיסוי כולל: 115 ק”מ לבאיירן מול 113 ק”מ לארסנל. — בבאיירן קימיש המנהיג רץ ללא לאות, והדביק את חבריו, כמו גם ג’ורג’יניו בצד של התותחנים.

4. הדינמיקה של המשחק:

4.1. מפת המומנטום ההתקפי:

בדקות הראשונות המשחק התחיל חלש מאד כאשר שתי הקבוצות שיחקנו בקצב נמוך מאד ולא הצליחו ליצור יותר מדי.

שלב הגישושים.

הקצב האיטי והקושי של ההתקפות לייצר מצבים מסוכנים ולסכן בצצורה איכותית את השער נמשך עד סוף המחצית.

לעומת זאת, במחצית השניה, אותה באיירן פתחה בסערה עם שתי קורות, אחת של גורצקה ואחת של גריירו, ארסנל הגיבה והחלה בסדרת התקפות, כאשר הקצב עלה משמעותית. זאת, עד שבאיירן השתלטה על המשחק והתקיפה גלים גלים (המומנטום ההתקפי שמודגש עם קו כחול מעליו), ויצרה מספיק מאסה התקפית ברחבהת התותחנים כדי להשיג את השער הקריטי של קימיש, לאחר פריצה מסחררת של לירוי סאנה האקספלוסיבי עד קו הרוחב, תוך שהוא עושה צחוק מטומיאסו המגן, במהלך שביטל בעצם את ההגנה של התותחנים לגמרי, ובכך איפשר את הגול.

מאותו רגע, ארסנל שהיתה אמורה להתקיף בחמת זעם, פשוט נעלמה מהמגרש, לא הצליחה לפתח כמעט שום התקפות רציניות, והבווארים ירדו לאחור והגנו היטב, עם התקפות מעבר מפעם לפעם, כך שהתוצאה נשארה בעינה, כשטוכל לא התיימר לכבוש שערים נוספים והכניס גם את קים מין ג’ה ואת אופמקאנו הבלמים לשמור על התוצאה.

איפה המלחמה עד הסוף ארטטה? מדוע לא לבצע את החילופים ההתקפים מוקדם יותר? מדוע להוציא דווקא את מרטינלי הקיצוני המהיר בדקות הסיום (עם ההכנסה של טרוסארד המסוכן) כשאתה זקוק לשער בדחיפות כדי להשוות ולגרור את המשחק להארכה? מדוע חסוס (שנכנס במקום הקשר האחורי ז’ורזי’ניו בהחלט בהחלט נכונה) לא נכנס מוקדם יותר מאשר הדקה ה-68? זאת, כאשר ראה שההתקפה של התותחנים לא מתפקדה היטב? והכי חשוב, מדוע להוציא את סאקה הוירטואוז עם ההכנסה של אנקטיה?

במלים אחרות, כלל לא ברורה התנהלותו התבוסתנית של המאמן הספרדי מלא הפוטנציאל, שבעיני היה הסיבה העיקרית להפסד של התותחנים היום עם השמרנות והפחדנות שלו.

בעיקרון, ניתן לראות שבאיירן תקפה בעיקר מאגף ימין של סאנה וקימיש המצויינים, כאשר רפאל גאריירו התקשה מאד התקפית משמאל, בהיעדרם של קומאן וגנאברי. זאת, כאשר התותחנים תקפו כרגיל דרך בוקאיו סאקה הנפלא, אך האנגלי הבינלאומי נסגר היטב ע”י מזראווי וגאריירו שירד המון לעזור הגנתית באגף שלו.

---

4.2. הגולים:

הגול ה-1 והיחיד: 

לירוי סאנה הנפלא, שהפעם הגיע חד יותר מהמשחקים הקודמים, פרץ מימין עד לקו הרוחב, והעביר הגבהה חדה, שדויד ראיה השוער הדף. הכדור הגיע לאגף השני, אל המגן/קשר רפאל גאריירו, שהחליף כאמור בהרכב את גנאברי, והשחקן הפורטוגלי ביצע הטעיה קטנה וסיפק הגבהה מסובבת ונהדרת למרכז הרחבה, כאשר הארי קיין מושך איתו את הבלמים. אל הכדור הגיע קימיש, שמעמדת המגן הימני נכנס למרכז הרחבה והתחבר לכדור בנגיחת זינוק קדימה, שמצאה את הרשת העליונה, ולא הותירה לשוער התותחנים ראיה שום סיכוי. שער נפלא עם המון לב ונשמה. 0-1 לבאיירן מינכן. וזה התברר בסופו של דבר כשער הנצחון.

ההזדמנות הכי טובה של ארסנל: מרטין אודגור מטווח נהדר מרחוק, נוייר המצויין הודף מהחיבורים. פספוס גדול לתותחנים, במה שיכל לשנות את המשחק עבורם.

5. בולטים מעל כולם:

5.1. השחקן המצטיין – יושוע קימיש, המגן הימני של באיירן–  ציון 8.4 (!) בפוטמוב. הצטיין הגנתית, עלה רבות להתקפה, יצר מצבי הבקעה, ובנוסף אף הבקיע את שער הנצחון בנגיחה עוצמתית.

המגן הגרמני הבינלאומי הנפלא, ששמו נקשר לא מעט בעזיבת הבווארים, הוכיח שהוא עדיין כאן ומשחק מצויין, ואין להספיד אותו עדיין, כשסיפק:

 התקפית:

• 90 דקות.
• 1 גול — למרות ששיחק בעמדת המגן הימני, נכנס לרחבה באומץ והכניס את כל הלב והנשמה בנגיחה העוצמתית לרשת העליונה.
• xG 0.36.
• 1 בעיטות לשער (נגיחה). — ניצול מצבים קליני.
• 0 אסיסטים.
• 4 מסירות מפתח. — המון למגן ימני. התחפש לפלוריאן וירץ?
• 90 נגיעות. — מעורב מאד במשחק, הגם שמעמדה אחורית. מנהיג אמיתי.
• 56/60 מסירות ב-93% דיוק — ואוו. מדוייק מאד, שמוכיח שוב את ההיי קוואליטי של השחקן שהוא.
• 1 הזדמנות גדולה שיצר.
• 4 נגיעות ברחבת היריב. — נתון מעולה למגן תוקף, שמוכיח שהגול שכבש לחלוטין אינו מקרי.
• 5 פאסים לשליש השלישי.
• 0/0 דריבלים מוצלחים. — לא הספציאליטה שלו, משאיר לסאנה ומוסיאלה – מצליח להיות מאד יעיל למרות זאת.
• 1/3 כדורים ארוכים. — לא להיט בכך היום.
• 2/12 קרוסים מדוייקים. — לא הצליח בכך היום, בניגוד להרגלו. לא נורא.
• 16 איבודים. — לא מעט, אבל נבע מהדחיפה שלו קדימה באופ ולניסיונותיו היצירתיים מול ההגנה החזקה של התותחנים.
• 2 עבירות סחט.

הגנתית:

• 4/10 נצחונות בקרבות.
• 4/9 נצחונות בקרבות על הקרקע.
• 0/1 נצחונות בקרבות באוויר.
• 7 פעולות הגנתיות: 3 הרחקות / 1 חטיפות / 2 תאקלים / 0 שחזורי כדור / 1 פאולים — עשה את עבודתו בצורה מצויינת גם מבחינה הגנתית, בייחוד שבאגף שלו חיכה לו קיצוני נפלא כמו מרטינלי המהיר.

— ובסה”כ, המגן הימני הסופר ורסטילי של באיירן הוכיח לא רק שהוא מנהיג אמיתי, אלא גם שחקן המפתח של באיירן, בין אם הוא משחק כקשר מרכזי 50/50, ובין כשהוא משחק כמגן ימני. תמיד הוא נותן את הכל, תמיד נלחם ויוצר המון, ובעל אימפאקט גדול על המשחק, כשגם נבחרת גרמניה מחכה לבהנות משרותיו הנפלאים. נכס לבווארים.

---

4.2. השחקן המאכזב: קאי האברץ – משחק חלש מאד לחלוץ הגרמני, שלא כבש ולא תרם התקפית כמעט מאום – ציון אפקטיבי 4.5.

החלוץ הגרמני הגבוה והמעט גמלוני, אומנם נע המון ועבד קשה כהרגלו, אך הלך לאיבוד בין הבלמים הנפלאים של ארסנל, גבריאל וסאליבה. רק 1 בעיטה לשער, רק 26 נגיעות, מהן רק 5 ברחבת התותחנים, יצירת 1 הזדמנות בלבד, ורק 1 פאס לשליש השלישי, ובעיקר, נראה מאד מאד לא חד ולא מסוכן. לא ככה משתלטים על עמדת החלוץ הראשון בנבחרת גרמניה ביורו הקרוב.

---

4.3. עוד בלטו במיוחד:

*באיירן:

• לירוי סאנה:  בניגוד למשחקים הקודמים בליגת האלופות, בהן נראה שחקן כנף ימין הפנטסטי של באיירן מעט מוגבל בתנועתו (לאחר פציעת הברכיים ממנה סבל) – הפעם “הדינמיט הגרמני” הגיע הרבה יותר חד וממוקד. הוא עשה כאב ראש למגן השמאלי של התותחנים טומיאסו עם הטעיות הגוף הנפלאות שלו, עבר אותו שוב ושוב ואף חתך בצורה טובה למרכז, ובכלל, היה השחקן המסוכן ביותר של הבווארים. והכי חשוב, הפריצה הנפלאה שלו עד קו הרוחב והעברת הגבהה חדה למרכז, היו הגורם לפריצת ההגנה של התותחנים, והובילו לשער הנצחון היקר של קימיש. האם ה“דינמיט הגרמני” מתחיל לחזור לעצמו?
• ג’מאל מוסיאלה:  עוד מופע פריצות וכדרורים בין הקווים של ילד הפלא, “משאלה מוסיאלה“, שניצל את יכולת הדריבל האלוהית שלו כדי לקדם את המשחק אל עבר הרחבה של התותחנים, ועוד סיפק בעיטה נהדרת מרחוק לפינה, ששוער התותחנים ראיה הדף בקושי. אומנם, לא הצליח לכבוש או לבשל, ולא יצר מספיק הזדמנויות כהרגלו, אך בהחלט סיפק יכולת טובה מול המגדל של צמד הבלמים העוצמתי של הלונדונים, סאליבה וגבריאל.
• אריק דאייר:  הבלם האנגלי החסון שהגיע מטוטנהאם כדי לשתף פעולה בבוואריה עם חברו הארי קיין, הרכיב יחד עם דה ליכט צמד בלמים מתואם ורובסטי, והצליח לעצור לגמרי את התקפת התותחנים: הן את האברץ החלוץ שלא הצליח לסכן את השער, והן את הקיצונים סאקה ומרטינלי, כאשר נכנסו אל הרחבה של המינכנאים. שוב הוכיח, שהעדפתו ע”י טוכל מאמנו בהרכב הפותח על חשבון אופמקאנו החזק אך הנוטה לשגות – היא נכונה בהחלט.

*ארסנל:

• מרטין אודגור: שוב מס’ ה-10 הנהדר של התותחנים, שנפלא השנה בכל החזיתות, סיפק משחק לא רע בכלל, בטח בהתחשב בקושי האדיר של משחק חוץ במבצר הביתי של אלופת גרמניה היוצאת. ניסה להניע את הכדור שוב ושוב, עלה לא פעם להתקפה, ואף הצליח לספק בעיטה נהדרת מרחוק לחיבורים שכמעט נכנסה, ונעצרה רק הדיפה נהדרת מנואל נוייר האגדי. חבל על ה”אס הנורבגי” הנהדר, שבכל מקרה חיזק את מעמדו כאחד מהקשרים ההתקפיים הטובים ביותר שיש לאירופה להציע.
• בוקאיו סאקה: שחקן הכנף הימני הוירטואוז של התותחנים שוב נלחם והיה מאד פעיל, אך לא הצליח לעבור מספיק בדריבלים, ונתקל במזראווי וגאריירו, שהוא מגן טבעי במקורו, על הקו שלו, מה שהקשה עליו מאד ליצור מהלכי התקפה מסוכנים וספג לא מעט תיקולים טובים מהצמד של הבווארים. בפועל, האנגלי הבינלאומי לא בעט לשער כלל, רק 3 נגיעות ברחבת היריב, 1/4 בדריבלים ו-0/4 בקרוסים – מספרים את כל הסיפור עבור פליימייקר הכנף הפנטסטי והאהוב של התותחנים במשחק הזה. אכזבה.
• ג’ורג’יניו:   לאור חולשתו הרבה של חברו לקישור האחורי, דקלאן רייס החיוור במשחק הזה, לקח על עצמו את רוב הפעולות ההגנתיות בקישור, ושיחק תפקיד מרכזי בבילדאפ, וגם בהתמודדות הפיזית במרכז המגרש מול לאון גורצקה האימנתי של באיירן, שלאט לאט חוזר לגרסתו הטובה ביותר.

5. לסיכום:

למרות העונה המאד חלשה שעוברת עליהם, עם שלל הפצועים, והפסד האליפות הכל כך מתסכל ללברקוזן המושלמת של אלונסו, הבווארים מצליחים להשלים את המשימה, ולעלות לחצי הגמר מול ריאל מדריד החזקה, שהפכה את מנצ’סטר סיטי לאלופת אירופה היוצאת.

האמת? ממש כואב הלב על שני שחקני העל של התותחנים, בוקאיו סאקה ומרטין אודגור, שלא רק נמצאים בעונה פשוט נהדרת בפרמיירליג, אלא גם סיפקו הופעות טובות השנה בצ’מפיונס ליג, כשהצטיינו במשחק הראשון בבית, וגם משחק הקשה היום במבצר באלינץ ארינה השתדלו מאד ונלחמו.

אולי בשנה הבאה.

אז האם הבווארים, המתאוששים ומלאי המוטיבציה לכפר על אובדם הצלחת בבונדסליגה, יוכלו להתמודד היטב עם ריאל הווינרית, כוכבת המפעל, כך שאולי אולי נזכה לגמר כל גרמני? אין לדעת, מה שבטוח, הבווארים יעשו כל שביכולתם לשבור את קללת הארי קיין, והתחושה שלי שהם בהחלט מסוגלים.