בועט החופשיות שהפך לאייקון – דוויד בקהאם חוגג 49

שחקני כדורגל מוצלחים הם אייקונים בגלל הפופולאריות העצומה של המשחק, מיליוני נערים ברחבי העולם חולמים להיות כריסטיאנו רונאלדו או ליאו מסי. אבל יש כדורגלן גדול אחד שהיה אייקון עצום גם מחוץ לעולם הכדורגל – דיוויד בקהאם, שחוגג היום את יום הולדתו ה-49. סיפורו של הכדורגלן החתיך בהיסטוריה.

דייוויד רוברט ג’וסף בקהאם נולד ב-2 במאי 1975, בלונדון בירת הממלכה המאוחדת. הוריו אדוארד וסנדרה היו חובבי כדורגל אדוקים ואוהדי מנצ’סטר יונייטד, והם העניק לבנם את השם רוברט על אגדת הכדורגל של אנגליה ומנצ’סטר יונייטד, בובי צ’רלטון. אמו הייתה בת לאב יהודי, ודיויד בקהאם הגדיר את עצמו לאורך השנים כ”חצי יהודי”.

נסיעות מלונדון למנצ’סטר

למרות שגרו בלונדון, הוריו כאמור אהדו את מנצ’סטר יונייטד,  ונסעו פעמים רבות לאולד טראפורד. הם שלחו את דיוויד הקטן ללמוד כדורגל באחד מבתי הספר של בובי צ’רלטון, האיש שהוא נקרא על שמו. בקהאם עבר בין מועדון נוער שונים בלונדון, ביניהם של טוטנהאם הוטספר , שם הוא למד תקופה בבית הספר למצוינות של המועדון הלונדוני. בזמן ששיחק בברימסדאון רוברס נבחר בקהאם לשחקן השנה עד גיל 15. למרות המועדונים השונים בהם שיחק, התשוקה האמיתית של בקהאם הייתה להגיע למנצ’סטר יונייטד, שם הוא אפילו שימש כקמע ב-1986.

את החלום הגדול הוא הגשים בגיל 14, כשעבר לבית ספר של מנצ’סטר יונייטד. ב-8 ביולי 1991, בגיל 16, חתם על חוזה בקבוצת הנוער של מועדון הפאר. למרות קבוצת נוער מוכשרת שכללה שמות כמו ריאן גיגס, גארי נוויל, פיל נוויל ופול סקולס בלט בקאהם.

דיוויד בקהאם עולה לבוגרים

בקהאם היה משמעותי בזכייה של קבוצת הנוער בגביע האנגלי ב-1992, כשכבש את השער השני במשחק שנגמר ב-1:3 לשדים האדומים. ההופעות המוצלחות בקבוצת הנוער זיכו אותו בהופעת בכורה בקבוצה הבוגרת, ב-23 בספטמבר 1992, כשהוא בן 17 בלבד.

בקהאם התחיל לנדוד בין הנוער לבוגרים, ולצד הפסד בגמר הגביע לנוער במאי 1993 וזכייה באליפות הנוער הוא ערך גם הופעות בבוגרים. בעונת 1994/95 הושאל לפרסטון נורת’ אנד, וחשב שתקופתו ביונייטד הסתיימה, אך בסוף העונה הוא חזר לשדים האדומים ומהר מאוד פרח כקשר, כשדהר בצד ימין של המגרש. במקביל הוא התחיל להבקיע בבעיטות חופשיות, דבר שאפיין אותו לאורך הקריירה.

הוא היה חלק משמעותי בהחזרת האליפות ובדאבל בעונת 1995/96. ההצלחה באותה עונה זיכתה אותו בזימון ראשון לנבחרת הלאומית בספטמבר 1996. שנתיים מאוחר יותר, במונדיאל 1998, הורחק בקהאם בשמינית הגמר אחרי התחזות של דייגו סימאונה. יונייטד ובקהאם השתלטו על הליגה האנגלית באופן מוחלט, עם שש אליפויות בשמונה שנים, כשהשיא הגיע בעונת 1998/99.

טרבל היסטורי

בליגה, אחרי מאבק צמוד עם ארסנל, זכתה יונייטד באליפות בהפרש של נקודה בלבד. בגמר הגביע ניצחו השדים האדומים 0:2 את ניוקאסל, והגיעו לגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן. בגמר שהתקיים בקאמפ נואו נכנסה יונייטד לפיגור כבר בדקה השישית.

היתרון של הגרמנים נשמר גם בסוף 90 הדקות, כשהשופט החליט על שלוש דקות תוספת זמן, אך שניות ספורות לאחר מכן בקהאם הרים כדור קרן שהורחק, אך הגיע לטדי שרינגהאם שהשווה את התוצאה, והשיג שוויון דרמטי בדרך להארכה.

שתי דקות אח”כ שוב קרן, ושוב היה זה בקהאם, הפעם לרגליו של אולה גונאר סולשיאר, שהשלים מהפך מדהים תוך שתי דקות. בלי הארכה, מנצ’סטר יונייטד, שפיגרה כל המשחק, זכתה באליפות אירופה שנייה בתולדותיה וראשונה מאז 1968, והשלימה טרבל היסטורי.

קפטן הנבחרת וחתונה

בקהאם המשיך לככב אך ספג ביקורת על ההתנהגות שלו, כשבין היתר הוא הורחק מאליפות העולם למועדונים אחרי עבירה מכוונת. שמועות על מעבר לקבוצות שונות רצו כל הזמן, ואפילו טענות כי אשתו הטרייה, הזמרת ומעצבת האופנה ויקטוריה איתה התחתן ב-1999, משפיעה עליו לרעה.

למרות הרעשים, בקהאם הצליח להתמקד בכדורגל, והיה חלק משמעותי בריצה המדהימה של מנ’צסטר יונייטד, בסוף עונת 1999/00, כשהוא מבקיע חמישה שערים כולל אחד זכור במיוחד, עם בעיטה מסובבת מקצה הרחבה בדרך ל-11 ניצחונות רצופים ואליפות נוספת. בקיץ 2000 הוא הפך לקפטן הנבחרת, תפקיד אותו מילא עד 2006.

היחסים בין בקהאם למאמן מנצ’סטר יונייטד אלכס פרגוסון התחילו להתערער כשהתהילה של בקהאם יצאה מגבולות הכדורגל. היחסים עלו על שרטון אחרי שבקאהם ביקש לשמור על בנו החולה, אך פרגוסון ראה את אשתו ויקטוריה בקאהם באירוע אופנה, וקנס את דיוויד בטענה כי שבוע האופנה שלה לא יותר חשוב מהאימון שלו.

ב-2007 דיבר פרגסון על בקהאם ואמר: “הוא אף פעם לא היה בעיה עד שהתחתן. הוא נהג לעבוד עם מאמני האקדמיה בשעות הלילה, הוא היה בחור צעיר פנטסטי. להתחתן לתוך סצנת הבידור ההיא היה דבר קשה – מאותו רגע, חייו לעולם לא יהיו אותו דבר. הוא סלבריטאי כל כך גדול, כדורגל הוא רק חלק קטן”.

פרגוסון מטיח נעל בפניו של דיוויד בקהאם

אחרי עונה מוצלחת ב-2001/02 מבחינה אישית, בה הבקיע 16 שערים שהיו שיא קריירה למרות שסבל מפציעה, איבדה יונייטד את האליפות לארסנל. בעונה שלאחר מכן בקהאם, שנפצע בתחילת העונה, איבד את מקומו בהרכב לאולה גונה סולשיאר .

היחסים של בקהאם עם פרגוסון התעררו לגמרי, ואחרי הפסד לארסנל בגביע בעט המאמן בנעל שהייתה בחדר ההלבשה, הנעל עפה לפניו של בקהאם וגרמה לחתך בפניו. בסיום אותה עונה עזב הכוכב את הממלכה.

בקהאם רשם 265 הופעות בפרמייר ליג עבור יונייטד וכבש 61 שערים. הוא רשם 81 הופעות במדי הקבוצה בליגת האלופות, וכבש 15 שערים. בקהאם זכה בשש אליפות, שני גביעים, גביע אירופה אחד ועוד תארים.

דיוויד בקהאם חותם בריאל מדריד

בקהאם היה על סף מעבר לברצלונה הספרדית, וז’ואן לאפורטה אף ביסס את קמפיין הבחירות שלו לנשיאות המועדון הקטלוני על החתמתו של הכוכב. אך, בסופו של דבר, בחר בקהאם ביריבה הגדולה ובאלופת אירופה ריאל מדריד, שהקימה פרויקט גאלקטיקוס.

בקהאם שעל גבו התנוססה עד עכשיו הספרה 7, נאלץ לוותר עליה בגלל שהייתה שייכת לראול – הקפטן של ריאל מדריד. הוא בחר במספר 23, כאות הערצה למייקל ג’ורדן. בקהאם השתלב מייד בקבוצה עמוסת הכוכבים, והבקיע כבר במשחקו הראשון בקבוצה כשריאל נצחה 0:3 את מאיורקה וזכתה בסופר קאפ הספרדי.

למרות הציפיות הגדולות מהגלאקטיקוס, הקבוצה לא הצליחה בשנים של בקהאם, כשהיא נכשלה בליגת האלופות וזכתה רק באליפות אחד עד 2007, אז עזב האנגלי את הקבוצה.

כישלון עם הנבחרת

בנבחרת באותם שנים בקהאם אמנם היה שחקן משמעותי, אך נכשל שוב ברגעי האמת ולא הצליח להגיע עם הנבחרת רחוק. ביורו 2004 הוא חטיא פנדל ברבע הגמר מול פורטוגל, שהביא להדחת הנבחרת. במקביל לשנים שלו בקבוצה, המשיך בקהאם להתחייב לשלל דברים גם מחוץ למגרש. הוא הקים ב-2005 בית ספר לכדורגל בלוס אנגל’ס, לשם עבר שנתיים מאוחר יותר. בריאל מדריד הוא הופיע 155 פעמים, ובלט בקבוצה למרות השנים החלשות של המועדון.

בשנת 2007 כאמור עבר בקהאם ללוס אנג’לס גלאקסי, כשאחת מהמטרות המוצהרות של המעבר הייתה למשוך צעירים לכדורגל, ענף פחות פופלארי בארה”ב. הוא שיחק בארצות הברית חמש שנים, למעט מספר חודשים במילאן ב-2009 ו-2010 שנועדו לשמור על כושר לנבחרת אנגליה.

דיוויד בקהאם מקים קבוצה בארצות הברית

בשנת 2006 הפסידו אנגליה ובקאהם לנבחרת פורטוגל, ובקהאם וויתר על סרט הקפטן. בהמשך הוא גם נופה מהנבחרת, אך שנה לאחר מכן חזר אליה לאחר חילופי מאמנים. הוא עזב את הנבחרת סופית ב-2009, אחרי שנפצע והפסיד את מונדיאל 2010.

בשנת 2007 חתם בקהאם על חוזה הדוגמנות הראשון שלו, עם המותג האיטלקי אמפוריו ארמאני, כשהוא משמש כפרזנטור ודוגמן הלבשה תחתונה. הוא הפך לאייקון אופנה ותרבות, וגם שיחק לאורך השנים גם במספר סרטים, חלקם בתפקיד עצמו.

בשנת 2013, אחרי חמש שנים בארה”ב, חזר בקהאם לחצי שנת פרישה באירופה, בה זכה באליפות עם פ.ס.ז ופרש בסיומה מכדורגל. ב-2014 הוא החל בתהליך הקמת קבוצה בארצות הברית, אך זה קרה בפועל רק בשנת 2020, אז נוסדה אינטר מיאמי – קבוצתם הנוכחית של ליאו מסי ולואיס סוארס.

אם בקאהם היה מתעסק רק בכדורגל, לאן הוא היה מגיע?

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    שמחה מפציץ לאחרונה

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    שמחה עושה אותי שמח

  3. ויקטוריה בקהאם כותב

    בקס הענק

  4. שון כותב

    כששמחה כותב על מנצ’סטר וגרורותיה אני מרוצה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן